Review: The Tower

The Tower by François Schuiten
My rating: 5 of 5 stars

זהו הספר השלישי שאני קורא מסדרת הקומיקס הפנטסטית "הערים המסתוריות" ועד עכשיו הוא המוצלח שבהם. העלילה כשלעצמה תמציתית כדרכם של ספרי קומיקס אבל היא מורכבת מבחינה רעיונית ואומנותית ובכך כוחה. הקומיקס כמובן אינו רק מילים אלא גם גרפיקה לכן אסקור בקצרה את שניהם.

שוב מתואר כאן מסעו של אדם (אליו תתלוה בהמשך גם דמות נשית, שכמו בספרים האחרים תפקידה מצומצם לדמות האהובה, המשיכה הארוטית וההבטחה לסוג של תובנה) בו הוא מנסה לחרוג מגבולות עולמו הצר ולחקור מה מסתתר מאחורי הדברים הנגלים. כמיטב המסורת הפוסמודרנית שכל הספרים האלו משתייכים אליה, הדבר לא ממש עולה בידו והוא ואנו נותרים עם התהיות, הסוריאליזם והקפקאיות. ג'ובאני בטיסטה, הוא מתחזק דרגה שלישית במגדל ענק ומבוכי. הוא חי ועובד לבדו בסקטור שלו. אי שם הרחק מתחתיו נמצאת הקהילה שהגיע ממנה והיכנשהו מעליו נמצאים החלוצים המגביהים את פסגת המגדל. אבל כבר זמן רב שמצבו של הסקטור, במיוחד באזורים הגובלים בסקטורים אחרים, מתדרדר. האספקה חדלה מלהגיע וג'ובני ממתין לשוא למפקח כמי שמחכה לגודו. בסופו של דבר הוא מתייאש ומחליט לרדת מן המגדל ולברר מה מתרחש. מסעו יעבור לאורכו ולרוחבו של המבוך יעפיל לפסגתו ויצלול למרגלותיו. הכל מאוד אלגורי. מתמזגים כאן ראשי פרקים בסגנון ז'ול וורן, פילוסופיות פוסט-סטרוקטורליסטיות, עלילה קפקאית סוריאליסטית, המיתוס של איקרוס, המיתוס של מגדל בבל, תחושה אפוקליפטית של סוף העולם וכמובן שאלת המשמעות של חיינו...

לכל זה מתלווה גם אומנות מרובת הרמזים. ראשית אציין שהאיורים יפיפיים ומדהימים – הושקעה כאן בשנות השמונים, טרום עידן הגרפיקה הממוחשבת, עבודת נמלים, מוקפדת מבחינת הפרטים והביצוע בכל מרובע ומרובע על ידי המאייר שהוא (שלא במקרה גם אדריכל). הסגנון מתחיל ברפרנסים לקתדרלות ימי ביניימיות, משתנה למשהו שמזכיר את הרנסנס – עם מכונה המזכירה את תרשימיו של דה וינצ'י, ומסתיים בסגנון רומנטי של ראשית המאה התשע עשרה. כמובן שהדבר מסמל גם סוג של התפתחות בהבנה שלנו ושל הגיבור. המגדל מתבסס על ציור מגדל בבל הידוע והאניגמטי של ברוייגל. בנוסף תמצאו כאן איורים המזכירים את אלו של אשר ובמיוחד את אלו של האמן האיטלקי הגאון בן המאה השמונה עשרה ג'ובאני בטיסטה פיראנזי (ששמו של הגיבור משקף את שמו) שנודע בהדפסי החורבות העתיקות שלו ותמונות בתי הכלא הדמיוניים המסתוריים שלו (עולם המגדל הוא סוג כזה של כלא). אם זה לא מספיק, לתיאורו של הגיבור השתמשו המחברים בדמותו של אורסון וולס (הוא גם מרבה לשתות כמוהו). הם אף טוענים, באחרית דבר, שהוא דגמן בעבור הספר באחרית ימיו והיה שותף לפרויקט (אתם רשאים להאמין לכך או לא להאמין כרצונכם). בנוסף האיורים בשחור-לבן מושפעים ממשחקי האור והצל וזוויות הצילום הגרנדיוזיות שוולס השתמש בהם בסרטיו ומהווים כמובן הרמז נוסף למוטיב החיפוש אחר משמעות נסתרת בסרטיו.

View all my reviews