עצמאים בשטח

עולם הקלטות המוסיקה עבר בשני העשורים האחרונים מספר מהפכות, רובן טכנולוגיות הקשורות ברשת האינטרנט. אזכיר כמה מהן: נפחי אכסון גדלים המאפשרים הקלטה רב-ערוצית, פורמטים חדשים, המשתנים חדשות לבקרים, לכיווץ קבצי מוסיקה, אתרי הפצה והורדה של מוסיקה ברשת האינטרנט ושיווק ברשתות חברתיות. לכל אלה הייתה השפעה מטלטלת על האופן בו אנו צורכים מוסיקה, ואפילו על צרכנים שמרנים כמוני שעדין, שומו שמיים, נוהגים לרכוש דיסקים. לא כאן המקום להתייחס לכל השינויים שחלו בשוק התקליטים כמו גם לאתגרים ולבעיות שחולל השינוי, או לתמורות באופן בו יוצרים כיום מוסיקה, הן ה"חובבנית" והן ה"מקצועית" (היכן עובר כיום הגבול בין החובבן למקצוען?).
בפוסט זה אתייחס לשינוי בולט שהתחולל בתחום ההוצאה לאור של הקלטות מוסיקה קלאסית. אם לפני שני עשורים היה מספר לייבלים מצומצם שהקליטו והפיצו מוסיקה כזו הרי שכיום השתנה המצב. החברות הוותיקות נקלעו לקשיים ועברו מיזוגים ורכישות, רובן מוציאות בשנה מספר מצומצם של כותרים חדשים, ומסתפקות בהפצת הקלטות ארכיון בעטיפות חדשות. מנגד התמלא החלל שנוצר בשוק בהוצאות "חדשות" (חלקן חדשות ממש וחלקן וותיקות, שהיו קטנות בעבר, אך הגבירו את כמות וקצב הוצאת הכותרים שברשותן) ו"קטנות" (כיום מספר הכותרים בהוצאות "קטנות" כאלו עובר בהרבה את אלו שמוציאות מי שפעם נחשבו כגדולות). בקיצור השוק התמלא במאות (לא פחות) חברות הקלטה והפצה של מוסיקה קלאסית. השיפורים הטכנולוגיים אפשרו ללייבלים אלו להפיק הקלטות באיכות מצוינת ולהפיצן בהצלחה. רובן פנו לנישות שפעם נחשבו מוזנחות יחסית ומצומצמות וכיום הן פורחות כגון: מוסיקה עתיקה ומוסיקה מודרנית.
אם פעם היו אומנים בתחום חותמים על חוזים בלעדיים עם חברות ההקלטה, הרי שכיום נוהגים אותם אומנים להשתתף בהקלטות עבור מספר לייבלים, בבחינת שיתוף פעולה עם כל המעוניין. לאחרונה נתקלת בתופעה, הגיונית ומתבקשת לדעתי, שניתן אולי לכנותה מיקרו-לייבלים. אומנים שעייפו מלהיות כבולים לחברת הקלטה מסוימת, המגבילה אותם במספר ההקלטות החדשות וברפרטואר אותו הם מבצעים ומקליטים, פרשו והקימו בעצמם לייבלים פרטיים. הם מקליטים ומשווקים את הקלטותיהם בעצמם או בהשתמשם בשרותי חברות גדולות יותר, חופשיים לנסות בהן את כוחם ולהרכיב את תוכנן כראות עיניהם.
לא מזמן נרשמתי באתרי אינטרנט של שני מיקרו-לייבלים כאלו, מייסודם של אומנים יחידים, וכמובטח נשלחו אלי דיסקים המכילים דוגמיות מהקלטותיהם. להלן התרשמותי (שימו לב כי ה"ציונים" מתייחסים לדוגמיות בלבד, ולא לאלבומים השלמים).

Barbara sings the blues - Barbara Hendricks - Magnus Lindgren Quartet - Arte Verum - ARV-005 - CD

שירי בלוז - ברברה הנדריקס - רבעיית מגנוס לינדגרן

ברברה הנדריקס הוותיקה עזבה את EMI והקימה לייבל עצמאי בשם ארטה-וורום. בקטלוג בעיקר הקלטות מוסיקה קלאסית: לידר רומנטיים, שירים ספרדיים, סטאבת מאטר מאת פרגולזי ועוד. דווקא דיסק הדוגמיות שנשלח אלי הוא חלק מצומצם מאלבום המכיל שירי בלוז מוכרים אותם בחרה הגברת הנדריקס לבצע: Mood Indigo הידוע של אלינגטון, Billie's Blues של בילי הולידי והשיר You've Been a Good Old Wagon.

עד כמה שהצלחתי להתרשם הביצועים יפים אך חסרי ייחוד. השירה "אומנותית" מידי, כמו שקורה לעיתים כאשר אומנים מהתחום הקלאסי מבצעים רפרטואר עממי יותר, אך חסרת "נשמה" אמיתית. יש שיאהבו זאת יותר וישנם כאלו שיאהבו זאת פחות (כמוני למשל). הליווי של רבעיית מגנוס לינדגרן השוודית מצוין, ההקלטה טובה ומאוזנת ואם להקיש מן החלק על השלם אזי מדובר כנראה בדיסק חביב למדי.

13:08 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    8
טיב הביצוע:    8
איכות ההקלטה:    8

Pandora's Box - Skip Sempé - Capriccio Stravagante - Paradizo - CD

תיבת פאנדורה - סקיפ סמפה (צ'מבלו) - אנסמבל קאפריצ'יו סטראוואגנטה

הצ'מבליסט האמריקאי סקיפ סמפה, שהקליט במשך השנים תחת מספר רב של לייבלים כחבר במספר הרכבים וכמלווה לרבים מענקי מבצעי מוסיקת הבארוק המודעים היסטורית הקים גם הוא ליבל עצמאי בניהולו בשם פאראדיזו. יצאו בו לאור מספר הקלטות יחיד שלו כמו גם הקלטות של אנסמבל קאפריצ'יו סטראוואגנטה בו הוא חבר ובהשתתפותם של אומנים אורחים. אלבום הדוגמיות שהגיע אלי גדוש בקטעים ממרבית האלבומים שיצאו בהוצאה. הוא מכיל מגוון גדול של מוסיקת בארוק ובארוק מוקדם. יצירות משל באך, טלמן, דוולנד, פרסל, הולבורן, דומניקו סקארלטי, צ'יפריאנו דה-רורה, רמו, מרה, סנט-קולומב, מישל-דה-לה-בר ועוד. האלבום אפילו בתור אוסף דוגמיות יפה מאוד. גם אם לא כל היצירות זוכות כאן לביצוע מושלם, הרי שהרמה בכללותה גבוהה מאוד. אשמח לקנות את האלבומים המלאים בעתיד ואולי גם לדווח עליהם כאן בבלוג.
תשאלו באלו אלבומים כדאי להתחיל? למרות שאינני אוהד גדול של ביצועים בכלי זה, התרשמתי במיוחד מכל קטעי הסולו של סמפה בצ'מבלו. נגינתו ווירטואוזית והצ'מבלו שלו מפיק צליל פעמונים. תמצאו כאן ביצועים נהדרים לסונטות של דומניקו סקארלטי, ליצירות של רמו ושל מלחינים צרפתיים אחרים. הביצוע שלו ליצירה 'מארש הסיקיתים' (La Marche des Scythes) של המלחין הצרפתי Joseph-Nicolas-Pancrace Royer הוא לא פחות מעוצר נשימה. כמו כן התרשמתי מאוד משני הקטעים מדיסק המכיל מיצירות טלמן.

ההקלטה קרובה מאוד וחזקה בעוצמתה (אולי חזקה מידי).

73:11 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    10
טיב הביצוע:    9
איכות ההקלטה:    10

לסיום הנה קטע יוטיוב ובו סמפה מבצע את המארש המדובר לעיל:

Read more...

שעת הצוענים

Formatia Valea Mare - Departe de Casa - MA Recordings - M060A - CD

להקת ואלאה מארה - רחוק מהבית - תזמורת כלי נשיפה ממתכת צוענית-רומנית

בעבר סקרתי כאן בבלוג אלבום שנגע במוסיקה צוענית מכיוונה של המוסיקה הקלאסית הפופולארית. הדיסק הנוכחי שונה. מוצגת כאן מוסיקה רומנית-צוענית, עממית במובן בסיסי ביותר. המפיק טוד גרפינקל אסף בשנת 2001 ממחילות המטרו בפריס חבורה של נגנים צוענים, מהגרים חסרי רישיון עבודה שנאלצו לנגן תמורת נדבות, ושכנע אותם להקליט אלבום של מוסיקה צוענית כפי שהיו רגילים לנגן במחוזותיהם. מטבע הדברים היה הרכבה של הלהקה אקראי משהו (מי שמעוניין בסיפור המעשה יכול לקרוא אותו בחוברת המצורפת לדיסק או בדף המוקדש לאלבום באתר האינטרנט של החברה). מובילים אותו נגני קלרנית ואליהם מצטרפים מלווים במבחר כלי נשיפה ממתכת ולעיתים גם באקורדיון. המוסיקה, כך נראה לי, מבוססת על נעימות עממיות ומאולתרת ברובה הגדול - מן סוג של ג'אז מזרח אירופאי אם תרצו.
הרצועה הראשונה באלבום פותחת בקולותיהם של הנגנים ה"נכנסים" לקצב משותף, ומיד לאחר מכן בוקעת המוסיקה, מהירה, מצווחת, מקוטעת משהו, לפעמים נשמעת יותר כסקיצה. מזכירה במשהו מוסיקת קלייזמרים, אבל מחוספסת יותר, גמישה פחות. לא יבבות הבוקעות מהנשמה ומתנחשלות לכדי היתוליות קטיפתית, אלא קרקסיות מופרזת משהו. תמצאו כאן מגוון של קולות: קינות עלובות, תרועות אוהדי ספורט שקבוצתם נדונה להפסיד לעד, צפירות של צפצפות מוקיונים, המולת יריד, ריקודי שיכורים בחתונות מזרח אירופאיות ונעימות נוסטלגיות בגרוש - כולן מסתחררות במהירות מטורפת. מעבר לעליצות הנשמעת לאוזן אני מוצא כאן הסוואה של מרירות חיי היום יום ומן אמירה בדבר האבסורדיות שבקיום. נסו לשמוע את הדיסק בזמן נסיעה בתוך התנועה הישראלית המטורפת והמתישה או באוזניות תוך שיטוט ברחובות הערים העלובות שלנו ותגלו כי מראות היום יום הופכים, על רקע המוסיקה, סוריאליסטיים ביותר.

58:02 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 8 (קריטריון לא ממש רלוונטי במקרה זה)
טיב הביצוע: 9
איכות ההקלטה: 10

Read more...

גאמלן והלאה

Alternesia - Jon Iverson - MA Recordings - CM3 - CD

אלטרנסיה - ג'ון אייברסון (גאמלן, כלי הקשה), רוברט ריץ' (חליל במבוק)

האסוציאציה הראשונה שעלתה במוחי עם שמיעת הדיסק הייתה למאמרים שקראתי פעם על אודות תפיסת הזמן הבאלינזית מאת האנתרופולוג קליפורד גירץ. לא ממש תובנה עמוקה כאשר מדובר באמן המנגן (בין השאר) על גאמלן (כלי נגינה מסורתי מן האי באלי שבאינדונזיה) ומגיש מעין ג'אז על טהרת כלי ההקשה (למעט שימוש בחליל במבוק ברצועה אחת), שילוב שבאופן טבעי אולי (אך כמובן לא הכרחי) מוביל למוסיקה שהיא קצבית מעיקרה ומעוררת (בי לפחות) תחושות של זרימה ותנועה והרהורים על הזמן החולף (תפיסת זמן "מערבית" שלי, אני מודה, ללא קשר דווקא למתואר באותם מאמרים). בכל מקרה, אם לשפוט לפי הצהרותיו של ג'ון (או יון?) אייברסון בהערות המצורפות לתקליטור, אין טעם להמשיך לנסות ולקשר את המוסיקה בדיסק לאותן תופעות תרבותיות באלינזיות (נשאיר זאת למוסיקולוגים). לדבריו, למרות השימוש הנרחב שהוא עושה כאן בכלי הגאמלן אותם חקר ובנגינה בהם התמחה בבאלי, הוא אינו מגיש לנו מוסיקה באלינזית מסורתית. באותן הערות פונים לעולם המוסיקה הקלאסית המודרנית כאשר מנסים לתאר את תוכן התקליטור, לי באופן אישי הוא נשמע כג'אז. בכל אופן השימוש בצלצלי הגמלאן (כמו גם במערכת תופים, כלי הקשה אינדונזיים שונים ואפילו מחבתות ומגשי מתכת ישנים) גואל את המוסיקה מכל יבשושיות או חספוס העשויים להתלוות לתכנית שהיא על טהרת השימוש בכלי הקשה, ומעניק לה מימד נוסף של עושר צלילי.

הנגינה יפה, שילוב הכלים נהדר והצליל יפה ומעניין, מה שיוצר, לדעתי, מוסיקה מיוחדת ומשרה אווירה נעימה.

ההקלטה, משנת 1999, מצוינת ומצריכה מערכת שמע איכותית בכדי להתמודד עם הבאסים בחלק מרצועות התקליטור.

46:28 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 8
טיב הביצוע: 10
איכות ההקלטה: 10

Read more...

מקהלה עליזה

בשיטוטי באתר האינטרנט של ההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד גיליתי כי ההוצאה מחזיקה קטלוג גדול של אלבומי מוסיקה, בעיקר של הקלטות מוסיקה למקהלות. ניתן לבקש אלבומי לקט דוגמאות בחינם בכתובת הבאה: http://www.oup.co.uk/music/cusserv/freeCDs/

אני קיבלתי שני דיסקים ולהלן התרשמותי.

Songs for Upper Voices - The Maestros Singers - OUP - MCDUV07 - CD

שירים לקולות גבוהים

בדיסק מגוון שירים: שירי חג-מולד, שירי קודש, שירי-עם אמריקאים בסגנון גוספל, מוסיקה אנגלית ומוסיקה לאטינית. העיבודים, חלקם מודרניים (מאת שמות ידועים כמו בוב צ'ילקוט וג'והן רטר), נאים והולמים את הסגנון העממי של המוסיקה. אין כאן יצירות "גדולות" או מורכבות במיוחד אבל מצאתי בדיסק נעימות יפות ושירים קליטים ששמחתי להכיר.

הביצוע של המקהלה מצוין. השירה פשוטה ויפה ואין בה ווירטואוזיות נפוחה או גלישה לטונים אופראיים שלא היו תואמים את הרפרטואר.

הדיסק החינמי הזה היה מהנה למדי ועורר בי רצון לדגום הקלטות נוספות מהקטלוג, גם כאלה מרפרטואר המוסיקה הקלאסית.

45:17 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 8
טיב הביצוע: 9
איכות ההקלטה: 9

Choral Works by Bob Chilcott - The Oxford Choir - OUP - MCDCHIL06 - CD

מבחר יצירות למקהלת קולות מעורבים מאת בוב צ'ילקוט - מקהלת אוקספורד

בדיסק בעיקר יצירות דתיות ועיבודים למקהלה של שירי חג-מולד מאת המלחין, הזמר והמנצח הבריטי בוב צ'ילקוט (נ. 1955). ניכרת כאן מקצועיות בהלחנה, בעיבודים ובביצוע אולם אין כאן חדשנות. המוסיקה - ג'אז קליט, גוספל, סגנון מחזות זמר, תרועות חצוצרה המהדהדות את הסינפוניטה של יאנאצ'ק ועוד - הכל מעודן, מותאם לטעמן של אוזניים נוצריות שמרניות ולקהל הצרכנים של מוסיקת הפופ. לטעמי, פופולארי וסתמי מידי, יחד עם זאת ניתן למצוא כמה מלודיות יפות ביצירה הנקראת 'יובילטה'.

יוצא דופן הוא העיבוד למזמור חג המולד האנגלי המסורתי הידוע 'שנים-עשר ימי חג-המולד' (משהו בסגנון 'אחד מי יודע?' מאגדת הפסח שלנו). השיר, החבוט מרוב ביצועים, מקבל כאן עיבוד פארודי של סגנונות מוסיקליים שונים ומגוונים לכל אחד מחלקי השיר והתוצאה כובשת לב ומקסימה.

62:04 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 7
טיב הביצוע: 9
איכות ההקלטה: 8

Read more...