אגדת מסע חורף

Franz Schubert, Wilhelm Müller - Winterreise - Nataša Mirkovič De Ro, Matthias Loibner - Raumklang - RK3003 - CD

פרנץ שוברט - וילהלם מולר - מסע חורף - נטשה מירקוביץ' דה רו (שירה), מתיאס לוייבנר (הרדי-גרדי)

מה יש בו בשם? בסופו של השיר האחרון במחזור השירים 'מסע חורף', שהלחין שוברט למילים של מולר, שוקל הדובר להצטרף לנדודיו של איש זקן המנגן עלי כלי הנקרא בגרמנית Leier, ותוהה האם הלה יאות ללוות בנגינתו את שיריו שלו. בתרגומים לעברית שאני מכיר לשיר הזה, שמו של הכלי הוא 'תיבת נגינה', 'תיבת זמר' או 'נבל'. נראה כי יש מן הצדק בכל התרגומים, המקור של Leier הוא כנראה מן ה'לירה' הדומה לנבל ובמאה ה-19 החלו לציין בו תיבות נגינה מכאניות. אולם המדקדקים, וביניהם המבצעים בדיסק זה, מציינים כי לשם Leier גם משמעות נוספת, שהיתה רווחת למן ימי הבייניים ואף בזמנם של שוברט ומולר, המתייחסת לכלי נגינה עממי עתיק הקרוי באנגלית (אולי יש כאן אונומטופיה לזמזום שהוא מפיק) 'הרדי-גרדי' (Hurdy-Gurdy), ולעיתים ואף בשפות אחרות, בצורה שיש בה גם מן התאור, 'כינור גלגל' (Drehleier, 'לירה שמסובבים' בגרמנית). הכלי הוא כלי מיתר המזכיר בצורתו תיבת כינור המפיק זמזום קבוע בעת סיבוב של גלגל פריטה, ומלודיות בלחיצה על מקלדת המפעילה גשרים המקצרים את מיתריו.

עד כאן העיסוק באטימולוגיה ובסמנטיקה. הדברים הובאו כאן מאחר והם היוו תירוץ להקלטה שאסקור להלן - ביצוע של מחזור השירים 'מסע חורף' של שוברט, בליווי הרדי-גרדי במקום בפסנתר. תירוץ, קלוש לדעתי, ואולי גימיק נאיבי, שכן העובדה כי אותו כלי עתיק מוזכר בשיר האחרון במחזור וכי היה עדין בשימוש בזמנו של שוברט, אינה בעלת משקל בנוגע לביצוע היצירה. באותה מידה אפשר אולי לחשוב על הקלטה של היצירה בעיבורה של סופת שלגים מאחר והדובר בשירים נודד בדד בליל חורף. מבחינה מסוימת ישנו כאן בהכרח ויתור על מורכבות. לא רק על מורכבות צלילית - מאחר והכלי העתיק אינו מאפשר את אותן מודולציות הרמוניות שמאפשר הפסנתר, אלא גם ויתור על מורכבות אומנותית/רעיונית. שוברט הלחין את היצירה לקול בשילוב פסנתר. גם אם הפסנתר מדמה בשיר את ניגונו של כינור הגלגל (כמו גם רעשי כוחות הטבע, משבי רוח, סבסוב שבשבת, וכו...), הרי שעדין ישנה כאן הפשטה אומנותית מסוימת, עדין נשמר אותו מרחק, בתחומו פועל דמיון המאזין, שבין המייצג למיוצג.

אבל, אם נניח לרגע לצורך באפולוגטיקה, מאחר והביצוע כבר מוקלט ומונח לפנינו, הבא ונבחן אותו כשלעצמו בבחינת יצירת אומנות - איזו פרשנות ליצירה הוא מביע, איזו מורכבות חדשה נוצרת כאן מן העיבוד להרדי-גרדי ומאופן השירה של זמרת הסופראן?

נדמה כי אומן ההרדי-גרדי האוסטרי מתיאס לוייבנר מפליא להפיק מן הכלי את מירב האפקטים שהוא מאפשר, החל מפיקים מתכתיים צורמניים ועד לפריטה עמוקה המזכירה קונטרבאס. ברגיל מזכיר צלילו של הכלי מעין וויולה בעלת גמישות פגומה. כל זה מלווה בקו מתמשך, פרי זמזום "חמת החלילים" האופייני לכלי. לרגעים נדמה כי יש כאן ביצוע של היצירה בעיבוד לליווי בכלי קשת, לרגעים נדמה כי השירה מלווה באקורדיון. הצרימות המזדמנות מסייעות להגברת את הדרמטיות בנקודות מסוימות. הזמזום התמידי העוטף את המאזין - אולי כמו שהרוח וליל החורף עוטפים את ההלך הבודד שבשירים, מדגיש את דומיית ההפסקות הבודדות בנגינה כשאלו מתרחשות. (הערה טכנית - הנגינה בכלי מפיקה גם מגוון תקתוקים למיניהם ואלו נקלטו באופן ברור בהקלטה, הם מהווים חלק מצליליו של הכלי ועשויים לדרוש הסתגלות מסויימת מצד המאזין, גם זה המורגל בצלילם של כלים עתיקים). אולם לוייבנר אינו רק ספק מוכשר של רעשי רקע. לי נראה כי העיבוד שלו מצליח ליצור אלטרנטיבה משכנעת לפסנתר, ולהעתיק את ליווי הרומנטי אל עולם שלם ומלא בעל מאפיינים והדגשים משלו - עממיים מחד ומודרניים מאידך.

זמרת הסופראן הבוסנית, מירקוביץ' דה רו, מבצעת כאן את היצירה באופן שהוא במודע נטול אורנמנטציות האופייניות לביצועי הליד הרומנטי. היא מגישה אותה באופן צלול מדויק וברור, החסר השתפכות רומנטית של רגש והמלא דרמטיות אך ללא עודף תיאטרליות. יש באופן ביצוע זה גם מצורת השירה האופיינית לביצועי מוסיקה עתיקה וגם הרבה מן הקברט (הזכרתי כבר דמיון לליווי באקורדיון). אני מוצא כי הוא מדגיש את המלודיות הבסיסית של השירים. הליווי בהרדי-גרדי מספר לדיסק הנ"ל את מקוריותו ויחודו, אך, להתרשמותי, זמרתה של מירקוביץ' דה רו היא היא היהלום שבכתר.

באשר לאסוציאציות שביצוע כזה מעורר. אולי הוא לכאורה מה שהיה קורה אם הדובר בשיר היה אכן מצטרף אל אותו נגן זקן ויחף בשלג, ומזמר את שיריו לקול נגינתו. יותר משמוצגת לפנינו דמות מיידית, סובלת ועתירת רגשות אנו מקבלים קריינות דרמטית, סוריאליסטית משהו, של סיפור מעשה. קולה הנערי היפה של מירקוביץ' והליווי הג'אזיסטי ה"רזה" בהרדי-גרדי מזכירים את זימרתו של טרובדור ימי ביניימי, או לחילופין הצגות תיאטרון מודרני. אווירת האלבום הולמת יפה את אווירת אותו מסע חורפי, את בדידותו של ההלך, את תנודות הכרתו בין הזיות וחלומות להתפכחות כואבת. יותר משאנו חווים כאן מסע חורף (נפשי) אנו מאזינים כאן לאגדה אודות מסע חורף, להדגשה של האלגורי שבשירים.

ולאחר כל המלל הזה בודאי תשאלו, בסופו של דבר, 'מה דעתי על האלבום הזה?' ובכן, לא שאני חושב כי כל דבר ראוי לסכם בצורה תמציתית, אך מאחר שכבר עשיתי לי מנהג נפסד לחלק ציונים (אליהם קוראים נאמנים אין להתייחס ברצינות רבה מידי) בסוף כל ביקורת שלי על אלבומי מוסיקה, יספיק מבט חטוף בסופו של הפוסט הזה בכדי להבין מדוע הדיסק הנ"ל "טוחן" אצלי לאחרונה את מערכות השמע בלא הפסקה. ביצוע מרתק!

65:05 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    10
טיב הביצוע:    10
איכות ההקלטה:    10

בכל אופן, יוכל כל אחד להתרשם בעצמו מתוך האזנה לדוגמיות באתר הוצאת ראומקלאנג או מחמשת השירים המובאים במלואם באתר הזה.

ומאותה השפורפרת האינטרנטית הבלתי נדלית (אך בהקלטה מאוזנת פחות מאשר בתקליטור) ...