Review: הטובע

הטובע by Thomas Bernhard
My rating: 3 of 5 stars

כבר מזמן תכננתי לקרוא משהו משל תומאס ברנהרדט (אפשר לשבץ במשפט הזה שמות של בערך אלף סופרים אחרים כמובן ...) מדוע? מפני שתמיד קראתי על ספריו ביקורות משבחות. אז נזדמן לי "הטובע" (הספר מתורגם להפליא רק כותרתו מוזרה. אולי יש ל"אונטרגהר" משמעות נוספת בגרמנית. באנגלית הכותרת קולעת יותר למסופר אבל זה לא אומר שהיא מדוייקת יותר). טוב הוא לא בדיוק נזדמן, פשוט קניתי אותו והוא המתין לי על המדף כמה חודשים. בינתיים (חסר ביטחון שכמותי) קראתי פה ושם ביקורות נוספות על הספר ועל ספרים אחרים משלו. מה אומר, תשבחות על תשבחות. אבל אז נתקלתי בהערה של איזה מעצבן אחד לביקורת משבחת על איזה ספר שלו. אם להביא את רוח הדברים ... כתיבתו של ברנהרדט היא שעשוע אינטלקטואלי אקדמי נעדר כל דבר שניתן לכנותו "ספרות" – דהינו "המלך עירום". זהו. מאז ולאורך כל הקריאה לא הפסקתי להתלבט מי צודק – גדודי המתלהבים או אותו נרגן.

אז אכתוב את דעתי.

הספר כתוב היטב. הרעיון מסקרן. הדובר פסנתרן לשעבר מתאר את קורות שני עמיתיו ללימודים הפסנתרן הידוע והאקצנטרי גלן גולד, המתואר כגאון וכאידאל, עמיתו ורטהיימר פסנתרן כושל, רעוע נפש, שבעבורו גאונותו של גולד היא בהכרח מפלתו שלו והמספר שהוא מעין ממוצע ביניהם (לא נטול תסביכים משלו). כל אחד מהם הוא ניגודו אבל בעת ובעונה אחת גם תמונה משקפת של האחר. בתוך כך נפרשת לפנינו תמונה פילוסופית פסיכולוגית של דמות האמן.

הניסוחים מלוטשים. יש כמה קטעים יפים מאוד. ויש גם צורה. כלומר כתוב בזרם תודעה אחד ארוך. הכתיבה ייחודית בסגנונה – חזרה נוירוטית משהו על משפטים, ניסוחים ורעיונות מה שהופך את המסופר לבהיר ובעת ובעונה אחת מתיש. הרעיון ברור. גלן גולד נודע בביצועיו ל "וריאציות גולדברג" של י.ס. באך. ולכן תוכן הספר (שלוש דמויות דומות מאוד אך שונות) וגם צורתו (חזרה משתנה על משפטים ורעיונות) הינם וריאציות.

אז כן יש כאן רעיון, ביצוע טוב, מקוריות ושעשוע אינטלקטואלי (וזה בסדר. אני לא צריך עלילה מותחת או רוויית אקשן בשביל להינות מספר. מספיקה לי בד"כ כתיבה יפה). אבל ... איפשהו לאחר שליש ספר, אתה גם אומר, בסדר הבנתי ומתחיל לייחל להתפתחות או לסוף. ולאחר שאתה מסיים אתה גם מודה שבאמת חסר כאן משהו "ספרותי" – אולי עניין.


View all my reviews