Review: איש שוכב וחולם

איש שוכב וחולם by Lavie Tidhar
My rating: 4 of 5 stars

ללביא תדהר היה רעיון מעניין. ספויילרים אינם חביבים עלי ולכן לא אפרט מהו, למרות שהוא ברור למדי כבר למן העמודים הראשונים של ספרו. סביב רעיון זה טווה תדהר את סיפורו. את חוט העלילה הוא מושך כמעט מכל מה שניתן לכנות התרבות הפופולארית ואף הפחות פופולארית העוסקת בספרות, בנאציזם ובשואה. הוא שואב מהכל ומשתמש בהכל. מספרי בלשים אמריקנים ועד סרטי פילם נואר. מביוגרפיות של היטלר ואזכורים של פושעים נאצים ופאשיסטים אחרים ועד לדמויות ציוניות שוליות. מדיון בייצוגי השואה בספרות אצל ק.צטניק, פרימו לוי, זבלוני הסטאלג (שהדיון בהם מאוד פופולארי בשנים האחרונות) ועד ספרות השונד היידית. מתיאורים של החיים באושוויץ ועד לציור סמטאות לונדון בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת. מכל אלו רוקם תדהר סיפור על מציאות חלופית המתקיימת בלונדון בסוף שנת 1939. התירוץ – הכל מתרחש אולי במחשבתו, המבקשת לה מפלט, של אסיר במחנה ההשמדה אושוויץ.

לביא מצליח ליצור עלילה מעניינת. כתיבתו אפקטיבית וטובה, פשוטה וזורמת (פה ושם יש גם ניצוצות בדמות משפטים מסוגננים). הדיאלוגים טובים. הוא מצליח מאוד באותו רה-ארגון יצירתי של החומרים מהם הוא שואב וגיבושם לעולם חדש ומלא. הבעיה היחידה היא שהכל נשאר על פני השטח, בדמות רומן בלשי או סיפור שונד. יש כאן קצת אירוניה, קצת סמליות וקצת תרחישים מעוררי מחשבה, אבל תדהר אינו משכיל לייצר תובנות פסיכולוגיות או חברתיות חדשות בדבר הנאציזם, רוצחים סדרתיים או ייצוגי השואה בספרות.

קראתי בספר במהירות ונהניתי מסיפור טוב. זה היה טיול במחוזות זרים בהם פוגשים על כל צעד ושעל מכרים מוכרים (כשהרעיון המקורי של תדהר משמש כמצפן) יותר מאשר תהייה במבוך הצופן הפתעות או תובנות מעבר לפינה. תדהר כותב באנגלית. וכתיבתו מיועדת כך נראה לי יותר לקהל חובבי המדע הבדיוני הבין לאומי. למרות זאת הספר הוא תוספת מעניינת וגם מוצלחת לזאנר הזה של פנטסיות מציאויות חלופיות בספרות ה"עברית".


View all my reviews