Review: יומנה של משרתת

יומנה של משרתת by Octave Mirbeau
My rating: 5 of 5 stars

מי שקרא את הביקורת האחרונה שלי יודע שביקורות טובות אינן ערובה לספר טוב. את הספר הזה קניתי בהחלטה של רגע מבלי שקראתי קודם אודותיו. דבר אחד בטוח – הפתעה טובה היא בונוס משמח. וכזה היה הספר הזה.

אז ביקורת שקראתי לאחר שרכשתי התלוננה על כך שהביקורת החברתית המובעת בספר לא עובדת כל כך טוב בימינו. טוב אז בספר יש אכן ביקורת חברתית. ויש ספרים שגם לאחר אלפיים שנה נותרים נוקבים ורלוונטים בביקורת שהם מביעים. וגם הנושא בו עוסק הספר – יחסי משרתים והחברה הבורגנית בודאי תקפים בצורה זו או אחרת במקומותינו. אבל ... יש גם משהו טפשי בציפיה שעיקר ההנאה מספר שנכתב לפני מאה ועשרים שנה בארץ אחרת וחברה אחרת תהיה מהביקורת שהוא מביע. שוב, לא שהיא אינה רלוונטית – אפילו אני מעסיק עוזרת בית. אבל לפחות חלקינו כבר נחשפנו לביקורת כזאת והיא מאבדת מעוקצה לא בגללה אלא בגללנו ובגלל הנדושות.

אז אם לא הביקורת – מה נשאר? בעיקר הספרות. הכתיבה. והיא נהדרת – מתוחכמת אך זורמת להפליא. מדוייקת. לא משעממת. משעשעת. דמות המספרת היא חכמה, בעלת מגרעות, מודעת ולא מודעת לעצמה, עוקצנית, טובה ורעה, סקסית וטראגית. הספר עצמו מפתיע – ממש יצירה מודרנית שהקדימה את זמנה. מרגיש כאילו נכתב אתמול. יותר משיש כאן ביקורת יש כאן פארודיה. פארודיה חברתית וגם ספרותית - כל אחד מפרקי היומן מגחיך סוג אחר של רומן - החל ברומנים רומנטיים וכלה במדאם בובארי. ואפילו יש כאן ביקורת על סופרים (ואולי אפילו ביקורת עצמית של הסופר) בפרק שהוא היחיד שאינו משתלב בסיפור בצורה מיטבית.

בקיצור נהניתי.

נ.ב. העטיפה אינה מוצלחת לטעמי. מזכירה עיצוב של מצגת פוורפויינט. וזה מוזר כי חלקה הפנימי של הכריכה מעוטר בשתי טיוטות שהוכנו עבור איור הכריכה - שתיהן עולות בהרבה על העיצוב הנבחר, והיותן לא מעובדות ולא צבועות רק מוסיפה להן חן.

View all my reviews