Review: סאמה

סאמה by Antonio di Benedetto
My rating: 4 of 5 stars

ביקורת זו מתייחסת לתרגום העברי לספרו של די בנדטו.
יש כנראה ב"סאמה" כל מה שדרוש בכדי להפוך ליצירת מופת ספרותית מודרנית: סגנון כתיבה ייחודי, שפה חדשה-ישנה (כך מספרים בהקדמה ובאפילוג, שפה שלצערינו לא נמצאה לה מקבילה בתרגום העברי), עלילה משונה ותזזיתית, גיבור למוד סבל הנגוע באנוכיות ואי מוסריות, סימבוליקה, התייחסות לפילוסופיות מודרניות, נגיעה למציאות החיים הדרום אמריקאית (לא דווקא בעבר הרחוק, שהוא למראית עין שדה ההתרחשות בו מתנהל הסיפור).

הספר מתאר כביכול התרחשויות בחייו של דון דיגו די-סאמה המתפרשות על פני כעשור. למעשה ישנם כאן שלושה חלקים שהיו יכולים להקרא כמעט בנפרד. כל אחד מהם מתאר שלב בהדרדרות חייו של סאמה – הדרדרות חומרית, חברתית ומוסרית.

החלק הראשון עוסק בעיקר בהתנהלותו של סאמה בחברה – בעיקר במתח המיני שמניע אותו, נסיונותיו לכבוש נשים שונות ומנגד געגועיו לעברו ולאישתו, שהמרחק ממנה כופה עליו הינזרות. סאמה הוא כמין לא יוצלח – ברנש המצליח להרוס כל אפשרות לקידום מקצועי או חברתי בגין היצרים המטלטלים אותו והשקפת עולמו המיסטית נאיבית.

החלק השני מתאר את סאמה כשהוא כבר מרושש כספית ולאחר פרשיית אהבים שהסתיימה, ממנה נולד לו בן.

בחלק השלישי עוזב סאמה את העיירה, כביכול בראש מסע ללכידתו של פושע מטיל מורא, לאחר שלא נותרו בעבורו שום אפשרויות אחרות לשקם את מעמדו. מסע שמתברר כבר מתחילתו כארוע שאין לסאמה כל שליטה עליו והמוביל אל סוף טרגי בלתי נמנע.

כל חלק מחולק לפרקים קצרים המהווים מעין סיפורים קצרים, סוריאליסטים משהו, בעלי משמעות סימבולית ופילוסופית. בכל אחד מהחלקים (וזה גם המשותף להם) מגלה סאמה כי "רק על עצמו לספר ידע". כל מסע הוא למעשה מסע פנימי של גילוי עצמי וכל התרחשות וכל מוזרות נובעות בעצם ממנו עצמו ומן הלבטים הקורעים את אישיותו.

בעבורי היה הספר מעניין ונקרת בו איכות. לעיתים איכות של יצירת מופת.

ומכאן אל הדברים הנעימים פחות.
המהדורה העברית נפתחת בהקדמה מאת אוריאל קון עורך הסדרה. כפי שכבר כתבתי לגבי הקדמה אחרת שלו לספר אחר – היא כתובה גרוע, אינה מוסיפה דבר וניתן לוותר עליה. לרגע נחרדתי: העמימות ואי המובנות של ההקדמה כאילו זלגו אל עמודיו הראשונים של הספר. בהמשך העניינים השתפרו מבחינת המובנות והעניין שעוררה הכתיבה. מלצר מוכר לי כמתרגם טוב – זו אינה המיהעידית שבעבודתו. יש לתת לו קרדיט שתרגם יצירה בה לשפה הייחודית חשיבות גדולה שקשה עד בלתי אפשרי להעבירה בתרגום לעברית.

מה שאינו נסלח היא העובדה (שמספר סוקרים של הספר, ששיבחו את יופיו החיצוני, בחרו להתעלם ממנה) שהספר לא עבר כל צורה של הגהה. הדבר כמעט בלתי נתפס ישנן שגיאות בכל דף שני – שגיאות תחביריות, משפטים סתומים ואפילו משפטים שכל מובנם התהפך. לזכותו של ינון קחטן נזקף קרדיט בתור עורך תרגום – הייתי מנשל אותו מתוארו זה. כבר נתקלתי בתופעה כזו בספרים שערך קון והוציא בהוצאה פרטית, אך תחת הוצאת כרמל, מופעיה היו מינוריים בלבד. כאן מדובר פשוט בבושה. יצירה שכזאת ראויה להמצא על המדף העברי אך בצורה תכבד אותה הרבה יותר.

View all my reviews