Review: עוזר לכל עת

עוזר לכל עת by Robert Walser
My rating: 5 of 5 stars

ספרים שנאספו מהרחוב – ספרי חג החירות 2025 (#5)

הרומן הזה של ואלזר נחשב לספרו הידוע ביותר ומזמן רציתי לקרוא אותו. לכן הוא היה אחת המציאות המשמחות מבין הספרים שאספתי מן הספרייה שהושלכה לרחוב בפסח האחרון. היה גם חשש. עד כה קראתי רק אוסף סיפורים קצרים ונובלה משל הסופר. אמנם הוא התפרסם בעיקר בחדשנות של סיפוריו הקצרים, אך הסיפורים בקובץ היו סתומים ברובם, ואין אחד בהם שממש אהבתי או שנותר בזיכרוני. מכאן שמחתי הכפולה – גם מציאה וגם ספר נהדר.

הספר נחשב, בצדק או שלא בצדק, למבשר של קפקא. ואכן יש בו אווירה קפקאית. בחור צעיר בשם יוזף מארטי מגיע לשמש כעוזר בביתו של המהנדס טובלר. טובלר מתגורר בבית יפה בראש גבעה לצדו של אגם בסביבה כפרית. אך כפי שמעיד שמו (טובלר – מי שמתגורר בסמוך לערוץ – על סף תהום, אם תרצו) כל העסק ניצב על כרעי תרנגולת – טובלר הוא ממציא של אמצאות מוזרות, מהן הוא מבקש להתעשר, אך סופו שהוא מכלה את ממונו עליהן מאחר ואין לו כל חוש לעסקים. יוזף משמש מזכירו של טובלר, אך מאחר והעסק ממוקם בבית המשפחה ושם הוא גם מתגורר, וכמצוין בספר הגבולות במעון אינם ברורים בין הפרטי לעסקי, הוא מוצא עצמו גם "עוזר" לשאר בני הבית. המצב הכלכלי מתדרדר ויוזף נאלץ להתעסק בדחיית הקץ – קץ העסק של טובלר, קץ שהייתה של המשפחה בבית הבורגני וקץ העסקתו שלו עצמו. יוזף הוא מעין יוסף התנכי. הוא חולם חלומות, מייעץ, עוזר, חודשים טובים, חודשים רעים (שבע השנים הטובות ושבע השנים הרעות). אבל האלגוריה היא רופפת ביותר בשל צורת הכתיבה הייחודית של הספר.

אמנם יש כאן תובנות פסיכולוגיות, סוציולוגיות נהדרות – מדהים כמה מעט השתנה במאה ועשרים השנים שחלפו מפרסומו של הספר – בכל הנוגע לעסקים ולכישלונות עסקיים - אבל ייחודו של הספר הוא בצורת הכתיבה של ואלזר, שכאמור מזכירה את קפקא. הסצנות הן פרגמנטריות – דבר אמור להוביל לדבר אבל הדמויות (כולל יוזף) משנות ללא הרף את התנהגותן, את מצב רוחן ואת כוונותיהן. הדבר אינו משולל היגיון, ונוצרת כמן עלילה, אבל הוא מונע מן הקורא יכולת לצפות את המתרחש או לגבש דעה. ועוד יותר מכך, כתיבתו של ואלזר, המשפטים שלו, מונעים כל יכולת להבין. הכל הוא רק "לכאורה", כל משפט מלא בהסתייגויות שהן לכאורה הגיוניות אך למעשה בבדיקה מדוקדקת מכיל סתירות. משפט המסמן כיוון, נעקב במשפט מסייג המתווה כיוון אחר. בייחוד סובלת מן העניין (במכוון) דמותו של הגיבור יוזף. הוא מצטייר כאדם נטול ממשות או אופי. הוא אינו טיפש והוא בעל יכולת אבחנה גבוהה. הוא אפילו בעל מודעות עצמית ויוזמה. אבל הוא אינו מצליח לגבש דעה ואינו מצליח להתוות קו פעולה הנמשך לאורך זמן – ממש כמו הקורא של הספר.

כתוצאה מסגנון הכתיבה הזה הספר צובר "מוזרות" – ריצוד מתעתע. מצד אחד הוא מספר סיפור פשוט ושוטף בשפה נהדרת, מצד שני שום דבר אינו סגור, אינו מוחלט, ודעתו של הגיבור משתנה ללא הרף. זהוא ספר מהנה לקריאה וגם בעל חדשנות סגנונית. התרגום מופתי.

את קריאת הספר קינחתי בשמיעת ארבע הרצאות אודותיו משל הנרי אונגר שגיליתי ביוטיוב, גם הן טובות. בכלל נעים להאזין לדיונים על ספרים שקראת, ולהבין אותם בדרכים שונות ונוספות.

View all my reviews