Review: אוניית המגדלור

אוניית המגדלור by Siegfried Lenz
My rating: 5 of 5 stars

לפני ספר הזה קראתי ספר אוטוביוגרפי היסטורי עמוס פרטים ודמיות בן כחמש מאות עמודים על תקופת השואה. הנובלה הזאת של זיגפריד לנץ היא במובן מסוים היפוכו וניגודו של הספר ההוא. מבוטאים כאן דילמות ורעיונות דומים אבל בצורה אומנותית שונה. מדובר ביצירה בדיונית תמציתית. הכתיבה ריאליסטית לעילא, חסכנית ומוקפדת, אך כזו שמציגה מבנה ספרותי קלאסי, מאוזן וחכם, כזו שגורמת לנו להתפעל דווקא מהחיקוי של המציאות ומן הזרקור הממוקד שהיא מאירה בו על רעיונות מסוימים. מלבד היותה סיפור מתח, הנובלה היא גם אלגוריה לאופן פעולתו של הפרט תחת מרותו של משטר רצחני, או של דמוקרטיה שנחטפת בידי פלג פאשיסטי ומרמזת על עברה הבעייתי של גרמניה.

מי מנצח בקרב על ליבי בין שתי הסוגות השונות, לפחות במקרה האקראי הזה? התשובה היא הנובלה המעולה של לנץ. לפעמים יצירה ספרותית קלאסית מלוטשת וחפה מכל פסיק מיותר, המדגישה מבנה פשוט אך מתוחכם מעוררת בך יותר רגש מסיפור אמיתי המשופע בפרטים.

אוניה ישנה המשמשת כמשואת איתות (דמות שלטון המדינה האידיאלית) המאפשרת לכל שאר כלי השיט לנווט בבטחה, על צוותה המצומצם שבראשו רב חובל זקן בשם פריטג (יום שישי – היום בו נברא האדם וגם רמז לששת של רובינזון שבניגוד לרובינזון הלבן הוא גיבור משנה סביל ולא יוזם) נחטפת בידי כנופיית פושעים שמנהיגה הוא דמות שטנית שכאילו נלקח מספר של גיתה. רב החובל, הנושא (איך לא) אירוע טראומתי מעברו, מנסה לסיים את כל האירוע ללא נפגעים אף גם מבלי לפגוע בתפקודו של המגדלור. תמצאו כאן מאבק בין חובה למצפון, בין סדר לבין מי שמנצל אותו בכדי לחולל פשע ובין אלו השואפים לפעולה דרמטית לבין מי שדוגל באורך רוח בין מי שמבקש לקחת יוזמה ומי שנאלץ לפעול.

על גב הספר מסופר שהנובלה הוסרטה כשלוש פעמים יש בכך הגיון מאחר והיא אכן תיאטרלית ביותר - מהבחינה שיש בה מספר קטן של דמויות אייקוניות וכולן מרוכזות בתא שטח קטן ומוגדר היטב.

הקריאה הייתה תענוג אמיתי.


View all my reviews