אגדת מסע חורף

Franz Schubert, Wilhelm Müller - Winterreise - Nataša Mirkovič De Ro, Matthias Loibner - Raumklang - RK3003 - CD

פרנץ שוברט - וילהלם מולר - מסע חורף - נטשה מירקוביץ' דה רו (שירה), מתיאס לוייבנר (הרדי-גרדי)

מה יש בו בשם? בסופו של השיר האחרון במחזור השירים 'מסע חורף', שהלחין שוברט למילים של מולר, שוקל הדובר להצטרף לנדודיו של איש זקן המנגן עלי כלי הנקרא בגרמנית Leier, ותוהה האם הלה יאות ללוות בנגינתו את שיריו שלו. בתרגומים לעברית שאני מכיר לשיר הזה, שמו של הכלי הוא 'תיבת נגינה', 'תיבת זמר' או 'נבל'. נראה כי יש מן הצדק בכל התרגומים, המקור של Leier הוא כנראה מן ה'לירה' הדומה לנבל ובמאה ה-19 החלו לציין בו תיבות נגינה מכאניות. אולם המדקדקים, וביניהם המבצעים בדיסק זה, מציינים כי לשם Leier גם משמעות נוספת, שהיתה רווחת למן ימי הבייניים ואף בזמנם של שוברט ומולר, המתייחסת לכלי נגינה עממי עתיק הקרוי באנגלית (אולי יש כאן אונומטופיה לזמזום שהוא מפיק) 'הרדי-גרדי' (Hurdy-Gurdy), ולעיתים ואף בשפות אחרות, בצורה שיש בה גם מן התאור, 'כינור גלגל' (Drehleier, 'לירה שמסובבים' בגרמנית). הכלי הוא כלי מיתר המזכיר בצורתו תיבת כינור המפיק זמזום קבוע בעת סיבוב של גלגל פריטה, ומלודיות בלחיצה על מקלדת המפעילה גשרים המקצרים את מיתריו.

עד כאן העיסוק באטימולוגיה ובסמנטיקה. הדברים הובאו כאן מאחר והם היוו תירוץ להקלטה שאסקור להלן - ביצוע של מחזור השירים 'מסע חורף' של שוברט, בליווי הרדי-גרדי במקום בפסנתר. תירוץ, קלוש לדעתי, ואולי גימיק נאיבי, שכן העובדה כי אותו כלי עתיק מוזכר בשיר האחרון במחזור וכי היה עדין בשימוש בזמנו של שוברט, אינה בעלת משקל בנוגע לביצוע היצירה. באותה מידה אפשר אולי לחשוב על הקלטה של היצירה בעיבורה של סופת שלגים מאחר והדובר בשירים נודד בדד בליל חורף. מבחינה מסוימת ישנו כאן בהכרח ויתור על מורכבות. לא רק על מורכבות צלילית - מאחר והכלי העתיק אינו מאפשר את אותן מודולציות הרמוניות שמאפשר הפסנתר, אלא גם ויתור על מורכבות אומנותית/רעיונית. שוברט הלחין את היצירה לקול בשילוב פסנתר. גם אם הפסנתר מדמה בשיר את ניגונו של כינור הגלגל (כמו גם רעשי כוחות הטבע, משבי רוח, סבסוב שבשבת, וכו...), הרי שעדין ישנה כאן הפשטה אומנותית מסוימת, עדין נשמר אותו מרחק, בתחומו פועל דמיון המאזין, שבין המייצג למיוצג.

אבל, אם נניח לרגע לצורך באפולוגטיקה, מאחר והביצוע כבר מוקלט ומונח לפנינו, הבא ונבחן אותו כשלעצמו בבחינת יצירת אומנות - איזו פרשנות ליצירה הוא מביע, איזו מורכבות חדשה נוצרת כאן מן העיבוד להרדי-גרדי ומאופן השירה של זמרת הסופראן?

נדמה כי אומן ההרדי-גרדי האוסטרי מתיאס לוייבנר מפליא להפיק מן הכלי את מירב האפקטים שהוא מאפשר, החל מפיקים מתכתיים צורמניים ועד לפריטה עמוקה המזכירה קונטרבאס. ברגיל מזכיר צלילו של הכלי מעין וויולה בעלת גמישות פגומה. כל זה מלווה בקו מתמשך, פרי זמזום "חמת החלילים" האופייני לכלי. לרגעים נדמה כי יש כאן ביצוע של היצירה בעיבוד לליווי בכלי קשת, לרגעים נדמה כי השירה מלווה באקורדיון. הצרימות המזדמנות מסייעות להגברת את הדרמטיות בנקודות מסוימות. הזמזום התמידי העוטף את המאזין - אולי כמו שהרוח וליל החורף עוטפים את ההלך הבודד שבשירים, מדגיש את דומיית ההפסקות הבודדות בנגינה כשאלו מתרחשות. (הערה טכנית - הנגינה בכלי מפיקה גם מגוון תקתוקים למיניהם ואלו נקלטו באופן ברור בהקלטה, הם מהווים חלק מצליליו של הכלי ועשויים לדרוש הסתגלות מסויימת מצד המאזין, גם זה המורגל בצלילם של כלים עתיקים). אולם לוייבנר אינו רק ספק מוכשר של רעשי רקע. לי נראה כי העיבוד שלו מצליח ליצור אלטרנטיבה משכנעת לפסנתר, ולהעתיק את ליווי הרומנטי אל עולם שלם ומלא בעל מאפיינים והדגשים משלו - עממיים מחד ומודרניים מאידך.

זמרת הסופראן הבוסנית, מירקוביץ' דה רו, מבצעת כאן את היצירה באופן שהוא במודע נטול אורנמנטציות האופייניות לביצועי הליד הרומנטי. היא מגישה אותה באופן צלול מדויק וברור, החסר השתפכות רומנטית של רגש והמלא דרמטיות אך ללא עודף תיאטרליות. יש באופן ביצוע זה גם מצורת השירה האופיינית לביצועי מוסיקה עתיקה וגם הרבה מן הקברט (הזכרתי כבר דמיון לליווי באקורדיון). אני מוצא כי הוא מדגיש את המלודיות הבסיסית של השירים. הליווי בהרדי-גרדי מספר לדיסק הנ"ל את מקוריותו ויחודו, אך, להתרשמותי, זמרתה של מירקוביץ' דה רו היא היא היהלום שבכתר.

באשר לאסוציאציות שביצוע כזה מעורר. אולי הוא לכאורה מה שהיה קורה אם הדובר בשיר היה אכן מצטרף אל אותו נגן זקן ויחף בשלג, ומזמר את שיריו לקול נגינתו. יותר משמוצגת לפנינו דמות מיידית, סובלת ועתירת רגשות אנו מקבלים קריינות דרמטית, סוריאליסטית משהו, של סיפור מעשה. קולה הנערי היפה של מירקוביץ' והליווי הג'אזיסטי ה"רזה" בהרדי-גרדי מזכירים את זימרתו של טרובדור ימי ביניימי, או לחילופין הצגות תיאטרון מודרני. אווירת האלבום הולמת יפה את אווירת אותו מסע חורפי, את בדידותו של ההלך, את תנודות הכרתו בין הזיות וחלומות להתפכחות כואבת. יותר משאנו חווים כאן מסע חורף (נפשי) אנו מאזינים כאן לאגדה אודות מסע חורף, להדגשה של האלגורי שבשירים.

ולאחר כל המלל הזה בודאי תשאלו, בסופו של דבר, 'מה דעתי על האלבום הזה?' ובכן, לא שאני חושב כי כל דבר ראוי לסכם בצורה תמציתית, אך מאחר שכבר עשיתי לי מנהג נפסד לחלק ציונים (אליהם קוראים נאמנים אין להתייחס ברצינות רבה מידי) בסוף כל ביקורת שלי על אלבומי מוסיקה, יספיק מבט חטוף בסופו של הפוסט הזה בכדי להבין מדוע הדיסק הנ"ל "טוחן" אצלי לאחרונה את מערכות השמע בלא הפסקה. ביצוע מרתק!

65:05 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    10
טיב הביצוע:    10
איכות ההקלטה:    10

בכל אופן, יוכל כל אחד להתרשם בעצמו מתוך האזנה לדוגמיות באתר הוצאת ראומקלאנג או מחמשת השירים המובאים במלואם באתר הזה.

ומאותה השפורפרת האינטרנטית הבלתי נדלית (אך בהקלטה מאוזנת פחות מאשר בתקליטור) ...

Read more...

חלום בספרדית

Joseph Ruiz Samaniego - La vida es sueño... - Los Musicos de Su Alteza - Luis Antonio Gonzalez -  Alpha - 153 - CD

הוספ רואיס סאמאנייגו - החיים הינם חלום ... - אוסף בייאנסיקוס - לוס מוזיקוס דה סו אלטסה - לואיס אנטוניו גונסאלס

לא הרבה ידוע אודות המלחין הספרדי, בן המאה ה-17, הוספ רואיס סאמאנייגו, אשר מבחר מיצירותיו מבוצעות באלבום זה. שנת לידתו אינה מתועדת, יצירותיו המוקדמות ביותר ששרדו מתוארכות לשנת 1653 וידוע כי מת בדצמבר 1670. הפרטים על חייו המקצועיים מועטים. ב-1654 שימש כ'מאסטרו דה קפלה' של הקתדראלה של העיר הקטנה טאראסונה בממלכת אראגון. משנת 1661 ועד סמוך למותו כיהן כ'מאסטרו דה קפלה' של 'אל פילאר' - 'כנסיית גבירתינו שעל העמוד', בבירת המחוז, סאראגוסה, שם עמדו לרשותו משאבים מוסיקאליים מרובים יותר ובה היה מוקף באווירה של תחרות מוסיקלית עם הקתדראלה הראשית בעיר, 'דל סאלוואדור'. כמו כן ידוע כי עמד בקשרים מקצועיים עם  דון חואן מאוסטריה בנו של המלך פיליפ הרביעי וההרכב המוסיקאלי שתחת חסותו, 'המוסיקאים של הוד מעלתו' (שם שאומץ על-ידי חברי האנסמבל המבצע את היצירות המוקלטות). הוא שימש כמורה למוסיקאים הצעירים בשרותו של דון חואן ויתכן והתוודע באמצעותו ליצירות מוסיקאליות אירופאיות מחוץ לרפרטואר שהיה מקובל בספרד של אותה תקופה. הוא היה מלחין פורה שחיבר כמאתיים יצירות לסוגי הרכבים קוליים וכליים מגוונים ונחשב על-ידי עמיתיו לבעל כישרון מוסיקאלי בלתי מבוטל (גם אם לקה בכישורים ניהוליים ועקב כך פוטר לבסוף ממשרתו - ילדי מקהלת הקפלה שבאחריותו נמצאו סובלים מהזנחה ומתת תזונה).

עד כאן הפרטים על חייו ופועלו של המלחין שדליתי מהחוברת המצורפת לתקליטור.

התוכנית שבחרו חברי אנסמבל 'לוס מוזיקוס דה סו אלטסה' לאלבום מיצירותיו של סאמאנייגו מורכבת רובה ככולה מבייאנסיקוס. מדובר במזמורים פוליפוניים, שבספרד של המאות ה-15 וה-16 התבססו על טקסטים חילוניים ושימשו בעיקר בתיאטראות. החל מן המחצית השנייה של המאה ה-16 הם אומצו בהדרגה לפרקטיקה הדתית-קתולית. היצירות המיוצגות באלבום הנוכחי הן כולן לטקסטים בספרדית בעלי תוכן דתי. לא מדובר בטקסטים הקאנוניים או בפסוקים מתוך הביבליה אלא בחיבורים בעלי עלילה דרמתית הכוללים שיחות ודיאלוגים ובכך שומרים על האופי התיאטראלי שאפיין יצירות מסוג זה במקור. (מעניין לציין כי אחד ממזמורי חג המולד המבוצעים כאן משובץ לכל אורכו בשמות של קומדיות תיאטרליות של מחזאים ספרדים בני התקופה). בנוסף מנוגן גם קטע כלי קצר וחביב שהמוטיב השולט בו הוא תרועות כלי נשיפה.

האם כדאי היה לגאול יצירות אלו, של מלחין שהזמן השכיחו, מתהום הנשייה? מהאזנה לאלבום אני מתרשם שהתשובה חיובית. כל היצירות שבאלבום יפות לטעמי וחלקן אפילו יפיפיות. חברי הקבוצה בחרו בבייאנסיקוס מורכבים בעלי סגנונות מגוונים ובכך הצליחו לשמור על עניין לכל אורך ההאזנה. העיבודים ליצירות הם עשירים ביותר וצבעוניים. בצד הווקאלי תמצאו כאן שתי קבוצות זמרים וזמרות בנות ארבעה חברים כל אחת המשמשות לעיתים כשתי מקהלות. הביצוע עתיר אפקטים ווקאליים, הדים, אנחות וכו.. הכל מתוך התאמה לנושא הבייאנסיקו ולרגשות שהוא מבקש להביע. הליווי הכלי גם הוא רחב למדי. בצדם של כלי הקשת, הצ'מבלו והאורגן נמצא כאן גם גיטרה ספרדית ונבל. הקורנט, השכיח למדי בהרכבים מסוג זה, מחוזק בבסונים וטרומבונים מסוגים שונים דבר המקנה למוסיקה "גוון ספרדי" ייחודי ומנסה לשחזר אולי את צלילה של תזמורת כלי הנשיפה שעמדה בזמנו לרשות המלחין.

איכות ההקלטה מניחה את הדעת. לסיכום, אחד מן הדיסקים המהנים יותר ששמעתי בזמן האחרון. מומלץ.

69:23 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    10
טיב הביצוע:    10
איכות ההקלטה:    9

Read more...

מוסיקת חתונות ואירועים

Bartholomæus Stockmann & Anonymous - Musica Nuptialis - Capella Hafniensis - Allan Rasmussen -  Dacapo - 8.226024 - CD

ברטולומאוס סטוקמאן - מוסיקה נופטיאליס - מוטטים לאירועים וחתונות מדנמרק של 1590- קאפלה האפניאנסיס, מלחין אנונימי - קטעים לעוגב - אלאן ראסמוסן (עוגב)

מוקלטים כאן תריסר מוטטים פרי עטו של המלחין הדני ברטולומאוס סטוקמאן, מסוף תקופת הרנסנס (סביבות 1590). היצירות התגלו בסוף שנות השמונים ובוצעו לראשונה בשנת 2004 בחתונתו של יורש העצר הדני. תשעה מהמוטטים שבאלבום מהווים את האוסף 'מוסיקה נופטיאליס' (בתרגום מלאטינית: 'מוסיקת חתונה'), וכשמם כן הם - מוטטים שחוברו לחתונות, חלקם לפסוקים משיר השירים וחלקם לטקסטים אחרים ביניהם אולי משל המלחין עצמו. שלושה מוטטים אחרים באלבום (אחד מהם בשפה הגרמנית) חוברו לאירועי השנה החדשה בהזמנת ידידו של המלחין, האנס הארטמן.

המוטטים עצמם יפים וענוגים לטעמי וכך גם הביצוע של אנסמבל 'קאפלה האפניאנסיס', המתמחה במוסיקת רנסנס נורדית. אני בהחלט ממליץ להאזין להם (עד סוף החודש ניתן להוריד את האלבום בחינם מאתר החברה). ההקלטה טובה וברורה.

בנוסף תמצאו באלבום חמישה קטעים לעוגב מאת מלחין אנונימי. אני לא מצאתי בהם עניין ולטעמי ניתן לוותר עליהם (גם הביצוע ואיכות ההקלטה אינם "משהו").

56:50 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    9
טיב הביצוע:    9
איכות ההקלטה:    9

Read more...

משהו טרי מממלכת דנמרק

חברת דאקפו הדנית מאפשרת בזמן האחרון להוריד בחינם אלבומים מן הקטלוג הנרחב שלהם. כל חודש, במשך כל החודש, מוצע להורדה אלבום אחר. הקבצים המורדים הם באיכות תקליטור. מעבר לעובדה שמדובר במתנה יפה, עבורי, זו הזדמנות להתוודע למוסיקה מאת מלחינים דנים או למוסיקה מבוצעת בידי מבצעים דנים, שאולי באופן רגיל לא הייתי רוכש הקלטות מוסיקה משלהם.

להלן התרשמותי משני האלבומים הראשונים ששמעתי (בעתיד אפרסם מידי פעם סקירות בפוסטים נפרדים).

Friedrich Kuhlau & C.F.E.Horneman - String Quartets - Copenhagen String Quartet -  Dacapo - 8.224016 - CD

פרידריך קוהלאו וכריסטיאן פרדריק אמיל הורנמן - רביעיות לכלי קשת - רביעיית קופנהגן

באלבום שיצא לאור בשנת 1994 שתי רביעיות לכלי קשת מהמאה ה-19. האחת רביעייה בלה מינור אופ' 122 מאת פרידריך דניאל רודולף קוהלאו (1786-1832), מלחין גרמני שהשתקע ופעל בדנמרק. קוהלאו כתב את הרביעייה סמוך למותו ב-1832 וזו יצירתו האחרונה. היא הושפעה מהרביעייה אופ' 132 של בטהובן, שזכתה לביצוע בכורה כאשר ביקר אותו קוהלאו ב-1825. ניתן למצוא בה נושאים שקוהלאו שואל מהרביעייה של בטהובן ומפתח אותם לפי דרכו, כמו גם השפעה סגנונית כללית של הרביעייה אופ' 132. לאוזני חסרות ההשכלה המוסיקולוגית היא נשמעה כיצירה יפה בסגנון קלאסי עם נגיעות רומנטיות, ואכן הזכירה לי את בטהובן אך גם את מוצרט.
הרביעייה השניה באלבום היא משל המלחין הדני כריסטיאן פרדריק אמיל הורנמן (1840-1906), מס' 2 ברה מז'ור משנת 1861. יצירתו נחשבת כמגשרת בין התקופה הרומנטית במוסיקה הדנית לתקופה המודרנית. הרביעייה המבוצעת כאן נשמעה באוזני כבעלת סגנון רומנטי. לסיכום היצירות באלבום יפות והביצוע של רביעיית קופנהגן טוב מאוד. היה נחמד להכיר.

51:37 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    9
טיב הביצוע:    10
איכות ההקלטה:    8

Christoph Ernst Friedrich Weyse - Piano Sonatas - Thomas Trondhjem -  Dacapo - 8.224140 - CD

כריסטוף ארנסט ויוסה - סונאטות לפסנתר מס' 5-8 - תומאס טרונדהיים (פסנתר)

תמצאו כאן הקלטה משנת 2001 של ארבע הסונאטות המאוחרות לפסנתר מאת המלחין כריסטוף ארנסט ויוסה (Weyse), יליד גרמניה (1774), שקיבל את חינוכו המוסיקלי בדנמרק, בה נשאר ופעל כל חייו עד למותו בשנת 1842. ויוסה נודע במיוחד בזכות יצירותיו הווקאליות, נגינתו בעוגב ובפסנתר ויכולת האילתור שלו. יצירתו לפסנתר הושפעה בעיקר מקלמנטי וממוצרט, ואכן גם לי נשמעו ארבע הסונאטות, מס' 5-7 (משנת 1799) ומספר 8 (משנת 1818) המבוצעות כאן בידיו המוכשרות של תומאס טרונדהיים כבעלות אופי "מוצרטי". אני מצאתי את הסונאטות מספר 5 ומספר 8 כיצירות חביבות, את הסונאטה מספר 6, על פרק הווריאציות שלה, כיצירה יפה ואת הסונאטה מספר 7 כיצירה יפה מאוד (הכל לפי טעמי האישי).

72:09 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    8
טיב הביצוע:    10
איכות ההקלטה:    8

Read more...

אופרה בגרוש

The English Stage Jig - Musical comedies from the 16th and 17th centuries for the Merriment and Delight of Wise Men and the Ignorant - The City Waites - Lucie Skeaping  - Hyperion - CDA67754 - CD

מחזות קומיים אנגליים - קומדיות מוסיקליות מן המאות ה-17 וה-16 לשמחתם והנאתם של בורים ואנשי דעת כאחד - 'דה סיטי ווייטס' ('זמרי ונגני רחובות הכרך') - בהנהלת לוסי סקיפינג

בעבר רכשתי, בעקבות המלצה של רפיא לביא ז"ל בטורו בעיתון 'העיר', דיסק בשם 'שמחות בגרוש', המכיל מבחר שירי רחוב אנגליים מן המאה ה-16. האלבום, בהוצאת 'נקסוס' הזולה, היה מבדר במיוחד והכיל מגוון של שירי רחוב אליזבטנים - טקסטים חכמים למוסיקה פופולארית של התקופה, בביצוע תיאטרלי נפלא של להקת 'דה סיטי ווייטס', עליו אני ממליץ בחום.
לאחרונה החלטתי לדגום עוד מהקלטות האנסמבל הנהדר הזה, בהנהלתה והשתתפותה הפעילה של לוסי סקיפינג. סקיפינג, מגישת תוכניות מוסיקה עתיקה ברדיו 3 של ה-BBC, החלה את דרכה בתחום המשחק והפנטומימה ובנגינה בכינור, ומשנות השבעים מופיעה עם להקתה 'דה סיטי ווייטס' המתמחה בביצוע של בלאדות אנגליות מן התקופה האליזבטנית (היא אף פרסמה ספר בנושא). את זמנה היא מקדישה גם ללהקה אחרת שהקימה, 'הסנה הבוער', המבצעת מוסיקת כליזמר יהודית - ספרדית ומזרח אירופאית ואף למחקר ועריכה מוסיקלית בעבור סרטי קולנוע (ראו למשל 'הפסנתרן' של רומן פולנסקי).
הדיסק שרכשתי יצא לאור בשנת 2008 בהוצאת 'הייפיריון' הבריטית, והוא מכיל מבחר מערכונים מוסיקליים מן המאות ה-16 וה-17 ששוחזרו, לאחר מחקר, בידי סקיפינג ולהקתה, מן הטקסטים המקוריים המעטים ששרדו, כמו גם מתרגומים לגרמנית והולנדית. מדובר במופעי בימה, בעלי אורך משתנה, החל מבלדות ושירים וכלה בהצגות קצרות. מופעים קומיים אלו, בוצעו בדרך כלל בסיומן של מחזות רציניים יותר, בתיאטראות התקופה השייקספיריאנית ולאחריה וזכו לפופולאריות גדולה. מערכונים מחורזים אלו חוברו לנעימות עממיות ופופולאריות ולוו לכל אורכם במוסיקה ובריקודים. תוכנם היה בוטה ואף חתרני. בין השורות ניתן היה לזהות לעג לרשויות בלונדון כמו גם רמזים מיניים וגסויות, בתקופה מסוימת הם אף נאסרו לביצוע בהוראת השלטונות. נודעה להן השפעה על מחזות מוסיקליים מאוחרים יותר בבריטניה ובאירופה.
ניתן למצוא כאן שלל טיפוסים: הטיפש הכפרי, נוכלים וכייסים עירוניים, זונות, פקידי חוק מושחתים, רעיות בוגדניות, רוכלים נודדים, מוכרות דגים גסות ועוד... העלילות, שאינן בדיוק "פוליטקלי קורקט" במונחים של ימינו, כוללות מעשי נוכלות ורמייה, התעמרות של "אנשי חוק" באזרחים (למשל נסיונות אונס של בנות זוגם), נשים נואפות ורמאיות, זונה הנוטשת את תינוקה,  קרב "חתולות" (בין סקיפינג והזמרת הוותיקה קת'רין בוט) וכיו"ב. כל זה מטובל בגסויות, בדיחות ואף נפיחות.

הן המשחק  (תיאטרלי ומלא חיים), הן השירה והן הביצוע המוסיקלי, (בכלים שהיו נפוצים בלהקות נודדות באותה תקופה: חלליות, כינורות, חמתי-חלילים ולאוטה) מעולים. התוכן מסקרן ומהווה הצצה לחיים של אותה תקופה, ואף מהנה לעיתים, בעיקר משעומדים על הדקויות וההלצות (הטקסט מצורף בחוברת הנלווית לדיסק). באופן אישי אני ממליץ יותר על הדיסק הראשון שהזכרתי, המכיל מוסיקה דומה ושירים מתוחכמים יותר.

78:17 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    8
טיב הביצוע:    10
איכות ההקלטה:    10

Read more...