Review: תספורת והרפתקאות אחרות

תספורת והרפתקאות אחרות by Ring Lardner
My rating: 4 of 5 stars

לפני מספר חודשים קראתי ביקורות ספרים מאת דורות'י פארקר. למדתי להעריך את כתיבתה שלה ולהחשיב את שיפוטה בענייני ספרות. מן הביקורות ליקטתי מספר שמות של סופרים שציינה לטובה. ביניהם היה גם שמו של רינג לרדנר עליו לא שמעתי קודם לכן. להפתעתי חיפוש ברשת העלה שבצירוף מקרים מוזר בדיוק תורגם מבחר מסיפוריו לעברית.

קניתי את הספר בחשש מה. יש לי ניסיון קצת עגום עם העורך אוריאל קון, ביתר דיוק עם הספרים שהוציא לאור באופן עצמאי. חלק מהיצירות שבחר להוציא לאור היו מאכזבות מבחינת רמתן, אבל זה בסדר מבחינתי. על טעם וריח אין להתווכח. חלקן היו יצירות חשובות ומעניינות אך (אולי בשל הזדרזות יתר להוציאן לאור, או אופי חפיפניקי) תרגומן היה לקוי, רצוף שגיאות, לעיתים באופן שממש הרס את הקריאה ובייש אותן. שקלתי לקרוא את הספר באנגלית. בכל זאת האסופה קבלה ביקורות טובות מחברים כאן ב goodreads ובסופו של דבר, כשמצאתי פרוטה בכיסי, רכשתי את הספר.

אז לפני ההתייחסות לסיפורים עצמם אתייחס לצד הטכני. התרגום ועריכתו אינם חפים משגיאות (עד כמה שאני יכול להתרשם) וזה חבל. נראה לי שהיו כמה שגיאות מביכות ממש מבחינת מספרים ומין שם העצם בעברית. ושני מקומות בהם התרגום היה כל כך מילולי מאנגלית שהמשפט המתורגם נשמע ממש עילג בעברית. הוסיפו לכך כמה שגיאות דפוס מיותרות ותבינו שחשותי לא היו בלתי מוצדקות. יחד עם זאת משתי סיבות חוויית הקריאה לא נפגמה. ראשית התרגום כן היה מוצלח מבחינת ההעברה לעברית מדוברת. הדיאלוגים והמונולוגים שולטים בסגנון כתיבתו של לרדנר והתרגום שלהם לעברית מדוברת צלח והפך את הספר לקריא ביותר. שנית, לרדנר מרבה להשתמש בסלנג ושפה מדוברת שיש בה שגיאות גם במקור, כך שקשה היה להתרשם אם אכן יש בעיה בתרגום או ביתר דיוק היה קל "להחליק" את השגיאות בתירוץ זה.

מה שכן הפריע לי הייתה הבחירה לפרסם רק מספר קטן של סיפורים (העורך ידוע כבעל חיבה לספרים קצרים), בשעה שמתכננים בעתיד להוציא לאור עוד יצירות שלו. הדבר משרה דלות מה. לטעמי היה עדיף לצבור קצת יותר תוכן ולקבצו בספר עבה יותר. סליחה טעות. אתקן את עצמי. הספר עבה מספיק. הוא הודפס בגופן גדול וברווחים ועל נייר משובח ועבה כקרטון מה שגרם לו להיות עבה כמו ספר של 300 עמוד. סבלתי מדלקות פרקים רק בשל הניסיון לקפל את הדפים ולנסות לשמור את הספר פתוח (שונא דיגיטל שכמותי). שימוש בנייר דק היה הופך את הבלוק הזה לגמיש ונעים יותר וגם חוסך לי כאבים ומקום על המדף. אם הכוונה הייתה "עיצובית" – ליצור לספר שידרה רחבה מספיק בכדי להציג את שמו ושם מחברו – הרי שהדבר תמוהה מאחר שהשתמשו על שדרתו בגופן קטן כל כך שאינו מאפשר כמעט קריאה שלו ובודאי שהיה אפשר להסתפק במחצית עובי הספר בכדי להציגו ועוד עם שוליים יפים.

והעיקר – איך הסיפורים? הסיפור הראשון חביב אך אינו מרשים. לשמחתי העסק השתפר בהמשך. הסיפור השני כבר היה מצחיק (למרות ואולי בגלל ההתחכמויות בכל משפט שני) והשאר היו טובים מאוד אפילו. ופתאום כאמור הספר הסתיים והשאיר אותי עם טעם של עוד.

טרחו והוסיפו לספר גם שתי "אחרית דבר". הראשונה מתהדרת בלא פחות משתי כותרות מפוצצות, ארוכות יותר מכל האחרית עצמה. לו רק הייתה תורמת איזו תובנה להבנת הסיפורים. אבל מחברה הסתפק ברשימה של חידושים טכנולוגיים מראשית המאה העשרים ומופעיהם בסיפורים. אין זה נחוץ. כל קורא בעל דמיון מבין את הסיפורים גם ככה. באשר לטכנולוגיה היה ניתן לצרף את אחרית הדבר הזאת באותה מידה של הצלחה לספריהם של שני תריסרי סופרים שפעלו בארה"ב באותה תקופה ועדין לא לצאת נחכמים באיזשהו אופן.

"אחרית הדבר" השנייה היא פרי הגיגיו של מר קון עצמו. כבר יצא לי לקרוא כמה מאלו ולא ציפיתי ליותר מידי. לפחות כאן הוא חסך מאיתנו פילוסופיות בגרוש ומונחים אקדמיים. יחד עם זאת היא מסתכמת ב name dropping (המחבר היה חבר של פיצ'רלד וכמעט פגש בקונרד), אנקדוטות לא חשובות בעליל והמלצות על מוזיקה מהתקופה. ההתלהבות המבורכת שלו כעורך ניכרת כאן אך כמו שאומרים – אם אין לך משהו חכם להגיד, מוטב לא לומר דבר.

View all my reviews