Review: Sherman's Ghosts: Soldiers, Civilians, and the American Way of War

Sherman's Ghosts: Soldiers, Civilians, and the American Way of War by Matthew Carr
My rating: 4 of 5 stars

משום מה, בתקופת הקורונה אני קורא פחות ממה שהייתי רגיל. חלק מזמני אני מעביר בצפייה בהרצאות באינטרנט. בין השאר צפיתי במספר דיונים שהתקיימו לכבוד צאתו לאור של הספר "על המלחמה" מאת חיים אסא ופרופ' יוסף אגסי. את הספר עדיין לא קראתי ולכן איני יכול להתייחס אליו. לפי מה שהבנתי מוצגת בו סקירה היסטורית חלקית ונקודתית של תולדות המלחמות כמו גם ניסיון להעריך להיכן יובילו אותנו התפתחויות טכנולוגיות עתידיות בתחום. בין השאר נאמר בדיון כי ישנו בספר דיון במושג "המלחמה הטוטאלית" במיוחד בהתייחס למלחמת העולם הראשונה כנקודת מפנה בשיטות הלחימה. כמו כן נאמר שהם בחרו שלא להתייחס בספרם למלחמת האזרחים האמריקאית. הדבר הפתיע אותי במקצת. ראשית, משום שאני יודע שמלחמה זו נחשבת למבשרת של מלחמת העולם הראשונה גם מבחינת צורת הלחימה וגם מבחינת ההתפתחות של טכנולוגיות לחימה (הרובה האוטומטי ומכונת הירייה). שנית, משום שנזכרתי באפיזודה מתוך הסדרה המופתית של קן ברנס על אודות המלחמה הזאת, בה צפיתי בשנות התשעים, אפיזודה הידועה בשם "מסעו של שרמן אל הים".

הגנרל וויליאם ט. שרמן, תכנן ופיקד על מהלך דרמטי בתולדות מלחמת האזרחים האמריקאית. הוא הוביל את כוחותיו, באיגוף אדיר, דרך ליבה של ג'ורג'יה אל עיר הנמך סוואנה, ואז צפונה דרך שתי הקרוליינות, תוך שהוא מחריב בשיטתיות את התשתיות האזרחיות של המדינות הנ"ל. בעיני כוחות איחוד הצפון ובעיני העבדים המשוחררים הוא נחשב כגיבור ובעיני תושבי הדרום הוא נתפס כשטן הגדול של המלחמה. קראתי על אודותיו בוויקיפדיה, שם נכתב כי יש הרואים בשרמן את אבי "המלחמה הטוטאלית". הרהרתי, ביני לבין עצמי, כי יתכן ומהלכו זה של שרמן השפיע על צורת הלחימה האמריקאית העתידית ואולי בפרט על ההחלטה השנויה במחלוקת להטיל את הפצצה האטומית על הירושימה ונגסקי. אין דבר המעורר את הסקרנות יותר מהפרחתם של רעיונות והשאיפה לבדוק אותם. חיפוש בגוגל עם שמו של שרמן ואזכורים למלחמות מאוחרות יותר הביא אותי בסופו של דבר אל הספר הזה - "רוח הרפאים של שרמן – חיילים, אזרחים ואופן הלחימה האמריקאי" מ-2015.

חציו הראשון של הספר עוסק בתיאור דמותו של שרמן והרקע שלו, מתמקד במסעו אל הים וצפונה ומתייחס אף לקורותיו לאחר המלחמה (מלחמתו באינדיאנים). אין כאן הרבה מידע עודף על מה שתוכלו למצוא בוויקיפדיה, אבל מת'יו קאר ביצע תחקיר מעמיק ונרחב בנושא והוא כותב נהדר, כך שהקריאה בחלק זה הייתה מהנה ומעניינת ביותר. קאר מתייחס כמעט לכל נקודה אפשרית, מביא עדויות של כל הצדדים המעורבים ובוחן באופן מאוזן וביקורתי את כל המיתוסים שנקשרו בשמו של שרמן ומלחמתו בג'ורג'יה ובפרט את השפעתם על האוכלוסייה האזרחית לרבות התייחסות למעשי ביזה, אונס, הטרדה ואיום, שריפת ערים ועוד ועוד. הוא גם משווה בין אמירותיו הקיצוניות והאכזריות של שרמן (שנודע בניסוחיו הקצרים והקיצוניים) לבין מעשיו בפועל וסלידתו מן המלחמה. הוא גם מזכיר את הפער בין התוצאות שיוחסו למסעו של שרמן לבין ההשפעה שהייתה לו בפועל ובוחן עד כמה חידש בצורת הלחימה שלו (שהרי פגיעה באזרחים ותשתיות הייתה מוכרת לאורך ההיסטוריה) והאם הוותה סטייה מתפישת הקרב המכריע של נפולאון.

חציו השני של הספר יוצא מתוך אמירות של חוקרים שמצאו קשר והשפעה בין הלוחמה השרמנית לבין הלוחמה האמריקאית המאוחרת ויחסה לאזרחים כמו גם להטלת פצצת האטום. כאן קרה דבר פשוט. קאר גילה שאין למתוח קו ישיר בין שרמן למלחמות העתיד, במיוחד ככל שהן מאוחרות יותר. אבל הוא גם ביצע תחקיר מעמיק ומרשים מאוד מבחינת היקפו בנוגע למלחמותיה של ארצות-הברית ויחסן והשפעתן על האוכלוסייה האזרחית. כל זה הפך את חלקו השני של הספר לסקירה מקיפה אך שטחית קצת של כל המלחמות שניהלה ארה"ב, החל במקסיקו והפיליפינים, דרך מלחמות העולם, עבור בקוריאה וווייטנאם וכלה בקוסובו, שתי המערכות בעירק והמלחמה העולמית בטרור בדגש על ההשפעה האזרחית והשתלבותה בהשתנות אופי הלחימה. מצאתי את החלק הזה מעניין אך גם נוטה לחזרתיות - מעין רשימה ארוכה של זוועות זרועה בהשוואות קצרצרות ללחימתו והשקפותיו של הגנרל שרמן.

לדעתי ראוי היה לארגן את חלקו השני של הספר פחות בצורה של סקירה היסטורית אנקדוטית ויותר בצורה של בחינתם של רעיונות מוגדרים ומפורשים, רצוי בכתיבה עיתונאית פחות ומדעית יותר – כיצד אומצה שיטת הלחימה של שרמן, כיצד תורצה פגיעה באזרחים בזמנו ובמהלך השנים והאם חלה התפתחות רעיונית ופסיכולוגית ברעיון זה, פיתוח ובחינה של הקביעה כי סנקציות אזרחיות (מלחמת עירק הראשונה) הרגו יותר אזרחים מאשר כלי נשק להשמדה המונית ובמיוחד הקביעה העיקרית המסתתרת מאחורי כתיבתו של קאר: כי ההנחה שפגיעה באזרחים ובתשתיות אזרחיות מסייעת להכרעת היריב, פוגעת בפעולות של לוחמת גרילה ומביאה לשינוי חברתי רצוי בעתיד מוטלת מאוד בספק (ראו מלחמת ווייטנאם בה הובסה ארה"ב בידי כוחות נחותים מכל בחינה טכנולוגית ועוצמתית וכשלון שיקומה של עירק).

לזכותו של קאר יש לציין כי הוא נמנע מקביעות נחרצות ומציג תמונה מאוזנת בכל נושא ונושא. את אותו הדבר ניתן גם לומר לגנותו. ראוי היה לשאול האם חל איזשהו שינוי לטובה (או לרעה) מבחינת הפגיעה באזרחים או התמשכותם של סכסוכים במהלך השנים עם השתנות הטכנולוגיה ואופן הלחימה? ולנסות לענות על כך גם בכלים כמותיים, שאולי היו מציגים תמונה שונה מן האיזון (החשוב, אך המעוות לעיתים) בין המטרות לתוצאות, בין הכוונות והניסיון לצמצום פגיעה באזרחים ולתוצאות ולפגיעות בפועל.

יחד עם זאת, הספר היה מעניין ואתגר את החשיבה. בעיני הוא מבוא נהדר לסוגיות שהועלו בו – התפתחות הלחימה והפגיעה באזרחים. הוא מעלה נקודות חשובות שנוטים (גם אצלנו בישראל - ופגיעה באזרחים ובתשתיות היא חלק בלתי נפרד מהמערכות הצבאיות שנלחמו כאן ומתפיסת ההרתעה הצה"לית ויותר מכך מצורת החשיבה האזרחית במדינה) להדחיק או למעט בחשיבותן.

נ.ב. חבל שלא צורפו לספר מפות.


View all my reviews