Review: מזייפי המטבעות

מזייפי המטבעות by André Gide
My rating: 4 of 5 stars

ספרו זה של ז'יד מלפני מאה שנה לערך, נחשב לאחת היצירות הצרפתיות המודרניות החשובות ולמבשר של סגנון הכתיבה הפוסט-מודרני. הוא היה חדשני בביקורת הכפולה שהוא מציג - ביקורת ניטשאנית שהוא מותח על המוסר הבורגני דתי בן התקופה ועל המוסר בכלל ושבירתו את סגנון הכתיבה הריאליסטי-נטורליסטי שהיה נפוץ אז. הביקורת הזאת מושגת בצורה עקיפה באמצעות אמצעים צורניים חדשניים המופעלים ברומן עצמו ובצורה מפורשת, על ידי הנושאים בהם הוא עוסק ועל ידי הרצאות דברים של הדמויות השונות עצמן (כמה מהן דמויות סופרים או אינטלקטואלים צעירים). ניתן לראות בו רומן רעיונות מצד אחד ויצירה אסטטית חדשנית מצד שני.

הספר עתיר דמויות וסיפור העלילה, בידי מספר כל יודע המבקש לתעתע בקוראים, הוא תזזיתי ומקפץ ללא הרף בין נקודות מבט שונות וטכניקות סיפוריות שונות: תיאורים, דיאלוגים, וויכוחים אינטלקטואלים, קריאת יומנים אישיים, הבאות דעה של המספר עצמו על הדמויות ועוד... כל הדמויות, כמעט, אינן עומדות בכללי המוסר המקובלים או מתגלות כלא מוסריות עם התגלגלות הסיפור. כל עמדה ודעה מוצאות עצמן נסתרות כמעט מיד לאחר שהוצגו. הביקורת החברתית מתמקדת בהגחכת מוסד המשפחה, במיוחד על ידי ריבוי דמיות ממזרים והריונות לא רצויים – דמויות שלכן משוחררות ממחויבות לכללי החברה המהוגנת ובדחיקת אידאל הנישואין והאהבה ההטרוסקסואלית לטובת השגבת האהבה ההומוסקסואלית הפדרסטיית - בין אנשי הספרות הבוגרים לנערים צעירים בני טיפוחם (מה שעורר כמובן שערורייה כשיצא הספר לאור). גם העולם ההומוסקסואלי של התקופה אינו חף מדמויות דמוניות ונצלניות ובראשם הסופר, המרקיז הציני וההדוניסט פסאוואן. האדרת האהבה ה"אמיתית" נוצרת מתוך תיאור כל הרוע הזה.

דוגמא בולטת לתעתוע של ז'יד בקוראים הוא משמעות שמו של הספר. באופן כללי הוא מרמז לכך שהכל מזייפים ושאין אמת אחת. אבל יש לו גם משמעות קונקרטית מעט יותר. אחת הדמויות, הסופר אדואר, מבקש לכתוב ספר בשם "מזייפי המטבעות". הוא מתעתד לכתוב ספר חדשני (ממש כספרו של ז'יד). לבטיו והרצאת רעיונותיו מהווים חלק מן הביקורת על המלייה הספרותי של התקופה. אבל, עם התמשכות הקריאה, נוספת לשם הספר (הכפול) גם משמעות קונקרטית הרבה יותר משמשתלבת בסיפור גם כנופיה של מזייפי-מטבעות אמתיים.

מעבר להיותו של הספר אבן דרך חשובה בהיסטוריה של הספרות האירופאית במאה העשרים, יש בו גם כתיבה פארודית עדינה (שבשביל להעריך אותה במלואה יש צורך בהכרות, שלא תמיד הייתה לי, עם טכניקות הכתיבה של הספרות הצרפתית במאה ה-19) בנוסף ז'יד הוא גאון בציור קווי אופי וניתוחים פסיכולוגיים. דקויות ההבחנה של ז'יד מענגות ומרוממות את הספר מדרגת ניסוי צורני, כתב פלסתר כנגד הבורגנות ונסיון הצדקה של הפדרסטיות שלו עצמו לכדי תיאור מעניין ומורכב של הפסיכולוגיה של הדמויות השונות.

View all my reviews