יום רביעי, 29 באפריל 2026

Review: נלך בלילות נישן בימים

נלך בלילות נישן בימים נלך בלילות נישן בימים by Ida Fink
My rating: 5 of 5 stars

זהו הספר הראשון של אידה פינק שקראתי. הספר הוא רומן קצר ובכך הוא מעט חריג ביחס לגוף יצירתה שעיקרו הם קבצי סיפורים קצרים. כפי שאני מבין רוב סיפוריה עוסקים בחוויית ה"שואה" ובכך הוא אינו שונה מהם. הספר מתמקד כולו בסוג אחד של חוויה – ניסיון הישרדות בתוך חברה עוינת ברובה, המאוכלסת פולנים ומאוחר יותר גרמנים, תוך אימוץ של זהות בדויה. הוא אינו עוסק בהשמדה. שתי אחיות פולניות נמלטות מן הגטו לאחר אחת האקציות טרם חיסולו הסופי. הן מאמצות לעצמן זהות בדויה ומנסות לשרוד מתוך בריחה מתמדת. מתוך כך הופך הרומן ליצירה שהיא מיזוג של ספר מתח (יתפסו או יחמקו) עם סיפור מסע.

הגיבורה יוצאת לדרך שבאמתחתה חצי פרסה שמצאה. סמל לכך שמעבר לתושייה ולמאמצים של הגיבורות, חצי ההישרדות לפחות היא תלוית מזל. המתח המתמיד הוא תוצאה מכך שהזהויות הבדיוניות שהגיבורות מאמצות הן קלושות ודקות. מי שיתעקש לחקור מעט יכול לעלות על זהותן האמיתית בנקל. וזה אכן מה שקורה לעיתים תכופות. כולם חשדנים ואין הרבה צדיקים. הגיבורות נאלצות להחליף את זהותן ואת שמן מספר פעמים לאורך הסיפור. פינק מעצבת יפה את החלפת הזהויות הזאת. הגיבורה, המספרת, מתייחסת לכל זהות בשמה הבדוי. ברגע שהזהות מוחלפת משתנה מכאן ואילך גם שמן של הגיבורות וכאילו נבראת דמות חדשה שהיא בו בעת גם המשכה של הדמות הקודמת.

חוץ מהחלפת הזהויות פינק גם מפליאה לתאר את חווית הנרדפות. כבר בפתיחה כשהגיבורות הופכות לנרדפות משתנה תפיסתן את העולם. התיאורים של פינק בפתיחה שמים דגש על חוש השמיעה. השמיעה שלנו הקוראים מתחדדת יחד עם חושי הגיבורות המסתתרות ונמלטות, ממש כחושי חיה ניצודה. הגיבורה מתחילה לשים לב לדברים שעד אז חמקו מן הקשב שלה. דברים ידועים מקבלים פתאום משמעות שונה, עניינים שגרתיים הופכים מנוכרים וזרים. העולם משתנה – בחוץ זורחת השמש כתמיד אבל במחבוא השמש קרה. כפי שמבינה הגיבורה כבר בפתיחה גם האופן בו העולם תופס אותן משתנה:

"יש להן הופעה נהדרת," חזרה הגברת קאסינסקה על קריאתה, והיה בכך מן המוזר, שהרי היא הכירה אותנו זה שנים וידעה היטב איך אנו נראות. אבל טרם סיימתי להתפלא וכבר הבנתי: ההסתכלות של אז וההסתכלות של היום ראו אחרת והעריכו אחרת אותן תופעות. (עמוד 14)

ושוב, בסוף הסיפור כאשר אחת הגיבורות חוזרת לבקר במקום בו שיחק לה המזל בשנות הנרדפות, המקום נראה לה שונה למרות שהיא לכאורה מזהה אותו.

פינק עצמה שרדה את השואה בדרך דומה תוך שימוש בזהות בדויה. לא הצלחתי לוודא זאת מתוך חיפוש באינטרנט, אך כנראה שלא מדובר בסיפור הישרדותה האישי (למרות שבמקום אחד כן נטען שמדובר באוטוביוגרפיה). זהו כנראה עיבוד ספרותי לחוויות שעברה או שעברו אחרים. הספר מעניין ומותח ברובו ומצליח לשמר גם ערך ספרותי מעבר לעדות.



View all my reviews