היו צלילים בברזיל

Mil Suspiros dió Maria - Sacred and Secular Music from the Brazilian Renaissance - Continens Paradisi - Ricercar - RIC 246 - CD

מאריה נאנחה אלפי אנחות - מוסיקת קודש ומוסיקה חילונית שנשמעו בברזיל בתקופת הרנסאנס - אנסמבל קונטיננס פאראדיזי

אין סיבה להיאנח, אלא מנחת.
אך תחילה יש להעמיד דברים על דיוקם. האלבום הנ"ל מנסה להעניק לנו תמונה מן העולם המוסיקלי בו פעלו מיסיונרים, ילידים ומתנחלים בברזיל, במחצית השנייה של המאה ה-16. אולם תהייה זו טעות להניח כי התמונה שהוא מציג הינה שלמה או כי המוסיקה בו היא מוסיקה ברזילאית במובהק. התיאור אינו מלא מאחר שהוא אינו כולל את המוסיקה שיצרו וביצעו הילידים האינדיאנים באותה תקופה, כמו גם את המוסיקה שהביאו איתם מתנחלים שלא היו ממוצא פורטוגזי. יובן לכן כי המוסיקה אינה "ברזילאית", בהיותה בעצם מוסיקה שהביאו איתם ראשוני המתנחלים והמיסיונרים שהגיעו ליבשת החדשה מפורטוגל. תוכניית הדיסק מייצגת אם כן מוסיקה מחצי האי האיברי של המאה ה-16 - ובכך תוכנו אינו שונה בהרבה מתוכנם של אלבומים אחרים העוסקים ברנסנס הספרדי והפורטוגזי. כמובן שבתקופה שבה עסקינן אין עדיין מקום לדבר על השפעות אפריקאיות על המוסיקה בברזיל, שהגיעו בזמנים מאוחרים יותר עם התפתחות סחר העבדים ולאחר מכן הג'אז הצפון אמריקאי.
מה בכל זאת נמצא כאן? בין היתר - מזמורי תפילה, שירי עבודה, שירי ערש וקאנטיגות, שמקורם בפורטוגל ושספגו לתוכן השפעות מן המוזיקה הילידית המקומית (בין השאר בתוכן המילולי בשל השימוש ב"שפה הכללית" lingua geral, ניב פשוט ממשפחת השפות טוּפי-גווארני, ששימש את הילידים והמתנחלים כאחד, סייע בתקשורת ביניהם וצבר פופולאריות).

דמות מפתח כאן היא דמותו של אחד האבות המייסדים של ברזיל, האב ז'וזה דה אנשייטה, מיסיונר ישועי שהמיסיונים שהקים היוו בסיס לערים מרכזיות בברזיל, ושהיה פעיל בקרב האינדיאנים בני הטוּפי ובתיווך בינם לבין אוכלוסיית המתנחלים הפורטוגזית. מטרתו של אנשייטה הייתה להכניס את האינדיאנים בעול הנצרות הקתולית ולעודד את נאמנותם לכס הפורטוגזי (ילידים אחרים יצרו בריתות עם קולוניות צרפתיות והולנדיות). צורת פעולתו הייתה המרת דת "בדרכי נועם", באמצעות התערות חברתית בקרב האינדיאנים ולמידת תרבותם. בתוך כך סייע רבות למניעת שיעבוד בני הטופי בידי המתנחלים הפורטוגזים ומחה על העוולות שנגרמו להם. (כלפי הפרוטסטנטים גילה סובלנות פחותה. מסופר כי הרג במו ידיו פליט הוגנוטי, לאחר קרב בין הפורטוגזים לקולוניה שכנה, בטוענה כי יש למגר את הכופרים ולאחר שמי שיועד להיות המוציא להורג סירב לבצע את גזר הדין). אחת הדרכים בהם ניסה אנשייטה לקרב את בני הטופי לדת הקתולית הייתה באמצעות המוסיקה. הוא חיבר טקסטים דתיים, מתורגמים לשפת הטופי, למוסיקה אינדיאנית מקורית ולמוסיקה חילונית איברית ולימד אותם את בני הטופי. בכך קיווה להפיץ את עקרונות הנצרות בקרב הילידים וליצור זהות בין גיבורי המיתולוגיה האינדיאנית לקדושי האמונה הנוצרית. אנשייטה קיבץ והוציא לאור את חיבוריו ובכך סיפק לנו חלון (או פתח האזנה) לחלק מן המוסיקה שהייתה נפוצה בתקופת פעילותו בברזיל. (למרות שהיה מלחין בעצמו, לא טרח להעביר לשפה מוסיקלית פורמאלית או לכתוב את תוויהן של המנגינות האינדיאניות המקוריות של הילידים ומכאן התמונה החלקית שיש לנו מן המוסיקה באותה תקופה. דווקא, בתחום הבלשנות דאג לתעד את שפת הטופי, וחיבוריו מהווים מקור חשוב ויחיד כמעט להבנת השפה שנכחדה עם היעלמות והיטמעות בני הטופי באוכלוסייה הכללית במהלך המאה ה-17).
ומכאן לאלבום עצמו. לטעמי, מצאתי את המוסיקה נהדרת, כל יצירה בפני עצמה וכולן ביחד, בבחינת מכלול המצליח ליצור אווירה מוסיקלית צבעונית ומיוחדת. (במיוחד מצא חן בעיני השיר 'אל הכפר הלכתי', A la villa voy, שיר נהדר שזוכה כאן לביצוע מרהיב ומלהיב). הביצוע של אנסמבל 'קונטיננטס פרדיזי' טוב מאוד. הנגינה יפה, העיבודים בחלקם עשירים, קולות הזמרים נעימים ושירתם מצוינת.
איכות השמע טובה גם היא, ההקלטה בעלת נפח ומאוזנת.

65:35 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    9
טיב הביצוע:    10
איכות ההקלטה:    10

נ.ב. בחוברת המצורפת לתקליטור מצאתי (בנוסף לחלק מן המידע שהצגתי בסקירה) גם אנקדוטה שאולי ראוי לציינה:

על ריבוי הפנים והצורות של ההיטמעות

מספרים כי האב פרננדז סרדינהה, הבישוף הראשון שנשלח לברזיל, לא ראה בעין יפה את פעילות הישועים להמרת דת בקרב האינדיאנים. בדומה לרבים שאמונתם נוקשה ודעותיהם מוצקות, עורר בו הניסיון להתערות בקרב הילידים, במאמץ לשלב בין תרבותם לדת הקתולית, בלבול וכעס. לעיתים לא היה ברור לו אם מכניסים הישועים את בני הטוּפי אל חיק הכנסייה הקדושה או אם מושכים האינדיאנים את האב אנשייטה והאב נוברגה מטה אל תוככי גיהינום עבודת האלילים. הוא מיהר לדווח על מצב העניינים במכתב לאחראי על מסדר ישוע בליסבון והתריע בפניו שיש להמציא תיקון למצב. זמן לא רב לאחר מכן מיהר "סרדין" זה עצמו (כי זו יש לדעת משמעות שמו בפורטוגזית), לצאת לפורטוגל להתייעצות. אך מעשה שטן, הספינה בה נסע נטרפה והוא מצא עצמו נשטף אל חופי צפון ברזיל. שם נלכד בידי שבט קאניבלים אינדיאני, מקרובי שבטי הטופי, ונבלע (מילולית) בקרבם.

Read more...

אטביזם

בריכת סוֹמְס בי הֶעירה, מאז ומעולם, חִיל ושבר -
לא הבריכה הקטנה, אשר בצידה ערבה ושיח,
בה ילדים שׂוחקים בידיהם תופסים דגי-מליח
במים רדודים, חומים בוהקים; אלא זו שמעבר.
שם, במקום בו הכפור בכל התִרזות שולח אש
צהובה כפרחי נופר, והשמים החיוורים קורנים
כצדף מלוטש בינות לאַשׁוּחִיוֹת שחורות ואורנים,
מין דבר משונה באשר נפנה ילך, אותנו צד, מגשש.

תאמרו חלמתי כל זאת, בת נאמנה
לאלו שנשאו בעול זו האימה בזמנים קדומים.
ראו! במקום בו גבעולי שושני-מים מאדימים
שכשוך חרישי תחת פני המים נע,
דמות מחליקה, כנשימה בהם פּרעה;
אדוות רמות שטפו מסיכת מוות צבועה.

מאת אלינור ווילאי (1885-1928)

(תרגום שלי מאנגלית)

הערות

דגי-מליח: במקור Alewives - מדובר בדג Alosa Pseudoharengus, הדומה להרינג (כפי שמלמד שמו הלאטיני)

Atavism

I was always afraid of Somes's Pond:
Not the little pond, by which the willow stands,
Where laughing boys catch alewives in their hands
In brown, bright shallows; but the one beyond.
There, where the frost makes all the birches burn
Yellow as cow-lilies, and the pale sky shines
Like a polished shell between black spruce and pines,
Some strange thing tracks us, turning where we turn.

You'll say I dreamed it, being the true daughter
Of those who in old times endured this dread.
Look! Where the lily-stems are showing red
A silent paddle moves below the water,
A sliding shape has stirred them like a breath;
Tall plumes surmount a painted mask of death.

By Elinor Wylie (1885-1928)

Read more...

סיבה כפולה למסיבה

ברדיו 4 ההולנדי חגגו בשנת 2008 מאה ועשרים שנה להיווסדה של תזמורת הקוצרטחבאו המלכותית והשנה הם חוגגים שמונים להולדתו של המנצח ההולנדי ברנארד הייטינק (מי שהיה במשך כ-25 שנה מנצח ראשי ומנהלה המוזיקלי של התזמורת). לכבוד יום ההולדת הכפול החליטו ברדיו 4 (כמיטב מסורת ההוביטים) להעניק לנו הגולשים מתנה. באתר האינטרנט של תחנת הרדיו הם מציעים (לאחר רישום קצר) הורדה בחינם של מבחר מהקלטות תזמורת הקונצרטחבאו: שלוש הקלטות לכבודו (ובניצוחו של הייטינק) ועשר הקלטות לכבודה של התזמורת בניצוחם של מבחר שמות ידועים. ההקלטות הניתנות להורדה הן של קונצרטים בביצועים חיים ורובן של סימפוניות מהרפרטואר הרומנטי של המאה ה-19.

היתרון, תמצאו כאן הקלטות של אבני דרך בולטות במוסיקה הקלאסית בביצוע של אחת התזמורות הטובות באירופה, בהובלה של מיטב המנצחים. ימצא בהן עניין כל חובב מוסיקה ובמיוחד,כך נראה לי, יש כאן מבוא טוב וחינמי למאזין המתחיל המעוניין להתוודע ליצירות אלה. החסרונות, ההקלטות מוצעות בפורמט MP3 ולא כולן ברמת ההקלטה הטובה ביותר (גם אם לחלוטין לא גרועה). בחלקן תמצאו רעשי קהל, אבל זה כנראה רע הכרחי כשמדובר בהקלטות חיות. עשר ההקלטות לכבודה של התזמורת מובאות בקובץ אחד ללא חלוקה לפרקים (ניתן לחלק את הקובץ בעזרת תוכנת עריכת קול). כל אלו חסרונות קטנים (סיפרו לי כי אין בודקים שיניו של סוס שניתן במתנה).

במשך הזמן אולי אצרף לפוסט הזה את חוות דעתי על הביצועים (דיגמו אותו בעתיד). ביינתיים הנה רשימת היצירות:

שלוש ההקלטות לכבודו של הייטינק ובניצוחו:
1. ז'ורז' ביזה - סימפוניה בדו מג'ור - הקלטה משנת 2000
2. רוברט שומאן - סימפוניה מס' 1 ('האביב') - הקלטה משנת 1981
3. לודוויג ואן בטהובן - סימפוניה מס' 3 ('ארואיקה') - הקלטה משנת 2005

עשר ההקלטות לכבודה של תזמורת הקונצרטחבאו:
1. פראנץ שוברט - סימפוניה מס' 8 ('הבלתי גמורה') - הקלטה משנת 1997 בניצוחו של ניקולאוס הרנונקור
2. לודוויג ואן בטהובן - סימפוניה מס' 2 - הקלטה משנת 2004 בניצוחו של מאריס יאנסונס
3. פליקס מנדלסון - סימפוניה מס' 4 ('האיטלקית') - הקלטה משנת 1979 בניצוחו של קיריל קונדראשין
4. סזאר פראנק -  סימפוניה ברה מינור - הקלטה משנת 2004 בניצוחו של מאריס יאנסונס
5. גוסטאב מאהלר - סימפוניה מס' 1 ('טיטאן') - הקלטה משנת 1987 בניצוחו של לנארד ברנשטיין
6. אנטונין דבוז'אק - סימפוניה מס' 8 - הקלטה משנת 1990 בניצוחו של קארלו-מאריה גוליני
7. קאמי סן-סאנס - סימפוניה מס' 3 ('סימפוניית העוגב') - הקלטה משנת 2005 בניצוחו של מיו-וון צ'ונג
8. יאן סיבליוס - סימפוניה מס' 2 - הקלטה משנת 2005 בניצוחו של מאריס יאנסונס
9. אנטון  ברוקנר - סימפוניה מס' 8 - הקלטה משנת 2005 בניצוחו של ברנארד הייטינק
10. יוהנס ברהמס - סימפוניה מס' 2 - הקלטה משנת 2004 בניצוחו של מאריס יאנסונס

Read more...

שעת הצוענים

Formatia Valea Mare - Departe de Casa - MA Recordings - M060A - CD

להקת ואלאה מארה - רחוק מהבית - תזמורת כלי נשיפה ממתכת צוענית-רומנית

בעבר סקרתי כאן בבלוג אלבום שנגע במוסיקה צוענית מכיוונה של המוסיקה הקלאסית הפופולארית. הדיסק הנוכחי שונה. מוצגת כאן מוסיקה רומנית-צוענית, עממית במובן בסיסי ביותר. המפיק טוד גרפינקל אסף בשנת 2001 ממחילות המטרו בפריס חבורה של נגנים צוענים, מהגרים חסרי רישיון עבודה שנאלצו לנגן תמורת נדבות, ושכנע אותם להקליט אלבום של מוסיקה צוענית כפי שהיו רגילים לנגן במחוזותיהם. מטבע הדברים היה הרכבה של הלהקה אקראי משהו (מי שמעוניין בסיפור המעשה יכול לקרוא אותו בחוברת המצורפת לדיסק או בדף המוקדש לאלבום באתר האינטרנט של החברה). מובילים אותו נגני קלרנית ואליהם מצטרפים מלווים במבחר כלי נשיפה ממתכת ולעיתים גם באקורדיון. המוסיקה, כך נראה לי, מבוססת על נעימות עממיות ומאולתרת ברובה הגדול - מן סוג של ג'אז מזרח אירופאי אם תרצו.
הרצועה הראשונה באלבום פותחת בקולותיהם של הנגנים ה"נכנסים" לקצב משותף, ומיד לאחר מכן בוקעת המוסיקה, מהירה, מצווחת, מקוטעת משהו, לפעמים נשמעת יותר כסקיצה. מזכירה במשהו מוסיקת קלייזמרים, אבל מחוספסת יותר, גמישה פחות. לא יבבות הבוקעות מהנשמה ומתנחשלות לכדי היתוליות קטיפתית, אלא קרקסיות מופרזת משהו. תמצאו כאן מגוון של קולות: קינות עלובות, תרועות אוהדי ספורט שקבוצתם נדונה להפסיד לעד, צפירות של צפצפות מוקיונים, המולת יריד, ריקודי שיכורים בחתונות מזרח אירופאיות ונעימות נוסטלגיות בגרוש - כולן מסתחררות במהירות מטורפת. מעבר לעליצות הנשמעת לאוזן אני מוצא כאן הסוואה של מרירות חיי היום יום ומן אמירה בדבר האבסורדיות שבקיום. נסו לשמוע את הדיסק בזמן נסיעה בתוך התנועה הישראלית המטורפת והמתישה או באוזניות תוך שיטוט ברחובות הערים העלובות שלנו ותגלו כי מראות היום יום הופכים, על רקע המוסיקה, סוריאליסטיים ביותר.

58:02 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 8 (קריטריון לא ממש רלוונטי במקרה זה)
טיב הביצוע: 9
איכות ההקלטה: 10

Read more...

קול מן העבר

J. S. Bach - 6 Suites a Violoncello Solo Senza Basso Vol. 1 (BWV 1007-1009) - Martin Zeller - MA Recordings - M073A - CD

י.ס. באך - מתוך שש סוויטות לצלו סולו (רי"ב 1009-1007) - מרטין זלר

הכלי עליו מנגן מרטין זלר (או שמא צלר?) את הסוויטות מאת באך המיועדות (כנראה) לצ'לו סולו, בהקלטה שלהלן, הוא אחד היחידים ששרדו מתוצרתו של יאקובוס שטיינר (Jacobus Stainer), יצרן וויולים אוסטרי בן המאה ה-17. באתר האינטרנט של MA Recordings מנסים לרגש אותנו באמצעות העלאת הספקולציה כי יתכן ויוהאן סבסטיאן באך עצמו ניגן או שמע יצירות אלו על גבי צ'לו מסוג זה. עם כל חיבתי, בדרך כלל, למה שמכונה 'ביצועים מודעים היסטורית', הרי שניסיון לפתות אותנו לרכוש הקלטה בטוענה שמשוחזרים כאן הצלילים כפי ששמע אותם באך עצמו, נראה לי כקריקטורה של הגישה האותנטית בביצוע מוסיקה עתיקה. הפילוסופיה ההרמנויטית כבר לימדה אותנו כי ניסיונות לשחזור היסטורי מוחלט הם לפעמים נואלים אף יותר ממאמצים לשמור על ניכור היסטורי. בכל מקרה יש להיות מודעים כי פרשנותינו את העבר מושפעת כמעט תמיד גם מבעיות בנות זמננו (ואולי אף השקפות אישיות). לעצם העניין, באופן אישי, אעדיף פרשנות מקורית בנגינה מאשר "אותנטיות של צליל". לדעתי, תרומתה של תנועת הביצוע האותנטי במוסיקה התבטאה, מן הסתם, בהעמדת פרקטיקת הנגינה, שהייתה מקובלת עד אמצע המאה ה-20 לביקורת. דבר שהוביל לגיוון בצורות הביצוע והצליל המופק (אולי תוך ספיגת השפעות של מוסיקה עממית, ג'אז ורוק) ובעקבות התגברות הפופולאריות של ביצועים מסוג זה, לגאולתן של יצירות מוסיקליות נשכחות מן הארכיונים וחידוש העניין במחקר ההיסטורי.

לכן כשלעצמי, לא הייתי טורח להזכיר את ייחוסו של הצ'לו אלמלא צלילו המיוחד המתאפיין לפי מייטב הבנתי והבחנתי בעמימות יחסית של הצליל ברגיסטרים הנמוכים ובאופן כללי בגוון קול נעים. ישנן הקלטות בהן נדמה לעיתים, בנגינת תווים נמוכים, כי הצ'לן ממש מנסר את הצ'לו או את השרפרף עליו הוא יושב. מי שנמנע מלהאזין לביצועים על כלים היסטוריים מאימת חריקות וצרצורים, טוב יעשה אם יעניק הזדמנות נוספת להקלטה זו.

מרטין זלר השוויצרי שיתף כבר פעולה עם הרכבים שונים בהקלטות מצוינות וזו לו הקלטה ראשונה כסולן עבור MA Recordings. נגינתו יפה לטעמי וככל שאני מוסיף ומאזין לדיסק כן אני אוהב אותה יותר. הביצוע מוקפד, מאופק ומדוד. אולם, יש שיאמרו מדוד מידי. לפעמים הוא נדמה כמי שמנגן "כבדרך אגב", מה שעובד יפה חלקים מסוימים ופחות מוצלח באחרים. המשחק בהבדלים בעוצמות הצליל אינו מוגזם. הנגינה, מהירה, אך לא מהירה יחסית לביצועים אותנטיים אחרים שאני מכיר.

ההקלטה טובה מאוד. היא נקייה וכמעט חסרת כל רעשי אולפן או סולן. החיסרון הקטן היחיד (ויש כאלו שלאוזנם יהיה זה דווקא יתרון) שאני מוצא בה הוא בהשתקפותו המועטה של החלל בהקלטה. הצלו מוצג קרוב למאזין וההד הנשמע דל ביותר. לטעמי, דווקא ביצירות אלו של באך, מעט הדהוד מעניק מעין "עומק" או "ליווי" לביצוע. הוא כאילו מאפשר למוסיקה לנשום, מדגיש את השהות למוח לעקל את הקטעים שחלפו זה עתה עם בוא ההפוגות בנגינה.

הצליל הנמוך העמום, הנגינה המדודה וההקלטה חסרת ההד - איזה אופי הן מעניקות לביצוע זה? לטעמי הן מנקות אותו מן הדרמה, הפאתוס ומריקודיות עודפת המודגשים בהקלטות של ביצועים אחרים של היצירות הנ"ל. הוא מצריך שימת לב לפרטים ומצב רוח רגוע בכדי ליהנות ממנו באמת.

בדיסק מקובצות שלוש הסוויטות הראשונות מבין השש שכתב באך. דיסק משלים ובו שלוש הסוויטות הנותרות אמור להיות מוקלט בימים אלו ואני מסתקרן לדגום אותו כאשר ייצא לאור.

60:02 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 10
טיב הביצוע: 9
איכות ההקלטה: 9

העטיפה, דרך אגב, מצאה מאוד חן בעיני, הצ'לן מוצב בבדידות סוריאליסטית משהו בגן בארוקי מהונדס וסימטרי, תחת שמיים קודרים. יש ביצירות אלו ובתמונת העטיפה משהו שהזכיר לי סידרת טלוויזיה מילדותי בשם "האיש משומקום" (The Up and Down, In and Out, Roundabout Man), בה כיכב הפנטומימאי בן בניסון על רקע אתרים שוממים וצלילים דומים.

Read more...