Review: הנוסע

הנוסע by Ulrich Alexander Boschwitz
My rating: 5 of 5 stars

השנה היא 1938. היהודים בגרמניה מאבדים אט אט את זכויותיהם, נכסיהם ועסקיהם. אוטו זילברמן, איש עסקים יהודי, שלא נמלט מגרמניה כשעוד היה הדבר אפשרי, נאלץ להפרד מאשתו הארית ומבצע ליקווידיזציה של רכושו ועסקיו, תוך שהוא חומק מגל מעצרים של יהודים בידי השלטונות. מכאן ולאורך הרומן הקצר הזה, זילברמן נמצא במנוסה מתמדת, לכוד כעכבר במבוך ללא מוצא. המבוך הוא גרמניה ונתיביו האפשריים הם רשת הרכבות בין ערי גרמניה. רק כאשר הוא כלוא בקרונות הרכבת הוא נמצא בתנועה, כביכול בהפוגה זמנית, בין ממדים והסיכויים שילכדו אותו פוחתים. הכוח המניע אותו הוא תיק מלא במזומנים שהוא נושא עמו אבל התיק הוא גם משקולת, דבר שלא ניתן להבריח בקלות, הכובלת אותו לגבולות גרמניה ומסכנת אותו.

"לא, לא אכנע שוב לחולשה הנפשית הזאת! יתכן ובעוד עשרים וארבע שעות אהיה במקום בטוח, ואם לא, פשוט אסע הלאה, אסע לאורכה ולרוחבה של גרמניה עד שאצליח. כל עוד יש לי כסף בכיס, ולו רק שטר אחד של אלף מארק, עדיין מפעמים בי חיים." (עמוד 142).

במהלך מנוסתו פוגש זילברמן מחרוזת של טיפוסים גרמנים ויהודים, חלקם עוינים, מי יותר ומי פחות וחלקם אדישים או ידידותיים. כך הולכת ומצטיירת עם הזמן דמות התקופה על שלל הקונפליקטים שהיא כופה על הדמויות ובראש ובראשונה על היהודים ובמקביל תמונת נפשו המיוסרת ואחוזת הבלבול של זילברמן. הסדר החברתי הגרמני הבורגני מתנפץ ומתפורר וזילברמן מוצא עצמו מנודה, חסר זכויות, עקור מן מהמקום שהיה לו בחברה. בעקבות המנוסה המתמדת הולכת גם תפיסת המציאות שלו ומתפוררת. מצד אחד הכל נדמה נורמלי ומצד שני כל האפשרויות לחיים הולכות ונסגרות בפניו.

"האם בכלל עוד אפשר להגיע לשקט פנימי, גם כאשר שקט בחוץ? הרי הכול השתנה. אבדתי את בטחוני הפנימי, כעת חיי מורכבים מאפיזודות מקריות, ואני מופקר להן. כמעט נהפכתי מסובייקט לאובייקט." (עמוד 193)

הספר כתוב נהדר והקריאה שוטפת והוא למעשה גם ספר מתח אפקטיבי. ממש מצאתי את עצמי נשאב אל תוך תחושת הרדיפה וה"קלסטרופוביה" של זילברמן (לא דבר מומלץ כל כך בעת הזאת של "מלחמת עזה"). הספר הזה שייך אולי לקטגוריה של כמה ספרים מדהימים שנכתבו במהירות, כמעט בזמן ההתרחשויות עצמן, באשר סופריהם גולים או נמלטים. ספרים המתארים את המצב בגרמניה, עוד בטרם החלה השמדת היהודים או לפני שהתגלתה ואשר מגלמים לא רק רצון לתעד את התקופה אלא ממש ליצור ספרות קפקאית בעלת נדבך אומנותי משמעותי. בושוויץ עצמו גלה מגרמניה בשנות השלושים, נעצר בבריטניה עם פרוץ המלחמה, נשלח לכליאה באוסטרליה, ונהרג לאחר ששוחרר ב-1942 כאשר הספינה בה ביקש לחזור לבריטניה נפגעה מטורפדו גרמני. הספר הזכיר לי ספרים אחרים מאותה קטגוריה שקראתי – "הצלב השביעי" ו-"טרנזיט" הנהדרים של אנה זייגרס המומלצים גם הם.


View all my reviews