Review: שועלים במעלית

שועלים במעלית by Shlomo Zamir
My rating: 4 of 5 stars

בשמו של שלמה זמיר נתקלתי לראשונה באתר של הוצאת "כרמל", שהקפיץ לי ספר שירים שלו בשם "ניצוצות ססגוניים". השירים היו סוריאליסטיים והספר היה חביב (תוכלו לקרוא את הביקורת שלי עליו). אז חיפשתי קצת מידע אודותיו. מדובר במשורר יליד בגדד שהיה חי ברמת-גן. לאחר שעלה ארצה למד עברית מתוך קריאת שירה של שלונסקי וצ'רניחובסקי. ב-1960 פרסם ספר שירים שעורר את התפעלותם של סופרים ומשוררים רבים כשלונסקי, לאה גולדברג, זך ועמוס עוז. הספר אף זכה ב"פרס שלונסקי" שנחשב אז אחד הפרסים היוקרתיים.

אבל מאז ועד לשנות התשעים הפסיק לכתוב ולא פרסם. משנות התשעים, בזקנתו, חזר לפרסם ספרי שירה. ראיתי שפרסם גם ספר אחד של פרוזה – אוסף סיפורים קצרים בשם "שועלים במעלית". הסתקרנתי (גם בגלל שבילדותי אהבתי שועלים ועד היום יצירה שבשמה מופיע שועל מושכת את תשומת ליבי). מי שקרא את הביקורות האחרונות הבין שמצאתי לאחרונה כמה ספרים משומשים שחיפשתי ב"סיפור חוזר" ("הסוסה הירוקה," ו"ימים קרועים"). האחרון שבהם היה הספר הזה.

הסיפורים הם סיפורי אבסורד משעשעים, חלקם סוריאליסטיים. הם כתובים בשפה פשוטה ומלוטשת. חלקם מבטאים רעיונות "פילוסופיים" לא מתוחכמים. הסיפורים מלאי הומור, אך ניכרת בהם גם נימה של אלימות ואכזריות, כנראה כי כאלו הם החיים, אלימים ולא צפויים. האבסורד וההומור נוצרים בעיקר כתוצאה מאי-הצפיות. כל משפט סותר את מה שאנו מצפים לו, הדיאלוגים מלאי התחכמויות. זה עובד לפעמים. לפעמים זה קצת כמו בדיחה שמספרים יותר מידי פעמים, כמו התחכמות אחת יותר מידי. בכל זאת נהניתי מהקריאה בכללותה, אף שאף-אחד מן הסיפורים לא הותיר רושם מיוחד. אולי האבסורד היה משהו שהזדקקתי לו בימים מלחיצים אלו. אז הוספתי לו כוכב בשל כך. אשתדל לדגום עוד משירתו בעתיד ובמיוחד מספר שיריו הידוע, הראשון, שדוגמאות מתוכו באינטרנט מצאו חן בעיני.

בסוף הספר צורפו גם כמה מאמרים קצרצרים הגותיים-פילוסופיים שכתב זמיר וכן ראיון שנערך עמו בו הוא מספר על חייו, הרעיונות הספרותיים שלו והשקפותיו החברתיות. שמחתי לקרוא אותם (חלק מן הפרטים בריאיון כבר קראתי באינטרנט). מתוכן מצטיירת דמות של אוטודידקט חכם רחב השכלה, שיודע מה הוא מבקש לומר ביצירתו. נראה כי האומנות עבורו היא דרך לשיפור עצמי, השירה בשבילו היא חיפוש דרך והיא משתנה תדיר. הוא מעיד ששירתו אינה אגוטיסטית וכי הוא אינו שם את עצמו במרכזה. כמו כן הוא מייחס חשיבות להומור כאמצעי אומנותי מרובה פנים.

נזכרתי בדבר.
על העותק שרכשתי בחנות הספרים המשומשים הייתה הקדשה בכתב ידו של זמיר למשוררת ידועה שעדין חיה ביננו. כנראה שנאלצה לפנות אותו מביתה מפאת חוסר מקום או שלא העריכה אותו מספיק.

נזכרתי בעוד דבר

לא נתקלתי בסיפורים אפילו לא בשועל אחד. (גם כותרות המשנה של קבצי הסיפורים, כראוי אולי לקובצי סיפורים אבסורדיים, חסרי כל קשר לסיפורים).

View all my reviews