Review: במהרה לא תהיה אלא צל

במהרה לא תהיה אלא צל by Osvaldo Soriano
My rating: 3 of 5 stars

הסיפור מתרחש במעין יקום סרוואנטי - אוסף עיירות המממוקמות במרחב השומם, אך לא בספרד של הרנסאנס אלא מועתק אל הספר הארגנטינאי בשנות התשעים. הגיבור המופשט מזהותו (אותה נמאס לו ללבוש), תוכניתן גולה שחזר לארצו, הוא מעין סאנצ'ו פנצ'ה נעדר קומיות המחליף כל הזמן בני לוויה - כל אחד דון קישוט אבוד בדרכו שלו. הגיבורים אינם מצליחים להחלץ מאותה רשת של עיירות שוממות נידחות ודרכיהן חוזרות ומצטלבות.

העלילה התזזיתית היא 80% סוריאליסטית קפקאית. 10% פוסטמודרנית קומית אקצנטרית ו-10% אפוקליפטית.

הספר אינו בלתי מהנה ויש בו מורכבות על פני השטח אך חסר לו הדבר המכונה "עומק".

ניתן להשוותו לאותה פיסת ג'ינג'ר שנהוג לאכול בין טעימת סושי אחת לשניה במטרה לנקות את הפה מטעמים. כך הוא הספר הזה - ניקוי ראש למי שמונע מעצמו ספרי טיסה ורומנים למשרתות - בין קריאה של יצירת מופת אחת לשניה.

טוב אני מניח שנובע מכך שעלי לקרוא כעת יצירת מופת. לא נותר לי אלא להסתמך על ביקורות, המלצות ואינטואיציה אישית.

בואו נראה ...



View all my reviews