Review: Love in a Fallen City

Love in a Fallen City by Eileen Chang
My rating: 4 of 5 stars

השתתפתי פעם בהגרלה של בלוג ספרים באינטרנט. נתבקשנו לבחור ספר מתנה מרשימה נתונה למקרה שנעלה בגורל. בחרתי בספר הזה (ובדיעבד התוודעתי דרך כך להוצאת nyrb המצוינת). לא זכיתי. לפני מספר חודשים, בעודי צועד ברחוב בדרך מהמכונית לעבודה, נתקלתי בספר בצוותא עם ספרים אחרים על ספסל נתינה. כנראה שמישהו שם למעלה רמז לי שאקרא את הספר. ובכלל להיתקל ברחוב בספר של nyrb זו בכלל מציאה.

הספר מכיל נובלות וסיפורים קצרים מראשית כתיבתה של אי-לין צ'אנג (שנות העשרים והשלושים של המאה ה-20) טרם היגרה לארצות הברית. לפי מה שקראתי המיטב שלה הוא דווקא משנים מאוחרות יותר וגם כתוב בסגנון שונה. הריאליזם שולט כאן. על רובם המוחלט של הסיפורים משוך דוק טראגי. המוקד כאן הוא הדמויות הנשיות (גם אם בנובלה האחרונה ובסיפור אחד הגיבור הוא גבר). החיים עבור הנשים כאן הם תמיד מלכודת הסוגרת עליהן. בדומה לצ'אנג, שגדלה חלק מילדותה אצל אב קשוח ומסורתי וחלק מאוחר יותר אצל אם עצמאית ומודרנית, הנשים נתונות בתווך בין מלתעות המודרנה והמסורת. בעוד שהגברים כבר שברו את גבולות המסורת מן הנשים עדין מצופה להתנהל על-פי חוקים נוקשים ולהתחתן באמצעות שידוך. מכאן שכל דרך שתבחר בה האישה, תוביל לאומללות או לסוף טראגי. כמו שאומרת אחת הדמויות: "אישה שפותתה בידי גבר ראויה למות, אישה שפיתתה גבר נחשבת לזונה". אך אישה אינה יכולה לחיות לבדה חיים שיחשבו למהוגנים ונגזר עליה להיות אשת איש או פילגש. ולעומת זאת, כפי שמעידה המספרת בסיפור האחרון, "ורד אדום - ורד לבן": "גבר בעל ערך אינו צריך לדאוג אם אין לו אישה והמחמאה הגדולה ביותר של גבר לאישה היא הצעת נישואין," (מחמאה שאפשר להציע כלאחר יד).

החברה והגברים כופים את עצמם על הנשים, שוברים אותן או מעוותים את רוחן, ממש כגיבורת הסיפור "הסד הזהוב" ההורסת את חיי כל הדמויות במשפחתה ומתמכרת לאופיום. בחברה שכבר השתנתה למחצה בידי המודרנה האפשרות של האישה המסורתית לזכות באושר ובאהבה היא נדירה ביותר ומשולה לנס. בסיום הנובלה ששמה כשם הספר, הגיבורה זוכה באהבה רק בזכות קריסתה של הונג-קונג ונפילתה בידי היפנים. מצד אחד דרוש אסון בקנה מידה לאומי בכדי לאפשר את האהבה ומצד שני זהו מאורע מהפכני כל-כך, שכפי שכותבת המספרת בסוף הסיפור, לא ברור האם בעצם המאורע הקטן של התממשות האהבה לא הוא שמוטט את העיר.

ישנו עוד מוטיב משני שראוי לציין כאן והוא ריבוי הדמויות של בני תערובת או סינים שחיו במערב תקופה מסוימת ומתקשים להתקבל או להתאקלם בחברה הסינית. גם הם קרועים בין אורח חיים מודרני מערבי להשתוקקות אל סין רומנטית שכל שנותר ממנה היא מסורת מסרסת.

מוטיב מעצב שחוזר ברוב הסיפורים הוא הדימוי של המראה. המראה מדמה עולם אחר שאי אפשר לחצות את גבולו. היא משקפת ומכפילה את המציאות אך היא רק אשליה של פתח מילוט ולא יותר.

הסיפורים יפים. יש כאן ניצוצות של איכות גבוהה ובהחלט הסתקרנתי לקרוא את הסיפורים המאוחרים יותר שלה. אולי אדגום אותם בעתיד.

View all my reviews