Review: נופים ממטרופולין המוות

נופים ממטרופולין המוות by Otto Dov Kulka
My rating: 4 of 5 stars

אוטו דב קולקה, היסטוריון של השואה ושורד שואה בעצמו, זונח בספר צנום זה ביודעין את הריחוק האובייקטיבי שכופה המחקר ההיסטורי (למעט במאמר שמצורף כאפילוג לספר) ומנסה לחקור את חוויית אושוויץ הפרטית שלו. כילד שהה בטרייזינשטט ונשלח ממנה אל אושוויץ, אל "מחנה המשפחות", מחנה חריג ביותר בתוך מכונת החיסול, שהוקם כנראה למטרות פרופגנדה ותדמית לקראת אפשרות של ביקור נציגי הצלב האדום באושוויץ. במחנה שהה משך חודשים בסיטואציה בלתי אפשרית – תודעת מוות בלתי נמנע, רק מאות מטרים מן המשרפות, שלתוכן נעלמו טורים אינסופיים של בני אנוש. אם את המשך קיומם של חיים יהודיים בגטו ניתן לראות בתור המשך, בתנאים קשים, של ניהול חיים וחברה מתוך תקוות הישרדות, הרי שהמשכה של אותה התנהלות באושוויץ היא כבר דבר אחר, שקשה יותר להסבירו בצורה מוחלטת והוא יכול להתפרש או כהתרסה נואשת של החיים כנגד המוות או כאירוניה עצמית מרה במיוחד. הספר הוא ניסיון, מועד לכאורה לכישלון מעצם טיבו האישי וטבעה חסר הפשר של ההיסטוריה, לחקור ולתת פשר לטראומה אישית בלתי אפשרית. קולקה עצמו מעיד שאינו מוצא ביצירות ספרות אישיות אחרות על אושוויץ שום דבר המזכיר את חוויותיו האישיות. הן אינן יכולות להוות שער אל חוויית אושוויץ שלו. שפתן היא שפה שזרה לו. ובכל זאת יש בו תקוה שאחרים (כנראה כאלו שלא חוו את אושוויץ על בשרם) יוכלו לגעת במשהו מן החוויה באמצעות ספרו.

קולקה דן בחייו באושוויץ ובמשמעותם תוך שהוא בוחן תמונות זיכרון אישיות שחווה כילד, ביקורים חוזרים מאוחרים יותר במחנה החרב, קטעי שירה, יצירות ספרות וחלומות. הוא מנסה לתת להם פשר באמצעות דימויים מיצירות ספרות קלאסיות – אורפיאוס ואאורידיקה, משל "שער החוק" של קפקא, שירי קין והבל של דן פגיס – תוך שהוא יוצק לתוכם את חוויית חייו האישית.

View all my reviews