Review: לילה מופלא

לילה מופלא by Stefan Zweig
My rating: 4 of 5 stars

בתחילת כל שנה, בסביבות ראש השנה, הם מופיעים לפתע. נושרים מן המדפים ונערמים על הגדרות והמדרכות עם עלי השלכת וניחוח הגוייבות. מזל שעובר בסביבה איזה שועל מזדקן כמוני עם חוש ריח למילים, שנובר בערימות, וחומק עם שללו לפני שישיג אותו הטל או היורה. מן הגדר ההיא ברחוב השקט בגבעתיים סחבתי ארבעה כותרים פוטנציאלים לקריאה. שלושה חדשים כמעט לגמרי וזה האחד המיושן והמאובק משהו. דווקא הוא היה המסקרן מבין הארבעה ולאחר שניקיתי ממנו את האבק התברר שהוא דווקא במצב לא רע.

יש לי בעיה עם הנובלות והסיפורים הקצרים של סטפן (אן שטפן) צווייג, שנדמה לי שכבר הזכרתי בסקירות שפרסמתי בעבר. צווייג הוא סופר של רעיונות. בכל סיפור משלו עלילה מוקצנת שנסובה על רעיון אחד ומפותחת לאט ובהדרגה לתלפיות וכל זה מתוך כתיבה מופתית ומלוטשת. מצד אחד אין בה ולו מילה אחת מיותרת ומצד שני כל רעיון בכל סצנה מתואר מכל כיוון אפשרי. צווייג אינו מרפה עד שהוא סוחט כל טיפה מהלימון. (ברוב המקרים הוא עושה לימונדה). וזה בעייתי כשאתה בדרך כלל מבין את הרעיון או הפואנטה כבר במחצית הדרך. מצד אחד אתה נהנה מהכתיבה היפה ומן ההבניה שנעשית ביד אומן ומצד שני מתחשק לך לצעוק "נו הבנו תן גז!"

הספר הזה מאגד שישה סיפורים (או נובלות) מן המפורסמים ביותר של צווייג. בימינו השתרש נוהג אצל מספר הוצאות לנפח כל נובלה כזו לספר שלם ולכן מקבץ כזה מבורך כמעט שבעתיים. העולם המתואר בהם הוא העולם של אתמול עם הערכים של האתמול ויש לקחת זו בחשבון. תפישותיהן, חרדותיהם ובעיותיהן של הדמויות (או אם לשים זאת על השולחן – של הנשים בעיקר) השתנו או שנעלמו מן החברה (לפחות זו המודרנית) בת זמנינו. מי שיכול להשהות את השיפוטיות, להפעיל את דמיונו ולגלות הזדהות יצא נשכר.

הסיפור הידוע ביותר בקובץ הוא "משחק המלכים" (או פשוט שחמט). הוא יצא בעבר לאור במספר תרגומים לעברית. באופן אישי לא הצלחתי לשים את ידי על אף אחד מהם (עד שהצלתי ספר זה מעל הגדר) ולכן קראתי אותו לפני מספר שנים בתרגום לאנגלית. זה הסיפור האחרון (או סיפור מאוחר של צווייג) והוא גם הסיפור הטוב ביותר בקובץ. בעבר הענקתי לו 4 כוכבים. מן הקריאה החוזרת נהניתי מאוד. בעיקר משום שצווייג הוא מספר מוכשר והוסיף כאן בנוסף על הפיתוח של האידאה גם מעטפת חכמה ויפה של פאלפ-פיקשן ז'ול-ורני משהו, מה שהוסיף עסיסיות וקלילות לסיפור. אני בקלות מעניק לו 5 כוכבים. כאן המקום לציין את התרגום המיושן מעט אך המופתי ממש של צבי ארד (עוד סיבה לבכר את האוסף הזה על פני הוצאות מאוחרות יותר) שרק מוסיף להנאה וגם מתאים לאופי המיושן של הסיפורים.

גם הסיפורים "לילה מופלא" ו"מכתבה של אלמונית" יפים. הראשון מעניין (ועתיר התרחשויות לפחות בחלקו הראשון) והשני, גם אם עומדים מוקדם על התכסיס שצווייג נוקט בו, מופרך ככל שיהיה, דווקא מתאים לפיתוח האיטי וההדרגתי שצווייג מכור לו. הייתי מעניק לשניהם 4 כוכבים לפחות.

"גוויעתו של לב" הוא אולי הסיפור הקצר והזניח ביותר. דווקא "אמוק" ו"עשרים וארבע שעות בחייה של אישה", שתי נובלות, שמעיון בגודרידס מסתבר שהן מן המתורגמות והנפוצות ביותר שלו, אכזבו. (24 אפילו יצא כספרון לא מזמן בעברית). הכתיבה יפה אבל למעט הרעיון המרכזי אין בהן מספיק תפניות בעלילה ועל כן הקורא המודרני שכבר נתקל בכאלה, עשוי להשתעמם במקצת. אוסיף רק הסתייגות - תיאור המהמר באמצעות תיאור ידיו בלבד בסיפור "24 שעות" הוא גאוני ממש וכל סופר וכל קולנוען יכולים ללמוד ממנו רבות. לכל אלו הייתי מעניק את הציון 3.

אז לסיכום יש כאן קובץ מרשים בתרגום נהדר - סיפור מופת אחד ומדגם מייצג של מיטב הסיפורים של הסופר. בממוצע כ-4 כוכבים.

נ.ב. אם אתם תוהים אילו עוד ספרים חטפתי לי מעל הגדר ...

1. ארוחת הערב /הרמן קוך – זוכה לביקורות קיצוניות – חלק שונאים וחלק מהללים.
2. טירוף / לָאוּרָה רֶסטרֶפּוֹ – שתכננתי לרכוש בעבר.
3. משהו לספר לך / חניף קוריישי – שאיני יודע אודותיו כלום.

אם מישהו מקוראי הביקורת רוצה להמליץ (או לא להמליץ) על אחד מהם, יכול לעשות זאת בהערות ...

View all my reviews