יום חמישי, 31 בדצמבר 2009

היו צלילים בברזיל

Mil Suspiros dió Maria - Sacred and Secular Music from the Brazilian Renaissance - Continens Paradisi - Ricercar - RIC 246 - CD

מאריה נאנחה אלפי אנחות - מוסיקת קודש ומוסיקה חילונית שנשמעו בברזיל בתקופת הרנסאנס - אנסמבל קונטיננס פאראדיזי



אין סיבה להיאנח, אלא מנחת.
אך תחילה יש להעמיד דברים על דיוקם. האלבום הנ"ל מנסה להעניק לנו תמונה מן העולם המוסיקלי בו פעלו מיסיונרים, ילידים ומתנחלים בברזיל, במחצית השנייה של המאה ה-16. אולם תהייה זו טעות להניח כי התמונה שהוא מציג הינה שלמה או כי המוסיקה בו היא מוסיקה ברזילאית במובהק. התיאור אינו מלא מאחר שהוא אינו כולל את המוסיקה שיצרו וביצעו הילידים האינדיאנים באותה תקופה, כמו גם את המוסיקה שהביאו איתם מתנחלים שלא היו ממוצא פורטוגזי. יובן לכן כי המוסיקה אינה "ברזילאית", בהיותה בעצם מוסיקה שהביאו איתם ראשוני המתנחלים והמיסיונרים שהגיעו ליבשת החדשה מפורטוגל. תוכניית הדיסק מייצגת אם כן מוסיקה מחצי האי האיברי של המאה ה-16 - ובכך תוכנו אינו שונה בהרבה מתוכנם של אלבומים אחרים העוסקים ברנסנס הספרדי והפורטוגזי. כמובן שבתקופה שבה עסקינן אין עדיין מקום לדבר על השפעות אפריקאיות על המוסיקה בברזיל, שהגיעו בזמנים מאוחרים יותר עם התפתחות סחר העבדים ולאחר מכן הג'אז הצפון אמריקאי.
מה בכל זאת נמצא כאן? בין היתר - מזמורי תפילה, שירי עבודה, שירי ערש וקאנטיגות, שמקורם בפורטוגל ושספגו לתוכן השפעות מן המוזיקה הילידית המקומית (בין השאר בתוכן המילולי בשל השימוש ב"שפה הכללית" lingua geral, ניב פשוט ממשפחת השפות טוּפי-גווארני, ששימש את הילידים והמתנחלים כאחד, סייע בתקשורת ביניהם וצבר פופולאריות).
דמות מפתח כאן היא דמותו של אחד האבות המייסדים של ברזיל, האב ז'וזה דה אנשייטה, מיסיונר ישועי שהמיסיונים שהקים היוו בסיס לערים מרכזיות בברזיל, ושהיה פעיל בקרב האינדיאנים בני הטוּפי ובתיווך בינם לבין אוכלוסיית המתנחלים הפורטוגזית. מטרתו של אנשייטה הייתה להכניס את האינדיאנים בעול הנצרות הקתולית ולעודד את נאמנותם לכס הפורטוגזי (ילידים אחרים יצרו בריתות עם קולוניות צרפתיות והולנדיות). צורת פעולתו הייתה המרת דת "בדרכי נועם", באמצעות התערות חברתית בקרב האינדיאנים ולמידת תרבותם. בתוך כך סייע רבות למניעת שיעבוד בני הטופי בידי המתנחלים הפורטוגזים ומחה על העוולות שנגרמו להם. (כלפי הפרוטסטנטים גילה סובלנות פחותה. מסופר כי הרג במו ידיו פליט הוגנוטי, לאחר קרב בין הפורטוגזים לקולוניה שכנה, בטוענה כי יש למגר את הכופרים ולאחר שמי שיועד להיות המוציא להורג סירב לבצע את גזר הדין). אחת הדרכים בהם ניסה אנשייטה לקרב את בני הטופי לדת הקתולית הייתה באמצעות המוסיקה. הוא חיבר טקסטים דתיים, מתורגמים לשפת הטופי, למוסיקה אינדיאנית מקורית ולמוסיקה חילונית איברית ולימד אותם את בני הטופי. בכך קיווה להפיץ את עקרונות הנצרות בקרב הילידים וליצור זהות בין גיבורי המיתולוגיה האינדיאנית לקדושי האמונה הנוצרית. אנשייטה קיבץ והוציא לאור את חיבוריו ובכך סיפק לנו חלון (או פתח האזנה) לחלק מן המוסיקה שהייתה נפוצה בתקופת פעילותו בברזיל. (למרות שהיה מלחין בעצמו, לא טרח להעביר לשפה מוסיקלית פורמאלית או לכתוב את תוויהן של המנגינות האינדיאניות המקוריות של הילידים ומכאן התמונה החלקית שיש לנו מן המוסיקה באותה תקופה. דווקא, בתחום הבלשנות דאג לתעד את שפת הטופי, וחיבוריו מהווים מקור חשוב ויחיד כמעט להבנת השפה שנכחדה עם היעלמות והיטמעות בני הטופי באוכלוסייה הכללית במהלך המאה ה-17).
ומכאן לאלבום עצמו. לטעמי, מצאתי את המוסיקה נהדרת, כל יצירה בפני עצמה וכולן ביחד, בבחינת מכלול המצליח ליצור אווירה מוסיקלית צבעונית ומיוחדת. (במיוחד מצא חן בעיני השיר 'אל הכפר הלכתי', A la villa voy, שיר נהדר שזוכה כאן לביצוע מרהיב ומלהיב). הביצוע של אנסמבל 'קונטיננטס פרדיזי' טוב מאוד. הנגינה יפה, העיבודים בחלקם עשירים, קולות הזמרים נעימים ושירתם מצוינת.
איכות השמע טובה גם היא, ההקלטה בעלת נפח ומאוזנת.

65:35 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    9
טיב הביצוע:    10
איכות ההקלטה:    10

נ.ב. בחוברת המצורפת לתקליטור מצאתי (בנוסף לחלק מן המידע שהצגתי בסקירה) גם אנקדוטה שאולי ראוי לציינה:

על ריבוי הפנים והצורות של ההיטמעות
מספרים כי האב פרננדז סרדינהה, הבישוף הראשון שנשלח לברזיל, לא ראה בעין יפה את פעילות הישועים להמרת דת בקרב האינדיאנים. בדומה לרבים שאמונתם נוקשה ודעותיהם מוצקות, עורר בו הניסיון להתערות בקרב הילידים, במאמץ לשלב בין תרבותם לדת הקתולית, בלבול וכעס. לעיתים לא היה ברור לו אם מכניסים הישועים את בני הטוּפי אל חיק הכנסייה הקדושה או אם מושכים האינדיאנים את האב אנשייטה והאב נוברגה מטה אל תוככי גיהינום עבודת האלילים. הוא מיהר לדווח על מצב העניינים במכתב לאחראי על מסדר ישוע בליסבון והתריע בפניו שיש להמציא תיקון למצב. זמן לא רב לאחר מכן מיהר "סרדין" זה עצמו (כי זו יש לדעת משמעות שמו בפורטוגזית), לצאת לפורטוגל להתייעצות. אך מעשה שטן, הספינה בה נסע נטרפה והוא מצא עצמו נשטף אל חופי צפון ברזיל. שם נלכד בידי שבט קאניבלים אינדיאני, מקרובי שבטי הטופי, ונבלע (מילולית) בקרבם.

Read more...

 יום שני, 7 בדצמבר 2009

אטביזם

בריכת סוֹמְס בי הֶעירה, מאז ומעולם, חִיל ושבר -
לא הבריכה הקטנה, אשר בצידה ערבה ושיח,
בה ילדים שׂוחקים בידיהם תופסים דגי-מליח
במים רדודים, חומים בוהקים; אלא זו שמעבר.
שם, במקום בו הכפור בכל התִרזות שולח אש
צהובה כפרחי נופר, והשמים החיוורים קורנים
כצדף מלוטש בינות לאַשׁוּחִיוֹת שחורות ואורנים,
מין דבר משונה באשר נפנה ילך, אותנו צד, מגשש.

תאמרו חלמתי כל זאת, בת נאמנה
לאלו שנשאו בעול זו האימה בזמנים קדומים.
ראו! במקום בו גבעולי שושני-מים מאדימים
שכשוך חרישי תחת פני המים נע,
דמות מחליקה, כנשימה בהם פּרעה;
אדוות רמות שטפו מסיכת מוות צבועה.

מאת אלינור ווילאי (1885-1928)

(תרגום שלי מאנגלית)

הערות
דגי-מליח: במקור Alewives - מדובר בדג Alosa Pseudoharengus, הדומה להרינג (כפי שמלמד שמו הלאטיני)

Atavism

I was always afraid of Somes's Pond:
Not the little pond, by which the willow stands,
Where laughing boys catch alewives in their hands
In brown, bright shallows; but the one beyond.
There, where the frost makes all the birches burn
Yellow as cow-lilies, and the pale sky shines
Like a polished shell between black spruce and pines,
Some strange thing tracks us, turning where we turn.

You'll say I dreamed it, being the true daughter
Of those who in old times endured this dread.
Look! Where the lily-stems are showing red
A silent paddle moves below the water,
A sliding shape has stirred them like a breath;
Tall plumes surmount a painted mask of death.

By Elinor Wylie (1885-1928)

Read more...