Review: המכון לכיוון שעונים

המכון לכיוון שעונים by Ahmet Hamdi Tanpınar
My rating: 5 of 5 stars

הספר הזה נחשב לאחד ממבשרי המודרניות בספרות התורכית. בסיפור ההומוריסטי המתרחש באיסטנבול שלפני ואחרי מלחמת העולם הראשונה, תמצאו ביקורת על החברה התורכית המסורתית, על הבורגנות שצמחה בעקבות המהפכה ובנוסף על מגוון כללי של נושאים, מספיריטואליזם ופסיכואנליזה ועד לספרות, אדריכלות, בירוקרטיה וניהול מודרני.

חציו הראשון של הספר מתאר את קורותיו של הַיְירי אִירדָל, תושב איסטנבול מן המעמד הנמוך, טיפוס תמים יחסית ובעל שכל ישר, שהחיים סוחפים אותו והוא הולך ומתדרדר עד פת לחם. תוך כדי כך אנו מתוודעים, כיאה לרומן אוריינטלי, למגוון של דמויות תימהוניות וצבעוניות המאכלסות בתי קפה ואגודות סתרים באיסטנבול. בחלקו השני של הרומן פוגש היירי באיש עסקים, ספק נוכל, ספק יזם אידיאליסט בשם הָליט איָירְגִ'י. הליט הוא אדם מקושר המונחה בידי האמונה כי כל שנדרש הוא להאמין בדבר מה והוא יקום ויהיה. יחד הם מקימים את "המכון לכיוון שעונים", מוסד לא נחוץ לחלוטין, המתיימר להפוך את תורכיה למדינה מערבית מודרנית באמצעות חיסכון בשניות, גילום הזמן כדבר חיוני לחברה וסנכרון שעונים. המוסד מתפתח ופורח למרות שכולו מתבסס על לא כלום מתוך אינטרסים הדדיים של כל המעורבים בדבר. עד כמובן להתפוצצות הבועה.

תמצאו כאן מעין מזיגה של סגנונו של מארק טוויין בסיפור משל אפריים קישון (המכון כמובן בתפקיד תעלת בלאומליך ואירדל בתפקיד ציגלר.) חלק גדול מן הביקורת יתפוס גם בימינו שלנו ובמיוחד הגחכת דמות היזם (בנושא זה דבר לא השתנה). התרגום של משה סביליה-שרון מצוין (לפחות מצד העברית) והספר יפה משני הצדדים.


View all my reviews