Review: ימי שני כחולים

ימי שני כחולים by Arnon Grunberg
My rating: 3 of 5 stars

"פחד ותיעוב באמסטרדם", "דפוק וזרוק ברובע החלונות האדומים" "התפסן היהודי". כל אחת מהכותרות האלה היתה יכולה לשמש שם הולם לספר. בקצרה מרד נעורים של נער יהודי הולנדי, דור שני לשואה. לא חסר כאן דבר – אהבת נעורים מטורפת, גירוש מבית הספר, אב גוסס, משפחה לא מתפקדת, זריקה מבית הספר ולקינוח מסעות שתיה ומפגשים עם נערות ליווי והכל טובל ביאוש מוקדם מהחיים ואבחנות קולעות ומרשימות שמשמיע הגיבור שנדמה מבוגר לגילו.

ארנון גרונברג, כותב היטב על נושאים שכבר קראנו עליהם. כותב ממש טוב. אבל כאן טמונה הבעיה הראשונה – בסרט הזה כבר היינו.

הבעיה השניה – אינפלציה באירועים ותיאורים. מצד אחד זה עוזר להעביר את האווירה של השוטטות, השיגעון, האקראיות וחוסר הטעם שבחיים. מצד שני זה מסחרר ומשאיר את הסיפור כולו על פני השטח, מוציא את החשק לנסות ולהבין סימבוליקה (אם יש כאן כזו בכלל) ואינו מספק אבחנות לגבי מניעי הדמויות והסיבות להתדרדרותם בפרט לגבי דמות המחבר (חוץ מהעובדה, שאינה מודגשת במיוחד, שהוא סובל מאיזו תסמונת דור שני לשואה ומורד בחברה בורגנית ומיאשת בדרכה הצפויה).

גרונברג הוא בן גילי. אני לא הייתי מרדן כזה (טוב אפילו לא במאית ממה שהוא מתאר). לכן הספר עורר בי סקרנות מעורבת בשעמום. מוזר. כיום אני כבר אולי מבוגר מדי לסוג כזה של ספרות. מעניין מה גרונברג עצמו חושב כיום על רומן נעוריו?


View all my reviews