Review: The Comedians

The Comedians by Graham Greene
My rating: 4 of 5 stars

בסך הכל נהניתי מהנזיד הזה שרקח גרין. כל נזיד הוא חיבור בין מרכיבים שונים ומשונים, מהם איכותיים ומהם נחותים תמצאו בו שאריות עבשות כמו גם עצמות שעוד נותר עליהן בשר. אז כמו שפתחתי, הטעם הכללי טוב, לא כל המרכיבים טריים אבל טבח כגרין משכיל לאזן ביניהם וליצור חיבורים מעניינים. ואם להשתמש במטאפורה מסוג שונה ... גרין הפך את הספר קרוב לפרסומו גם לתסריט שגם התממש לכדי סרט (אותו לא ראיתי). אז הספר הוא כמו סרט משנות החמישים או השישים. שורה עליו אווירה של קלאסיקה בעלת אופי ישן מעט (קצב איטי, דלות התרחשויות, כתיבה מפוקחת המבקרת את האמפריאליזם שחציה עוד נגוע במוטיבים קלוניאליים).

זה בעת ובעונה אחת גם יתרונו וגם חסרונו. מצד אחד אפשר להינות מספרות מודרנית, הבנויה היטב שאינה ממהרת לשום מקום, מצד שני חלק מהדברים התיישנו. מה התיישן? העלילה (כאמור בנויה היטב) אינה עשירה או בעלת תפניות מרובות יחסית לרומנים המתפרסמים כיום. גם תאור זוועות המשטר העריץ של פפא-דוק ושלוחיו הרצחניים הטון-טון מקות, כבר קהה עוקצו. נדמה שבשישים השנים שמאז פרסומו כבר הועלתה כל זוועה על הכתב או הוסרטה (כאילו ששילובם של רצח-עם או גילוי עריות ביצירת אומנות מעניקות לה אוטומטית איזו חותמת של מכובדות, דחיפות ואיכות). יש בספר גם הרבה פילוסופיה – עיקרה צידוד בהימנעות מאידאולוגיות גדולות, ההופכות תמיד לרצחניות והדגשת הדואליות שבאופי האמריקני – אידאליסטי ונאיבי מצד אחד ואימפיאליסטי ציני מצד שני. אך גם זו היום כבר אינה מחדשת הרבה.

אבל הספר מאוזן ביותר ומשלב יפה בין מרכיבים אלו ואף מוסיף להם סיפור אהבה, גבורה, דמויות פלאקטיות במתכוון (המשקפות אלו את אלו ובעצם ניתנות להחלפה באפיון הכללי שלהן) ואווירה יפה משהו של ריקנות סוריאליסטית הנובעת מהתרחשות הסיפור על רקע אפל של מדינה טוטאליטרית מתפוררת ונחשלת.

פתיחת הספר יפה – הגיבורים עושים דרכם להאיטי בספינה, מה שמאפשר לגרין להטרים התרחשויות,ליצור אינטימיות בין הדמויות ואז להדגיש חצייה של גבול, עם העגינה, אל עולם אחר - אמיתי עד כאב אך גם מתעתע כשאול אפלה. ההמשך יותר סטנדרתי אך גרין קושר היטב בסופו של דבר את כל הקצוות.


View all my reviews