Review: תור הפלאות

תור הפלאות by Aharon Appelfeld
My rating: 5 of 5 stars

תור הפלאות הוא הספר הראשון של אפלפלד שאני קורא. כבר מזמן התכוונתי לדגום אותו. הבעיה שהוא כתב כארבעים ספרים ולא הצלחתי למצוא המלצה או לגבש דעה על סמך ניקוד, מאיזה ספר כדאי להתחיל. חלק מספריו המוקדמים קשים להשגה. הספר הזה יצא בהוצאה מחודשת והוא מהתקופה האמצעית שלו שבה התחיל להתבלט. בעיקר ממליצים על ספר שכתב ממש אחריו בשם, "באדנהיים עיר נופש", אבל הוא קשה להשגה ונראה לי שהוא כתוב בסגנון דומה.

רוב ספריו של אפלפלד עוסקים בשואה. סיפור הישרדותו של אפלפלד עצמו מרתק (מן המעט שקראתי אודותיו ברשת) והוא גם תיאר את קורותיו בספר ביוגראפי שכתב. הספר הזה הוא ספר בדיוני למרות שנעשה בו כנראה שימוש בחוויותיו של אפלפלד עצמו כניצול שואה. עלילת הספר מקוטעת. אפלפלד משתמש בתיאור חוויותיו של הגיבור (נער כבן 12, בשנים שעל סף מלחמת העולם השנייה, מבוגר מאפלפלד עצמו, ואיש בוגר בן ארבעים ומשהו החוזר לבקר בעיר מגוריו האוסטרית בשנות השישים לאחר המלחמה) כדי לעצב אמירה אידיאולוגית על הבורגנות היהודית באוסטריה ערב החורבן ועל החברה האוסטרית האנטישמית וכדי לבנות יצירה ספרותית אומנותית מן החומרים האלה.

ה"תחבולה" שאפלפד נוקט כאן היא כזו. חלקו הראשון של הספר בנוי מקטעי זיכרונות של ילד בן למשפחה מתבוללת ולאב סופר ואיש רוח, מן השנים שלפני פרוץ המלחמה. בעיקר מתוארים כאן זיכרונות שכולם קשורים בנסיעה ברכבות. הדמויות המתוארות רבות. הן משתנות עם ההתקדמות לעבר האסון המשמש ובא, רובן מאבדות את שפיותן או את חייהן. במיוחד מתוארים התהפוכות העוברים על אביו ואימו של המספר ככל שגובר הנידוי של היהודים מן החברה האוסטרית. האב מתכחש ליהדותו ואילו האם מוצאת עצמה "חוזרת" והופכת יהודיה יותר ויותר. כל סיפור הרכבות מבשר את הנסיעה הגורלית ברכבת של המספר ואימו אל מחנות ההשמדה, נסיעה שאינה מתוארת בספר, כמו כל שאר קורות המספר בתקופה זו. האב הוא סופר המעריץ סופר אלמוני בשם קפקא. ככל שהוא מנודה מחוגי הספרות האוסטרית וספריו מוקעים כמנוונים הופכת המציאות ואיתה הסצנות המקוטעות, וסגנונו של אפלפלד יותר ויותר קפקאים.

חלקו השני של הספר מתרחש בשנות השישים לאחר המלחמה כאשר המספר, שהוא כבר מבוגר שהתגרש לא מזמן, חוזר לבקר בעיירת ילדותו, משהוא נקרא לוינה בכדי לטפל בעיזבון הספרותי של האב. הוא מסתובב ברחובות העיירה אך אינו מצליח להתחבר מבחינה רגשית למקום למרות שמבחינת הצורה לא השתנה בו כמעט דבר. מי שחסרים כמובן הם היהודים ובני המשפחה. המספר נאלץ להסתפק בקטעי זיכרונות משניים, במעט הניצולים ששרדו או צאצאיהם שאינם מחוברים לא ליהדות ולא לאוסטריה. הוא אינו רצוי במקום והתחושה המובלטת כאן היא תחושה של זרות. העיקר שהוא מבקש הושמד והשרידים אינם מסוגלים לגעת בעיקר כפי שעצם זיכרונותיו מתקופת ההשמדה אינם מתוארים בסיפור.

זהו ספר שעיקרו עיצוב אומנותי ספרותי לחוויות השואה. הקריאה דורשת איטיות בכדי לעמוד על משמעותם של הדברים, העלילה משנית. כ- 4.5 כוכבים.



View all my reviews