Review: פירצה בקרח

פירצה בקרח by אלכסנדר ורדי
My rating: 5 of 5 stars

כבר כתבתי ביקורת על אחד משני ספרים ישנים ומתפוררים ששליתי מפח מחזור בסמוך לספרייה ברמת גן. הראשון ("שני אנשים") היה נהדר. גם הספר הזה. בשנים האחרונות קראתי וכתבתי הרבה על סיפוריו הקצרים של וורלאם שלמוב, המתרחשים בפלנטה האחרת של מחנות ההשמדה הסובייטים – הגולאגים. הספר הזה מתרחש באותם המקומות, בשנים מאוחרות קצת יותר, סביב שנת מותו של סטאלין. מבחינת הדמויות והאירועים הספר הזה מזכיר מאוד את סיפוריו של שלמוב – אסירים שזמנם בחיים קצוב, צ'קיסטים אכזריים ופושעים דמוניים. סגנון הכתיבה וגם האידאולוגיה כאן קצת שונים – מדובר ברומן בסגנון קלאסי ריאליסטי ויש בו גם אידאולוגיה אנטי סובייטית (די מובן כשקוראים מה הלך שם) ומעט דיונים על טבע האדם. הספר מתאר ללא כחל וסרק את החיים במחנות ההשמדה בסגנון בוטה וציורי להפליא.

מה שמדהים הוא שהספר פורסם בישראל הסוציאליסטית, שנה אחת בלבד לאחר שסולזניצין פרסם את סיפורו הראשון "יום אחד בחיי איוואן דניסוביץ" ולפני שהוא הוכר במערב. הספר תורגם בכישרון מפעים לב, מכתב יד ברוסית, לעברית מליצית נפלאה ועשירה (למי שלא מפחד משפה גבוהה) – כולל אימרות שפר בעגת המחנות ושירים מחורזים. הרבה לא הצלחתי לברר על הסופר אלכסנדר ורדי. מצאתי רק ביקורת משבחת שפורסמה בעיתונות עם יציאת הספר לאור. אני מצטרף לשבחים כי הכתיבה והתרגום נהדרים.

View all my reviews