Review: ספינות טרופות

ספינות טרופות by Akira Yoshimura
My rating: 5 of 5 stars

הסיפור הזה הוא ממש קלאסי במבנהו. יש שיכנו זאת צמצום יפני. לי הוא הזכיר סיפורים מוקדמים של טולסטוי דווקא. משפטים פשוטים. תיאורי טבע העושים שימוש סימבולי בצבעים - מבשרים של העתיד לבוא (אדום הרה סכנה, כסף, לבן, וירוק). מקום ההתרחשות מצומצם (כפר מבודד, שתושביו נאבקים שלא לגווע ברעב) מאוכלס במעט דמויות (לא לכולן יש שמות) המשורטטות בקווים כלליים. דמות אחת מפורטת יותר, שמבעד לעיניה מסופר הסיפור – ילד אחד. זמן ההתרחשות מוגדר (כשלוש שנים) ובו מעצימה "מחזוריות החיים" (חילופי העונות, על הצבעים, הטכסים, הצמחים, שלל הדגה והפעילויות המאפיינים אותן) את הטרגדיה כשהיא מגיעה לבסוף.

כל אלה תורמים לתחושה של הזדהות עם יושביו של הכפר. המחזוריות והפשטות מקלות עלינו להישאב אל תוך הסיפור. אנו מתענים עם תושבי הכפר בדלותם. אנו מצפים עם יושביו להופעתה הניסית של אוניה טרופה, שמטענה עשוי לספק לכפר רווחה לזמן מה. אנו מדחיקים כמו יושבי הכפר את המשמעויות האיומות של מאורע שכזה – רצח של מלחים שנותרו בחיים. אנו פוחדים יחד איתם שמא יתגלו מעשיהם והרשויות יענישו אותם. ואנו נחרדים כמוהם כאשר הגמול הטראגי מגיע ללא רחם.

בכל הפשטות הזאת יש יופי רב. אני אהבתי מאוד את הספר.


View all my reviews