Review: הגולים

הגולים by Dvora Baron
My rating: 4 of 5 stars

לא קראתי הרבה ספרים השנה. גם כי בחרתי כמה ספרים ארוכים יחסית. גם כי הייתי עסוק. גם כי כתבתי קצת בעצמי. גם כי לא הצלחתי להתרכז. גם הייתה נסיעה ארוכה. בקיצור עמדתי לסיים ספר היסטוריה ארוך ובכלל לא רע שקריאתו הייתה רצופה עיכובים ואז פרצה מלחמה. במשך חודש הייתי דבוק לחדשות ולטוויטר. לא הצלחתי לקרוא ואפילו לא ניסיתי להיאבק בכך. פשוט השלמתי עם המצב. משעבר חודש החלטתי לנסות לשוב לקריאה. את ספר ההיסטוריה עב הכרס הכנסתי להולד. במקומו בחרתי ספר קצר בעברית שמצאתי פעם ברחוב. (קיים גם בתור טקט דיגיטלי בפרוייקט בן-יהודה)

סיפורים מינוריים על קבוצה של עולים (מאוקראינה כנראה) מראשית ימיהן של נווה צדק ותל-אביב (מכונה בספר "השכונה החדשה"). תחילתו של הסיפור בגירוש מתל-אביב במהלך מלחמת העולם הראשונה. העולים עוברים לאלכסנדריה ועם כיבוש הארץ על-ידי הבריטים שבים לתל-אביב. קצת דרמה, קצת נוסטלגיה, קצת אלגוריה, קצת חלוציות. כתיבה נטורליסטית. אבל כתיבה יפיפייה – עברית של פעם שיש בה גם פשטות, גם בוסריות וגם עושר לשוני. שפה שמאפשרת ביטוי מדויק של דברים, במיוחד בידיה האמונות של דבורה בארון. ובעיקר תמציתיות ופשטות הבעה שכל כותב יכול להתקנא בהן. הספר מקבל 4 כוכבים. אבל בהחלט מצאתי בספר סוג של שלווה, של השלמה ושל יופי שאפשרו לי להתנתק קצת מהמסכים בימים הקשים ואת זה לא ניתן להביע בכוכבים אלא רק בחיבה שבלב.

View all my reviews