Review: המכורה לשינה

המכורה לשינה by Elfriede Czurda
My rating: 3 of 5 stars

כמה שנים התלבטתי אם לקרוא את הספר הזה או לא. מצד אחד הוא זכה לכמה ביקורות טובות ומצד שני דרור פוייר תאר אותו כ"קטן, עצבני, חזק, מדכא, מאתגר, עוצמתי, כתוב כמו שום דבר אחר"; ונתן זך הוסיף לספר את האזהרה הבאה: "לא למי שטרם מלאו לו/לה שמונה-עשר. לא לרכי-לב. לא למי שמאמין שעל כל פשעים תכסה אהבה. לא למי שנרתע מהמזיגה הנוראית של חמלה וזוועה." ומאחר ואני רך-לב ודכאוני ואיני חובב זוועות נרתעתי. ומצד שני נמשכתי. המתנתי, ליתר ביטחון, עד שלפחות אהיה בן יותר משמונה עשרה ולבסוף אזרתי קצת אומץ וקראתי.

בניסוח אחר אפשר לומר שהגעתי לספר עם ציפיות מסויימות, עם תמונה עמומה למה שצפוי לי, שמצד אחד התבררה כנכונה ומצד שני (יותר בגלל הציפיות שלי ופחות אולי בגלל הספר) גרמה לאכזבה מסויימת.

המצאי: תאור נפשה של אישה - תאור לירי, מזוקק - שעברה טראומה – אונס בגיל אחד עשרה. זו כבר זוועה איומה, טראומה שאי אפשר להחלים ממנה כנראה ולכן הופכת למין גזרת גורל המובילה את הנפש והמחזה אל הסוף הטראגי. ואכן הרבע הראשון של הספר מדכא למדי. הסופרת כותבת יפה וחכם. היא יוצקת את הסיפור בתבנית של טרגדיה יוונית, המונעת כאמור על-ידי הטראומה. מקבלים כאן הצצה לנפש מתייסרת הנלחמת על שפיותה באופן מתמיד. אפילו מקהלה יוונית יש כאן בדמות שכנות רחרחניות בורגניות (או קולות דמויי שכנות) המתערבות בנעשה. מלבד אזכורים לספרות גרמנית רומנטית (אני זיהיתי איזכורים אירוניים לשירתו של פרידריך ריקרט רק בגלל חיבתי למאהלר שהלחין אותה), יש כאן שימוש חכם בשפה הגרמנית. בגרמנית ניתן לצרף מספר מילים למילה אחת ומילים מורכבות אלו צצות בתודעת הגיבורה ומתארות את תמצית רגשותיה בכל עת. בנוסף תמצאו כאן התעסקות בבולימיה ובסכינים ובצורך איום להדחיק את הזכרונות.

המחברת לא הסתפקה בכל זאת ובהמשך הסיפור הוסיפה עוד טראומה על טראומה. זאת זכותה וצריך לקדם את העלילה איכשהו. זה לא דבר יוצא דופן אבל אצלי זה פגע קצת בסיפור, הפך אותו לעיתים למלאכותי מידי. כל הזמן ציפיתי לאיזו זוועה שתשבור אותי. זוועות כאלו אמנם מגיעות, אבל הספרות והסרטים בימינו מפוצצים בזוועות כך שהדיכאון שחוויתי בתחילת הקריאה הפך עם הזמן לקצת שעמום, למרות תיאורי הנפש הקולעים.

לא יכולתי שלא להשוות את הספר הזה עם ספר אחר שקראתי לאחרונה המתאר גם הוא את ההשפעה הנפשית של אונס בילדות https://www.goodreads.com/review/show...
גם כאן תמצאו שימוש מעניין בשפה כמו גם בולימיה ובן זוג מגמגם (גם אם סימפטי ולא פסיכופט כמו "במכורה לשינה") גמגום המסמן את חוסר יכולתו של בן הזוג לחדור ולהבין את החלק המודחק שהגיבורה מנסה להסתיר גם מעצמה. לפחות ספר זה אינו ספר אימה גותי מלאכותי.

בקיצור – כתיבה מרשימה, ותבנית מעניינת שאינם מצליחים לחרוג מעבר לנוקשות (אקדמית?) מסויימת. עדיין הספר יכול בהחלט לדכא. לדעתי אין חובה לקרוא בו אם אינכם אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש או מתעניינים במיוחד בשילוב של טראומה וכתיבה פוסטמודרנית. יצירה מחושבת ומבוצעת היטב אך הופכת למלאכותית וגותית ולכן לדעתי לא מחייבת. עדיף לקרוא במקום ספרים אוטנתיים יותר הנובעים מחוויות אישיות (כאן אני מנחש שזוועות כאלו לא התרחשו – אבל לכו תדעו ...)



View all my reviews