Review: The Old Man and the Sea

The Old Man and the Sea by Ernest Hemingway
My rating: 5 of 5 stars

כידוע, אינני אוהב לכתוב ביקורות מפורטות על קלאסיקות שכולם כבר קראו. למזלי, לא קראתי את "הזקן והים" בתיכון. נראה לי כי זהו ספר שמתאים יותר לבני החמישים פלוס. בגילי המתקדם אני יכול להעריך טוב יותר את הגישה לחיים (בין אם מקבלים אותה או לא) המתבטאת במאבקו של הזקן. האם באמת יש גיל מתאים לקריאה של ספרים? כן ולא. מצד אחד התאמה כזו מקנה ערך מוסף לחוויה ולהבנה, מצד שני, כיצד יתאפשר לספרים לשנות אותך אם תדחה את קריאתם? וכמה ספרים כבר יצא לך לקרוא אם תדגול בשיטה כזו?

צריך גם להוסיף כי ראיתי בילדותי את הסרט המבוסס על הספר (עם ספנסר טרייסי) בשידור בטלוויזיה בשחור-לבן, מבלי לדעת מה מצפה לי, והוא הממם אותי (עובדה שנחרט בזיכרוני, כמו שאומרים) – האיטיות, הסט המצומצם, הבדידות, החתכים בידיים והכרישים המכלים את הדג הגדול – היו כמו הצצה לעולם המבוגרים, שרצינות קרירה ואמת כאובה חסרת פשרות נסוכה עליו.

בכלל הייתי שקוע בקריאתו של ספר אחר, כשהתפתיתי לצפות בשתי הרצאות על "הזקן והים" שהעלה פרופ' הנרי אונגר ליוטיוב. ההרצאות היו טובות, תמציתיות ובהירות וכמובן שגם כללו קריאה של קטעים מן הספר, מה שעורר את תאבוני. מאחר וקיימות גרסאות חינמיות ברשת של הנובלה הזאת, ממש לא הייתה לי ברירה אלא לעזוב הכל ולקרוא.

הפתיחה טובה ככל שתהייה הייתה מעט נוסטלגית וצפויה. אבל כשהזקן נותר לבדו, שפתו התמציתית של המינגווי והתיאורים הפשוטים והיפים של הים התחילו לפעול את פעולתם, וכאשר הדג התעייף והתחיל בהקפות והזקן משך אותו קרוב יותר ויותר לדוגית גם אני כבר הייתי תפוס בחכת הסיפור ולא יכולתי להפסיק לקרוא עד הסוף המר. הסיום (הרליגיוזי משהו) שוב הפליג למחוזות צפויים, אבל אין זה משנה. סיפור על זקן, המוצא את כפילו בדג גדול, נאבק בו, הורג אותו, אבל עושה זאת מתוך תערובת של פטאליות וכבוד לחיים דווקא, תערובת שהיום אולי כבר אינה מקובלת. מי שירצה להעמיק שישמע את ההרצאות של אונגר. בקיצור קלאסיקה.

View all my reviews