Review: חסד אלוהים

חסד אלוהים by Bernard Malamud
My rating: 5 of 5 stars

מאז שהתוודעתי להרצאות שמעלה פרופ' הנרי אונגר ליוטיוב מתוך הקורס שהוא מעביר (כבר יותר מעשרים וחמש שנים) על יצירות בתרבות המערב (וגם על קולנוע, ציור, פילוסופיה ועוד...) החלטתי לדגום מידי פעם ספרים שהוא מרצה עליהם. הרווח הוא כפול. אני גם קורא יצירה קלאסית וגם שומע לאחר מכן הרצאות אודותיה, שמאירות לי דברים שאולי לא שמתי לב אליהם תוך כדי קריאה.

את הספר הנ"ל (מ- 1982), האחרון שפרסם ברנרד מלמוד, אונגר מכנה: "הספר הכי חכם שלא קראתם מעולם". סופרלטיבים בצד, זה בהחלט ספר חכם ואני לפחות לא שמעתי אודותיו עד עכשיו. אז מובן שהסתקרנתי. הספר הוא צנום וכל סצנה ודיאלוג כתובים בחסכנות מחושבת עתירת משמעות ורפרנסים, כך שההרצאות של אונגר (לא פחות מחמש!), להן הקשבתי בתום הקריאה, בהחלט סייעו לפענח עוד נדבכים בכתוב.

מדובר ברומאן אפוקליפטי, ריאליסטי-פנטסטי, חוליה בשרשרת ארוכה של סיפורים העוסקים בקורותיה של חברה מדגמית הנקלעת לאי בודד: רובינזון קרוזו, מסעי גוליבר, בעל זבוב (וגם חוות החיות), על החוף ועוד... בעוד שרובינזון מדגיש אופטימיות מטריאליסטית ובעל זבוב וחוות החיות מתארים הידרדרות פסיכולוגית סוציאלית, הרי שבספר הזה ישנו גם נדבך פילוסופי ודתי משמעותי, המתווסף על הדינאמיקה החברתית פסיכולוגית, והוא העיקר.

הספר פותח בקטסטרופה עולמית – המין האנושי השמיד את עצמו במלחמה תרמו-גרעינית ומה שלא השמידו הטילים והפצצות השמיד אלוהים על-ידי מבול נוסף. אך מתברר שחלה טעות זניחה, חסרת חשיבות לכאורה: אדם אחד – קלווין כהן שמו, פלאונתולוג ששהה בזמן ההשמדה עסוק במחקרו בצוללת זעירה על קרקעית האוקיאנוס, שרד הן את גלי ההדף והן את המבול. כאשר הוא עולה מן המצולות מבשר לו האל שלא יתלה תקוות בהצלתו. אלוהים התייאש מן המין האנושי ואין לו כוונה לקיים אף את קלווין, הוא נותן לו עוד שהות לא מוגדרת להשלים עם המצב בטרם ימות גם הוא.

איזו משמעות יכול אדם למצוא במצב כזה, כאשר כל מכריו ובני מינו הושמדו, אלוהים נטש אותו ותקווה אין לו? וכיצד יתבטא אותו "חסד אלוהי" שמבשר שם הספר? אלה השאלות הפילוסופיות שהספר מנסה לענות עליהן במבנה הפיקטיבי שמלמוד הולך ובונה עם התקדמות העלילה ורבבות האלוזיות עתירות המשמעות שהוא ממלא אותו בהן. בנוסף יש כאן גם סיפור נוגע ללב, רווי הומור דק אך גם עשיר ברגעי אימה וזוועה. סך הכל משתקף כאן מצבו של האדם (ובפרט היהודי) בדור שלאחר השואה.

קלווין כהן, הוא אדם משכיל יותר מן הממוצע. בן לשושלת רבנים (שגם למד בישיבה) שנטש את המסורת והפך למדען החוקר את העבר והאבולוציה. הוא איש של ניגודים כפי שמעיד גם שמו – מצד אחד שם יהודי מסורתי ואפילו כהן (העוסק בעבודת האל) ומצד שני שם נוצרי קלוויניסטי המרמז על פרדסטינציה ואמונה בחסד קבוע מראש של האל. הוא אדם נדיב וטוב לב אך גם אנושי מאוד ולוקה בכל החולשות האנושיות: עיוורון עצמי, תשוקות בלתי ניתנות לכיבוש ורצון לשלוט באחר. חולשות שיביאו עליו גם את סופו המר. במיוחד שמור כאן מקום נכבד לסיפור העקדה המקראי, הנרמז ללא הרף לאורך הסיפור ושב ומתהווה בסופו של דבר.

זהו סיפור מר ויפה שכל משפט בו אוצר משמעויות רבות. נהניתי לקרוא ולהגות בו וגם להאזין לפרשנות שאונגר מספק לו בהרצאותיו.

והנה גם קישורים לחמש הרצאותיו של אונגר:
https://www.youtube.com/watch?v=S-KXv...
https://www.youtube.com/watch?v=8IQWR...
https://www.youtube.com/watch?v=-RYee...
https://www.youtube.com/watch?v=Wy9RD...
https://www.youtube.com/watch?v=_1hrL...

View all my reviews