Review: התוכי של פלובר

התוכי של פלובר by Julian Barnes
My rating: 4 of 5 stars

הספר הזה הוא מתעתע מבחינתו של מבקר הספרות. כיצד ניתן לבקר ספר שבחלקו עוסק בביקורת המבקרים? כיצד ניתן להסביר ספר שעצם מהותו היא הדגמת אי היכולת לדעת בוודאות את משמעותה של היצירה הספרותית, חוסר האפשרות להכיר את היוצר מתוך אינספור פרטים וביוגרפיות? ובעיקר, כיצד ניתן לבקר יצירה כל כך אירונית ומודעת לעצמה?

סיבות להעניק לספר 5 כוכבים:

א. כתיבתו של בארנס חכמה שלא לומר מבריקה. היא מבינה לנפש האדם. היא מוקפדת, מנוסחת היטב וניכרת בה המחשבה שקדמה לכתיבה.
ב. ברגע מסויים, אי שם באמצע הספר, אתה מבין שאי אפשר שלא להתפעל מידענותו של בארנס (או גיבורו) בנוגע לפלובר ויצירתו. לא רק מאינספור הציטוטים והפרטים הביוגרפים אלא גם מן הבקיעות בחומר המחקרי אודותם וביכולת להבין את כל אלו בצורה ביקורתית.
ג. ישנם פרקים בספר, שהם מופת לכתיבה: גרסאתה של לואיז קולה, המילון, הסיפור הטהור. פרקים העושים שימוש אלגנטי ונבון בכל גיבוב העובדות שהוצג קודם לכן.
ד. בארנס מודע עד כאב לעצמו ולכתיבתו – הדבר מעיד על היותו נבון ומתוחכם.
ה. הספר מוצף בעובדות וציטוטים ביזאריים – ולכן אינו משעמם לרגע.

סיבות להעניק לספר 2 או 3 כוכבים :

א. הספר מוצף בעובדות וציטוטים ביזאריים – ברור שהדבר נעשה בכדי לטוות מהם סיפור, בכדי לבנות את דמות הגיבור כמומחה חובב לפלובר. יחד עם זאת בחלקים נרחבים מתחשק לך ממש למרוט את שערות ראשך מאוסף אקלקטי שכזה, מהצפה כזו של החושים.
ב. בארנס מודע עד כאב לעצמו ולכתיבתו – עודף המודעות העצמית גורם לך לפעמים להשתוקק לסיפור פשוט יותר.
ג. ישנם בספר פרקים חלשים יותר ומאולצים מעט.

בקיצור ספר של 4 כוכבים בזכות הפרקים הטובים (והם טובים מאוד). זהו ספר מצויין, כתוב היטב, מחכים ומשכיל ואפילו מהנה מאוד לקריאה ומצחיק לפרקים. מדוע עם כן, יחד עם כל ההנאה מלווה אותך, בחלק ניכר מן הקריאה, גם תחושה של התייגעות, שהיית רוצה שכל זה כבר יסתיים? אולי קשה להפוך כמות כזאת של טריוויה ליצירה משכנעת ומשמעותית. דרוש לשם כך סופר טוב. בארנס הוא סופר מצויין. וזה רק מדגים כמה טוב עוד צריך להיות בכדי להצליח לנקז הצפה כזאת בפרטים לכדי יצירה טובה לכל אורכה.

התרגום של ויזלטיר טוב ומוקפד ברובו.

View all my reviews