Review: מדבר הטטרים

מדבר הטטרים by Dino Buzzati
My rating: 5 of 5 stars

"מדבר הטטרים" הוא ספרו הידוע והמתורגם ביותר של דינו בוצטי, שפורסם בזמן שאיטליה הייתה תחת משטר פאשיסטי ורגע לפני פרוץ המלחמה. זוהי אלגוריה (מודעת לעצמה באופן מפורש בשל הערותיו הרבות של המספר) למצבו הקיומי של האדם. השפעתו של קפקא ניכרת כאן ביותר, במיוחד מוטיב ההמתנה הבלתי נמנעת וחסרת התוחלת של "לפני החוק".

ככל אדם, הגיבור, סגן טרי וצעיר בשם ג'ובני דרוגו, מדמה כי ביכולתו לבחור את דרכו בעולם ולעצב לעצמו קריירה ייחודית, אך מוצא עצמו שוקע בשגרה מנוונת ובציפייה חסרת תקוה ממשית להתרחשות גואלת. לאחר סיום הכשרתו הוא מוצב בעמדה נידחת, מוצב ישן בגבול הצפוני, על ספו של מדבר שומם וזרוי ערפילים. מקום השבוי כולו בשגרה רוטינית צבאית חסרת פשר לכאורה, מפני שהאויב אינו מופיע אף פעם. למרות זאת הוא אינו מצליח להשתחרר מקסמו של המקום ומן ההתמכרות לשגרה המנוונת ולציפייה. גם כאשר הוא מנסה לעזוב הוא מגלה, כמאמר מאיר אריאל, כי "העגלה נוסעת אין עצור. קפצת ממנה היום חלפו שנתיים והנה נשארת מאחור." הכל צפוי בעצם. אין כאן הפתעות. לנשארים במצודה צפוי גורל עגום וחסר פשר. אי אפשר לעמוד כנגד הזמן. גם אם הרוטינה מבלבלת ומעמעמת את מניין הימים והשנים, בסופו של דבר הוא נותן את אותותיו ואינו מרחם על איש. גם מי שמצליח לכאורה לזכות בתהילה, הרי שזו מקורה בעצם במבוכה, בכישלון ובאירועים חסרי תכלית אמיתית.

הרומן מינימלי, כתוב (ומתורגם) נהדר. למרות שברור לך למן ההתחלה מה צפוי כאן, אתה נשאב אל תוך המקום והאווירה הסוריאליסטיים. גיליתי כי ג'ובני יסיים את חייו בגיל 54, אני כבר בן 53 וחצי. בהתחשב בכך ובכלל במצב החברתי המדכא הכללי שבו אנו נמצאים, הרומן היה מעורר מחשבה ובעיקר אפקטיבי ביותר מבחינת התחושות וההרהורים שעורר. זה גם מזל – כי אפשר ליהנות מהיצירה באופן מקסימלי. אבל גם חוסר מזל בשל הדיכאון שהיא עוררה.

View all my reviews