Review: I Was A Stranger

I Was A Stranger by John W. Hackett
My rating: 4 of 5 stars

לא מזמן קראתי בספרו הבדיוני של ניצן וייסמן "מקום" על "צוללים", הכינוי ההולנדי, לאנשים, יהודים ולא יהודים, שהוסתרו והסתתרו מפני כוחות הכיבוש הגרמניים בהולנד בזמן מלחמת העולם השנייה. הספר הזה (שרכשתי מהוצאת הספרים של כתב העת הספרותי האנגלי slightly foxed, המתמקדת בהוצאה מחדש של ממוארים בכריכה קשה בפורמט של ספרי כיס – ועבור מי שעדיין דוגם ספרים פיזיים אציין שהספר כרוך ממש נפלא, באופן מוקפד כמו שלא רואים יותר היום ותענוג לקרוא בו ולהחזיקו ביד) החזיר אותי לאותו נושא פחות או יותר ולאותה תקופה, הפעם לסיפורו האמיתי של קצין אנגלי פצוע.

ג'ון האקט, שסיים את דרכו בתור גנרל בכיר בצבא הבריטי ובנאטו והתפרסם בזכות ספר שפרסם על השתלשלותה האפשרית של מלחמת עולם שלישית, נולד באוסטרליה ועבר בצעירותו לאנגליה. הוא למד לימודים קלאסיים וציור באוקספורד והדבר ניכר בספר הזה, שלמרות שהוא כתוב בשפה עניינית ותמציתית, יש בו גם פיוטיות מדודה וניכרת בו אהבתו לספרים וקריאה. מאחר ולא הצליח להשיג משרת מרצה באקדמיה, התגייס לצבא הבריטי והחל את שרותו בפלשתינה-א"י בעיקר בחיל הספר הירדני. בירושלים התחתן עם אוסטרית שפגש בטבריה, מה שהקשה עליו קצת בירוקרטית כשפרצה מלחת העולם השנייה.

אצטט מוויקיפדיה: "האקט השתתף במערכה בסוריה ובלבנון בשנת 1941 ונפצע במהלכה. על שרותו במבצע זה זכה בצלב הצבאי. לאחר החלמתו מונה למפקד יחידת שריון במערכה בצפון אפריקה. בקרב ליד שדה התעופה סידי נפצע האקט שוב ונשלח להחלמה במפקדה בקהיר, על חלקו בקרב בו נפצע זכה באות השירות המצוין הראשון שלו. בעת שהותו בקהיר סייע בהקמת קבוצת המדבר ארוכת הטווח ובייחוד בהקמת צבאו הפרטי של פופסקי שהייתה חלק ממנה.

בשנת 1943 קיבל האקט את הפיקוד על חטיבת הצנחנים הרביעית של הדיוויזיה המוטסת הראשונה באיטליה ובשנת 1944, בתפקיד זה, לקח חלק בקרב ארנהם, כחלק ממבצע "מרקט גארדן". במהלך הקרב, ב-24 בספטמבר נפצע קשה מרסיס של פגז." סוף ציטוט.

כאן מתחיל בעצם סיפורו של הספר הזה, המתאר את קורותיו של האקט למן פציעתו, פציעת בטן וירך קשה, דרך שהותו במסתור אצל משפחה פרוטסטנטית הולנדית וכלה בהברחתו על ידי בן המשפחה וחברי מחתרת הולנדיים אל מעבר לקו החזית והחזרתו לידי הכוחות הבריטיים. מבצע "מקרט גארדן" בו השתתף האקט נכשל למעשה (גשר אחד רחוק מידי) וחטיבתו הושמדה למעשה (מאלף איש שרדו רק כמאה). האקט פונה מקו החזית על ידי חיילים בריטיים אל בית חולים בשליטה גרמנית בו שהו (למעשה כשבויים) רופאים ומנתחים בריטיים מהכוחות התוקפים! האקט נותח על ידי מנתח צבאי יהודי דרום-אפריקאי, שלמעשה הציל את חייו בניגוד לעצתו של רופא מהאס-אס שטען כי חיילים גרמנים באותו מצב היו מומתים בזריקה. לאחר כמה ימים הוברח מבית החולים על-ידי אנשי מחתרת הולנדיים כדי למנוע את נפילתו בשבי.

בהתחלה הייתה לי הקריאה בספר מוזרה קצת. כתיבתו של האקט והתנהלותו בריטיים לעילא. הומור דק, אנקדוטות, ובעיקר אנדרסטייטמנט מובלט. אין כאן תיאוריי קרבות עוצרי נשימה וגם דברים קשים, מותחים או מרגשים (אם היה נתפש היו בני המשפחה שספקו לו מסתור מוצאים להורג) מתוארים בלי כל התלהמות או האדרה שהייתה מאפיינת כתיבה עכשווית יותר. הכל מדוד. התנהגותו של האקט בריטית לחלוטין ומנומסת, והמשפחה יראת השמים שגוננה עליו מאופקת ושמרנית להחריד. הוא מקטר ומתלהב מדברים פשוטים לחלוטין ומנגד לא מפריז בתיאור הסכנות או הכאבים שלו. סגנון הכתיבה הזכיר לי ספרים בריטיים שקראתי בילדותי. העולם השתנה, סיפור כזה או כתיבה כזו כבר אינם אפשריים. כיום היו הדברים מוצגים בצורה שונה לחלוטין. הפשטות האיפוק והחסכנות, גם בחיים בהולנד הכבושה וגם בצורת הכתיבה, שונים כל כך מהחיים הבזבזניים וההתבטאויות ההיסטריות בישראל של תקופת הקורונה, שעם ההסתגלות לספר חשתי כי אני נמצא בעולם אנושי ותרבותי שונה לחלוטין מזה של חיי היום-יום. אם בתחילה חשבתי שאעניק לו 3 כוכבים סולידיים, הרי שעם התמשכות הכתיבה אהבתי את הסיפור וקצבו המדוד והתרגשתי בסיומו למרות שהיה צפוי וקצת קיטשי.


View all my reviews