Review: The Letter Killers Club

The Letter Killers Club by Sigizmund Krzhizhanovsky
My rating: 5 of 5 stars

סיגיזמוֹנד קרְזִ'יזָ'נוֹבסקי הוא סופר רוסי ממוצא פולני שכתב במחצית הראשונה של המאה העשרים, שאת שמו, כמאמר הגששים, קצת קשה לי לבטא. קרז'יז'נובסקי לא הצליח כמעט לפרסם את יצירותיו בימי חייו. בתחילה לא אישרה אותן הצנזורה הסובייטית, בעיקר בשל סגנונן הספקולטיבי פנטסטי שלא טעם את אמות המידה של הסוציאליזם הריאליסטי ומאוחר יותר פרצה מלחמת העולם השנייה ואיש כבר לא התעניין בסיפוריו – ואז מת. לא ידוע עליו הרבה חוץ מכך שנאלץ להתפרנס מעבודה כפקיד וביים קצת לתיאטרון. בדרך נס שרדו סיפוריו. לפני מספר שנים החלה הוצאת NYRB הניו-יורקית לתרגם אותו ולפרסם קבצי סיפורים משלו שזכו להצלחה. (בעברית מצאתי סיפור מתורגם שלו בפרויקט הסיפור הקצר https://www.shortstoryproject.com/he/...). זוהי ביקורת על אחד מקובצי הסיפורים הקרוי "מועדון רוצחי האותיות".

כתיבתו של קרז'יז'נובסקי מזכירה באופי הספקולטיבי פילוסופי שלה את כתיבתו של בורחס ובחיקוי של סגנונות שונים את כתיבתו של קאלווינו. גם הספר הזה מזכיר במשהו את "אם בלילה חורפי עובר אורח" של קאלווינו, בריבוי סגנונות הכתיבה שבו הנתונים בסיפור מסגרת כללי, ובעיסוק הפילוסופי ברעיון הכתיבה עצמו. סיפור המסגרת כאן הוא של אגודה סודית של יוצרים הנפגשת בסתר אחת לשבוע. החברים בה שכללו עד אבסורד את ההבחנה שבין העלאה של רעיונות טהורים לבין ביטויים בפועל בצורה סיפורית. בפרט הם מתנגדים לכל ניסיון להעלות סיפורים על הכתב. בכל פגישה מעלה אחד המשתתפים רעיון, הנוגע בהבחנה הזאת ממש ומפתח אותו לכדי סיפור אפשרי או מספר סיפורים, אך הוא עושה זאת בעל-פה, תוך שחברי הקבוצה מנסים לגלות את נקודות התורפה המקבעות את הסיפור ומנסים להכריח אותו לשנותו. אם תרצו זהו ספר שעצם כתיבתו היא פרדוקס. יתכן וגלומה כאן גם ביקורת על הפחד להתבטא במסגרת החברה הסובייטית (למרות ש קרז'יז'נובסקי לא היה ידוע כמתנגד למשטר הקומוניסטי) או ביטוי לתסכוליו של אמן שלא הצליח לפרסם את רעיונותיו.

כל סיפור הוא פרודיה על סגנון אחר וכל סיפור מבטא באופן שונה את ההבחנה שבין רעיון טהור לבעייתיות שבמימושו. תמצאו כאן סיפור העוסק בתיאטרון, בהבחנה שבין תפקיד כתוב (המלט) לביצועו בידי השחקן; סיפורי קדושה, זימה ומוות בסגנון ספרות צרפתית או איטלקית של ימי הביניים; סיפור מד"ב בסגנון סובייטי המתאר מדענים המבקשים לבטל את השפעת המוח על הגוף הגשמי; משל עתיק בסגנון לאטיני-יווני העוסק במסע הנשמות לשאול; ומעשיה רנסאנסית שהיא דיון בלתי כלה בשאלה הפילוסופית בדבר תפקידיו של הפה.

נהניתי מהספר, הן מסיפור המסגרת הפילוסופי וביטויו בסיפורים השונים באופן מעורר מחשבה והן מרוחב ידיעותיו של קרז'יז'נובסקי ושליטתו בסוגי כתיבה שונים ומשונים. באשר לסיפורים עצמם, חלקם מחוכמים יותר וחלקם פשוטים ורק מבטאים רעיונות פילוסופיים. שניים מהם טובים ממש – הסיפור המנתח בצורה פנטסטית ומקורית את המלט והסיפור בדבר שלושת הפיות. לספר צורפו גם הערות ומבוא קצר מעיר עיניים. אשתדל לדגום עוד קבצים שלו בעתיד. כ4.5 כוכבים.

View all my reviews