יום שלישי, 28 באפריל 2026

Review: התגנבות יחידים

התגנבות יחידים התגנבות יחידים by Yehoshua Kenaz
My rating: 5 of 5 stars

"התגנבות יחידים" ממוקם בדרך כלל בצמרת רשימות הספרים המומלצים מאת סופרים ישראלים. למרות שאספתי שני עותקים שלו ברחוב (אחד במצב כחדש), מפאת אורכו (כ- 650 עמודים) ונושאו (טירונות), המתין כמה שנים על המדף עד שהתחשק לי לקרוא בו.

הספר יצא לאור בסוף שנות השמונים, תקופת הבשלת ההתפקחות של החברה הישראלית - האינתיפאדה הראשונה והתמשכות השהייה בדרום לבנון – אך ההתייחסות ל"ערבים" בספר אינה קיימת למעשה (מחוץ לקלישאות הרגילות). קנז מבכר לעסוק בעניינים פנימיים לחברה היהודית, בעיקר בקו השבר העדתי – אשכנזים/מזרחיים, עולים/וותיקים, אליטות/שכבות-נמוכות, שבשנים אלו החל לצוף אל פני השטח הספרותיים, אך הוא עושה זאת תוך מיקום עלילת הספר כשלושים שנה קודם לכן בראשית המדינה בשנות החמישים, מה שמאפשר לו לכאורה לנתק את הסיפור מהקשרים פוליטיים קונקרטיים (הפנתרים, הקמת ש"ס, תחילת עלייתו של הזמר המזרחי וכו'...) ולנסח את הפולמוסים שהתנהלו בשנות השמונים (ובגלגולים מורכבים ועזים יותר שלהם ממשיכים ללוות אותנו עד עצם היום הזה) בקולותיהם של דוברים "אותנטיים" לכאורה. בנוסף הוא מלביש על השלד הזה גם נושאים אחרים בצורה מרומזת, כמו למשל הומוארוטיות, סוגיית ההתמודדות עם השכול ומעל כולם את סוגיית השתלבותו של היחיד בכור ההיתוך הישראלי. מי שירצה להעמיק ימצא באינטרנט ניתוחים למכביר של הרומן.

על השלד החברתי רוקם יהושוע קנז רקמה צפופה ודחוסה של אבחנות פסיכולוגיות דקות מנוסחות בכתיבה ספרותית מוקפדת ועשירה. הוא חודר למעמקי תודעת גיבוריו (אין זה פלא, כי הוא בוראם, וכי הם מעט סטריאוטיפיים וחלקם נגועים בהיקסמות "מזרחית") אך הוא אכן מפליא בתיאוריו הסמיכים של אירועים בנאליים בגוני גוניים מדויקים. במיוחד הוא מצטיין בתיאור חוויית הטירונות וגם סצנת החיזור במסיבה בחופשה מרשימה ביותר. הזמן כאילו מאט כדי לאפשר לנו לטבול בכל רסיס של מודעות לחוויה.

במבחן הזמן, העיסוק בחברתי עמד באופן חלקי. הוא מעניין בקונטקסט היסטורי (ומעט פחות בהקשר הסיפורי), כתחנה בכתיבה החברתית הישראלית ובאופן בו נתפסו הבעיות בעת הכתיבה. הכתיבה הספרותית והדחיסות הפסיכולוגית לעומת זאת מרשימה גם כיום. למרות שאת הטירונות שלי עשיתי בסוף שנות השמונים, והיא הייתה מעט שונה מן הטירונות בשנות החמישים, הרי שכתיבתו של קנז ממש זרקה אותי לחוויות מלפני יותר משלושים שנה והציפה בי תחושות וזיכרונות מהממים לעיתים. הוא פשוט כותב למופת ומצליח להציף למודעות תחושות של זרות באופן מופתי. בנוסף הוא שולט היטב בהצגת גלגולי הזרות הזאת בכל שלב של הטירונות עם התגבשותה של המחלקה ועם הקונפליקטים המתפרצים.

באופן כללי, הסיפור מרשים, גם אם צפוי קצת מראש, אבל בזכות הכתיבה המדהימה הספר מומלץ וראוי, לדעתי, למעמד הקלאסי לו זכה.

View all my reviews