Review: געגועי לקיסינג'ר

געגועי לקיסינג'ר by Etgar Keret
My rating: 5 of 5 stars

דגמתי מספר מסיפוריו של קרת שהתפרסמו באינטרנט אי אז בשנות התשעים של המאה הקודמת והתפעלתי מכישרונו. כעבור מספר שנים קראתי סיפור קצר שלו שהתפרסם באחד העיתונים והשתעממתי כליל – לא מצאתי בו דבר מלבד הרצון להדהים ולזעזע. לאחרונה קראתי סיפור קצר הנכלל בקובץ הסיפורים החדש שלו – מן מחווה לה.ג. וולס, המשלבת בין ספרו "מכונת הזמן" לסיפורו הידוע "האמת אודות פייקרפט", בעל פואנטה משעשעת, אף שלא גיליתי איזו משמעות בעלת משקל מאחוריו (הלצה שלי, אם אתם מכירים את הסיפור של וולס). הסתקרנתי וקראתי טוקבקים לביקורת על ספרו החדש. ניתן לחלק את תגובות הקהל לשלושה סוגים:

1. סיפוריו קצרים ומהנים.
2. סיפוריו כל כולם מניירות, חוסר משמעות ודמויות שטוחות (שוב אותה הלצה. מה הבעיה בדמויות שטוחות?)
3. הגיע הזמן שיכתוב רומן.

ראשית, כמובן שאינו חייב לכתוב רומן ואין להטיל דופי בכותב סיפורים קצרים כשרוני (סיפור קצר טוב עדיף על כל רומן עב כרס בינוני).

ואז נתקלתי בעותק של הספר "געגועי לקיסינג'ר" שמישהו השליך לרחוב. החלטתי "לסגור חורים בהשכלה" ולקרוא את הספר, שהיה זה שהביא לפריצה שלו לתודעת רוב הקוראים. הסתקרנתי לדעת כיצד תצטייר בעיני כתיבתו בחלוף השנים. מה חשבתי?

רוב הסיפורים נהדרים – כתובים בכישרון ניכר, מפריחים ללא הרף ניצוצות של גאונות, בעלי משמעות (בניגוד לסברה הרווחת – כנראה מעידה משהו על הקוראים יותר מאשר על הסופר) ולוכדים בצורה מדויקת משהו בהווייה הישראלית של אז (ואולי גם של היום) (ראו 1.). יש גם סיפורים בקובץ, שלאחר דעיכת הניצוצות לא נותר מהם דבר (ראו 2.) אך הם מעטים.

בקיצור, לא רע בכלל.

View all my reviews