Review: ראשו האבוד של דמאשנו מונטירו

ראשו האבוד של דמאשנו מונטירו by Antonio Tabucchi
My rating: 4 of 5 stars

בראשו האבוד של דמאשנו מונטירו נתקלתי בפעם הראשונה בביקורות בעיתונות שפורסמו סמוך למועד יציאתו לאור בעברית. סימנתי לעצמי לקרוא בו – סימן שהיה אובד וצץ לאורך השנים. מידי פעם הייתי נזכר בשמו המוזר. ביינתיים אזל בהוצאה ואבד. הסתפקתי בקריאה של ספרים אחרים משל טאבוקי ואהבתי את חלקם הגדול. כתיבתו של טאבוקי מוזרה - פשוטה בתכלית לכאורה אך לעיתים סתומה במקצת ומקוטעת. לפני מספר ימים צץ ראשו האבוד, כמו שקורה לפעמים, על ספסל ברחוב בגבעתיים סמוך לגינה ציבורית. נתקלתי בו כאשר עשיתי את דרכי ממקום עבודתי אל מכוניתי, ולצערי באיחור מה, מאחר וכבר קיבל כנראה השקיה אחת לפחות וגם הספיק להתייבש בחום הכבד. גם הפיקוס לא נהג בו ביתר כבוד וכבר הספיק לחרבן עליו. איך שזיהיתי את הכיתוב והפיקאסו על הכריכה מיהרתי לתחוב אותו בתרמילי (מזלם של תושבי גבעתיים שעובר בעירם מלאבסי המתמצא בראשים אבודים כמוני). את פריו של הפיקוס ניקיתי וגם המים לא גרמו לכתמים אבל הספר לקה בעיוות מסויים. ראיתי בכך סימן מאלוהי הקוראים, ספר מרענן לאחר שניים יבשושיים שסיימתי.

הקריאה בספר היתה חוויה מוזרה. מצד אחד סיפור חקירה עיתונאית של פשע מחריד, קולח ומהנה בשל "פשטות הכתיבה" והדמויות הסימפטיות ויוצאות הדופן במקצת – חוקר ספרות צעיר המוצא את פרנסתו בתור כתב צהובון ועורך דין מזדקן, מגן החלכאים, חובב אוכל, בעל ידע נרחב וחוט מחשבה מקפץ. הוסיפו לכך הומור דק ותקבלו מה שמתארים באנגלית כ"מהפך דפים". הבעיה הייתה שבהעדר אפשרות ליישר את הדפים שהפכו גליים (וחפשתי באינטרנט שיטות לתיקון ספר לח שכבר התייבש) כל דיפדוף היה קשה ולווה בטיק נוקשה. בקיצור קריאה מהנה אך ללא תובנות משמעותיות חוץ מאשר הקשר הרווח גם במקומותינו: הון, שלטון ועולם תחתון. ביתר דיוק שחיתות ממוסדת במדינה דמוקרטית לכאורה.


View all my reviews