Review: תמול שלשום

תמול שלשום by S.Y. Agnon
My rating: 5 of 5 stars

לפני זמן מה מצאתי בבית הורי את הספרון הישן ממנו למדתי בתיכון את סיפורו של ש"י עגנון "והיה העקוב למישור". מאחר שזכרתי כי אהבתי קטעים רבים מתוכו, ניסיתי לשוב ולקרוא בו (אומנם בחטף). כל זאת רק בשביל להזדעזע מכך שכבר לא היתה בי סבלנות לנסות ולפצח את השפה העגנונית ה"קשה" שלו ולהתפעל מאורך הרוח ויכולת הקריאה וההתמדה שהיו לי בנעורי (הגם שניבעו בקריאתי תמיד חורים גדולים בהבנה).

אל חשש. הספר "תמול שלשום", גם אם הוא כתוב בעגנונית ומרבה לצטט מן המקורות, הוא קריא לחלוטין (טוב לי לפחות הוא היה קריא). עגנון אולי בורא שפה משלו, השונה מהעברית המדוברת היום, אבל קל לתרגם אותה ולהסתגל אליה ומעל לכל היא מדוייקת ועשירה מאוד ובכך מפליאה לצייר את המאורעות ואת תהפוכות הנפש של הגיבורים. קיבלתי קצת חינוך מסורתי, וזה קצת עזר (האם ילדי יוכלו לקרוא בעגנון? לא בטוח) בודאי שלא היה מזיק לי להכיר קצת יותר מדרשים ואגדות חסידים. אבל הדבר אינו פוגם בקריאה. גם לציטוטים ביידיש עגנון לרוב מוסיף תרגום משלו בגוף הסיפור.

הרומן עצמו יפה. איטי ודל בהתרחשויות – לא דווקא חיסרון. הוא מורכב למדי וארוך וניתן למצוא בו כמעט הכל – תיאורים היסטוריים, פארודיה, פסיכולוגיה ופנטסיה. טוב, עגנון גם נוטה לחזרתיות מסויימת. לפעמים אתה אומר לעצמך "טוב הלאה, הבנתי". אבל סך הכל העסק זורם, וכן מהנה.


View all my reviews