Review: דקלי הפרא

דקלי הפרא by William Faulkner
My rating: 3 of 5 stars

למעשה יש כאן שני סיפורים שונים האמורים להעצים האחד את השני בדרכים נסתרות מעצם שילובם בכריכה אחת. הסיפור הטוב מבין השניים הוא "האיש הזקן". אל תצפו לעלילה. יש כאן בעצם תיאור מסע המתרחש בנוף אפוקליפטי/סוריאליסטי, מעין גרסא מודרנית לסיפר גן העדן וכמובן המבול, עם אינספור אזכורים לבראשית. הכל סימבולי מאוד, מיתי ומעגלי. גירוש חוזר ונשנה מגן העדן, עד לסגירת המעגל. יש כאן כתיבה יפה של פוקנר וכמה תיאורים מרשימים של השיטפון הגדול והתמודדות האדם הבודד (תמיד בודד) איתו.

סיפורם של הארי ושרלוט לעומת זאת הוא בעייתי יותר. לכאורה הוא המורכב והקשה מבין השניים. הוא נפתח בפרק הכתוב טוב וראוי למוניטין של פוקנר, ופוקנר גם מסיים אותו בצורה סבירה. אבל באמצע משהו משתבש לדעתי. לא מדובר כאן בקושי של קורא מערבי בן זמנינו להתחבר לסיפור המתרחש בחברה המתנהלת על פי חוקים ותפישות שונות כל כך מאלו שלנו. ניתן להפעיל את הדמיון ולגלות אמפטיה לגורלם של היחידים המבקשים אהבה בחברה פוריטנית בכל הנוגע בענייני סקס, חיים בצוותא מחוץ לנישואין וכמובן היחס להפלות. העניין הוא שפוקנר מעלה כאן על נס פילוסופיה של חיים למען האהבה המשוחררת ממוסכמות החברה ושיממון הבורגנות מבלי לתת לנו לטעום כהוא זה מאותה אהבה, אם אכן התקיימה לרגע בין הנאהבים הטרגיים. הוא נצמד (ללא ספק באופן מכוון) לתיאור תלאותיהם ומצוקותיהם הנפשיים של בני הזוג, עד שאתה מתקשה לרגע להבין מדוע ואיזו אהבה הם מבקשים לשמר. (פוקנר כאן אינו קרואק וגם לא המינגווי) הוסיפו לכך שימוש לא מוצלח בדימויים וחיבוטי נפש פילוסופיים סתומים (וגם כמה טעויות תרגום כנראה המשבשות את המובן של מספר קטעים) ותמצאו את עצמיכם נגררים לשעמומון לא קטן ובלגן נרטיבי.

אם להעניק ציון משותף לשני הסיפורים אז 3/3.5 כוכבים.


View all my reviews