אגדת מסע חורף

Franz Schubert, Wilhelm Müller - Winterreise - Nataša Mirkovič De Ro, Matthias Loibner - Raumklang - RK3003 - CD

פרנץ שוברט - וילהלם מולר - מסע חורף - נטשה מירקוביץ' דה רו (שירה), מתיאס לוייבנר (הרדי-גרדי)

מה יש בו בשם? בסופו של השיר האחרון במחזור השירים 'מסע חורף', שהלחין שוברט למילים של מולר, שוקל הדובר להצטרף לנדודיו של איש זקן המנגן עלי כלי הנקרא בגרמנית Leier, ותוהה האם הלה יאות ללוות בנגינתו את שיריו שלו. בתרגומים לעברית שאני מכיר לשיר הזה, שמו של הכלי הוא 'תיבת נגינה', 'תיבת זמר' או 'נבל'. נראה כי יש מן הצדק בכל התרגומים, המקור של Leier הוא כנראה מן ה'לירה' הדומה לנבל ובמאה ה-19 החלו לציין בו תיבות נגינה מכאניות. אולם המדקדקים, וביניהם המבצעים בדיסק זה, מציינים כי לשם Leier גם משמעות נוספת, שהיתה רווחת למן ימי הבייניים ואף בזמנם של שוברט ומולר, המתייחסת לכלי נגינה עממי עתיק הקרוי באנגלית (אולי יש כאן אונומטופיה לזמזום שהוא מפיק) 'הרדי-גרדי' (Hurdy-Gurdy), ולעיתים ואף בשפות אחרות, בצורה שיש בה גם מן התאור, 'כינור גלגל' (Drehleier, 'לירה שמסובבים' בגרמנית). הכלי הוא כלי מיתר המזכיר בצורתו תיבת כינור המפיק זמזום קבוע בעת סיבוב של גלגל פריטה, ומלודיות בלחיצה על מקלדת המפעילה גשרים המקצרים את מיתריו.

עד כאן העיסוק באטימולוגיה ובסמנטיקה. הדברים הובאו כאן מאחר והם היוו תירוץ להקלטה שאסקור להלן - ביצוע של מחזור השירים 'מסע חורף' של שוברט, בליווי הרדי-גרדי במקום בפסנתר. תירוץ, קלוש לדעתי, ואולי גימיק נאיבי, שכן העובדה כי אותו כלי עתיק מוזכר בשיר האחרון במחזור וכי היה עדין בשימוש בזמנו של שוברט, אינה בעלת משקל בנוגע לביצוע היצירה. באותה מידה אפשר אולי לחשוב על הקלטה של היצירה בעיבורה של סופת שלגים מאחר והדובר בשירים נודד בדד בליל חורף. מבחינה מסוימת ישנו כאן בהכרח ויתור על מורכבות. לא רק על מורכבות צלילית - מאחר והכלי העתיק אינו מאפשר את אותן מודולציות הרמוניות שמאפשר הפסנתר, אלא גם ויתור על מורכבות אומנותית/רעיונית. שוברט הלחין את היצירה לקול בשילוב פסנתר. גם אם הפסנתר מדמה בשיר את ניגונו של כינור הגלגל (כמו גם רעשי כוחות הטבע, משבי רוח, סבסוב שבשבת, וכו...), הרי שעדין ישנה כאן הפשטה אומנותית מסוימת, עדין נשמר אותו מרחק, בתחומו פועל דמיון המאזין, שבין המייצג למיוצג.

אבל, אם נניח לרגע לצורך באפולוגטיקה, מאחר והביצוע כבר מוקלט ומונח לפנינו, הבא ונבחן אותו כשלעצמו בבחינת יצירת אומנות - איזו פרשנות ליצירה הוא מביע, איזו מורכבות חדשה נוצרת כאן מן העיבוד להרדי-גרדי ומאופן השירה של זמרת הסופראן?

נדמה כי אומן ההרדי-גרדי האוסטרי מתיאס לוייבנר מפליא להפיק מן הכלי את מירב האפקטים שהוא מאפשר, החל מפיקים מתכתיים צורמניים ועד לפריטה עמוקה המזכירה קונטרבאס. ברגיל מזכיר צלילו של הכלי מעין וויולה בעלת גמישות פגומה. כל זה מלווה בקו מתמשך, פרי זמזום "חמת החלילים" האופייני לכלי. לרגעים נדמה כי יש כאן ביצוע של היצירה בעיבוד לליווי בכלי קשת, לרגעים נדמה כי השירה מלווה באקורדיון. הצרימות המזדמנות מסייעות להגברת את הדרמטיות בנקודות מסוימות. הזמזום התמידי העוטף את המאזין - אולי כמו שהרוח וליל החורף עוטפים את ההלך הבודד שבשירים, מדגיש את דומיית ההפסקות הבודדות בנגינה כשאלו מתרחשות. (הערה טכנית - הנגינה בכלי מפיקה גם מגוון תקתוקים למיניהם ואלו נקלטו באופן ברור בהקלטה, הם מהווים חלק מצליליו של הכלי ועשויים לדרוש הסתגלות מסויימת מצד המאזין, גם זה המורגל בצלילם של כלים עתיקים). אולם לוייבנר אינו רק ספק מוכשר של רעשי רקע. לי נראה כי העיבוד שלו מצליח ליצור אלטרנטיבה משכנעת לפסנתר, ולהעתיק את ליווי הרומנטי אל עולם שלם ומלא בעל מאפיינים והדגשים משלו - עממיים מחד ומודרניים מאידך.

זמרת הסופראן הבוסנית, מירקוביץ' דה רו, מבצעת כאן את היצירה באופן שהוא במודע נטול אורנמנטציות האופייניות לביצועי הליד הרומנטי. היא מגישה אותה באופן צלול מדויק וברור, החסר השתפכות רומנטית של רגש והמלא דרמטיות אך ללא עודף תיאטרליות. יש באופן ביצוע זה גם מצורת השירה האופיינית לביצועי מוסיקה עתיקה וגם הרבה מן הקברט (הזכרתי כבר דמיון לליווי באקורדיון). אני מוצא כי הוא מדגיש את המלודיות הבסיסית של השירים. הליווי בהרדי-גרדי מספר לדיסק הנ"ל את מקוריותו ויחודו, אך, להתרשמותי, זמרתה של מירקוביץ' דה רו היא היא היהלום שבכתר.

באשר לאסוציאציות שביצוע כזה מעורר. אולי הוא לכאורה מה שהיה קורה אם הדובר בשיר היה אכן מצטרף אל אותו נגן זקן ויחף בשלג, ומזמר את שיריו לקול נגינתו. יותר משמוצגת לפנינו דמות מיידית, סובלת ועתירת רגשות אנו מקבלים קריינות דרמטית, סוריאליסטית משהו, של סיפור מעשה. קולה הנערי היפה של מירקוביץ' והליווי הג'אזיסטי ה"רזה" בהרדי-גרדי מזכירים את זימרתו של טרובדור ימי ביניימי, או לחילופין הצגות תיאטרון מודרני. אווירת האלבום הולמת יפה את אווירת אותו מסע חורפי, את בדידותו של ההלך, את תנודות הכרתו בין הזיות וחלומות להתפכחות כואבת. יותר משאנו חווים כאן מסע חורף (נפשי) אנו מאזינים כאן לאגדה אודות מסע חורף, להדגשה של האלגורי שבשירים.

ולאחר כל המלל הזה בודאי תשאלו, בסופו של דבר, 'מה דעתי על האלבום הזה?' ובכן, לא שאני חושב כי כל דבר ראוי לסכם בצורה תמציתית, אך מאחר שכבר עשיתי לי מנהג נפסד לחלק ציונים (אליהם קוראים נאמנים אין להתייחס ברצינות רבה מידי) בסוף כל ביקורת שלי על אלבומי מוסיקה, יספיק מבט חטוף בסופו של הפוסט הזה בכדי להבין מדוע הדיסק הנ"ל "טוחן" אצלי לאחרונה את מערכות השמע בלא הפסקה. ביצוע מרתק!

65:05 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    10
טיב הביצוע:    10
איכות ההקלטה:    10

בכל אופן, יוכל כל אחד להתרשם בעצמו מתוך האזנה לדוגמיות באתר הוצאת ראומקלאנג או מחמשת השירים המובאים במלואם באתר הזה.

ומאותה השפורפרת האינטרנטית הבלתי נדלית (אך בהקלטה מאוזנת פחות מאשר בתקליטור) ...

Read more...

חלום בספרדית

Joseph Ruiz Samaniego - La vida es sueño... - Los Musicos de Su Alteza - Luis Antonio Gonzalez -  Alpha - 153 - CD

הוספ רואיס סאמאנייגו - החיים הינם חלום ... - אוסף בייאנסיקוס - לוס מוזיקוס דה סו אלטסה - לואיס אנטוניו גונסאלס

לא הרבה ידוע אודות המלחין הספרדי, בן המאה ה-17, הוספ רואיס סאמאנייגו, אשר מבחר מיצירותיו מבוצעות באלבום זה. שנת לידתו אינה מתועדת, יצירותיו המוקדמות ביותר ששרדו מתוארכות לשנת 1653 וידוע כי מת בדצמבר 1670. הפרטים על חייו המקצועיים מועטים. ב-1654 שימש כ'מאסטרו דה קפלה' של הקתדראלה של העיר הקטנה טאראסונה בממלכת אראגון. משנת 1661 ועד סמוך למותו כיהן כ'מאסטרו דה קפלה' של 'אל פילאר' - 'כנסיית גבירתינו שעל העמוד', בבירת המחוז, סאראגוסה, שם עמדו לרשותו משאבים מוסיקאליים מרובים יותר ובה היה מוקף באווירה של תחרות מוסיקלית עם הקתדראלה הראשית בעיר, 'דל סאלוואדור'. כמו כן ידוע כי עמד בקשרים מקצועיים עם  דון חואן מאוסטריה בנו של המלך פיליפ הרביעי וההרכב המוסיקאלי שתחת חסותו, 'המוסיקאים של הוד מעלתו' (שם שאומץ על-ידי חברי האנסמבל המבצע את היצירות המוקלטות). הוא שימש כמורה למוסיקאים הצעירים בשרותו של דון חואן ויתכן והתוודע באמצעותו ליצירות מוסיקאליות אירופאיות מחוץ לרפרטואר שהיה מקובל בספרד של אותה תקופה. הוא היה מלחין פורה שחיבר כמאתיים יצירות לסוגי הרכבים קוליים וכליים מגוונים ונחשב על-ידי עמיתיו לבעל כישרון מוסיקאלי בלתי מבוטל (גם אם לקה בכישורים ניהוליים ועקב כך פוטר לבסוף ממשרתו - ילדי מקהלת הקפלה שבאחריותו נמצאו סובלים מהזנחה ומתת תזונה).

עד כאן הפרטים על חייו ופועלו של המלחין שדליתי מהחוברת המצורפת לתקליטור.

התוכנית שבחרו חברי אנסמבל 'לוס מוזיקוס דה סו אלטסה' לאלבום מיצירותיו של סאמאנייגו מורכבת רובה ככולה מבייאנסיקוס. מדובר במזמורים פוליפוניים, שבספרד של המאות ה-15 וה-16 התבססו על טקסטים חילוניים ושימשו בעיקר בתיאטראות. החל מן המחצית השנייה של המאה ה-16 הם אומצו בהדרגה לפרקטיקה הדתית-קתולית. היצירות המיוצגות באלבום הנוכחי הן כולן לטקסטים בספרדית בעלי תוכן דתי. לא מדובר בטקסטים הקאנוניים או בפסוקים מתוך הביבליה אלא בחיבורים בעלי עלילה דרמתית הכוללים שיחות ודיאלוגים ובכך שומרים על האופי התיאטראלי שאפיין יצירות מסוג זה במקור. (מעניין לציין כי אחד ממזמורי חג המולד המבוצעים כאן משובץ לכל אורכו בשמות של קומדיות תיאטרליות של מחזאים ספרדים בני התקופה). בנוסף מנוגן גם קטע כלי קצר וחביב שהמוטיב השולט בו הוא תרועות כלי נשיפה.

האם כדאי היה לגאול יצירות אלו, של מלחין שהזמן השכיחו, מתהום הנשייה? מהאזנה לאלבום אני מתרשם שהתשובה חיובית. כל היצירות שבאלבום יפות לטעמי וחלקן אפילו יפיפיות. חברי הקבוצה בחרו בבייאנסיקוס מורכבים בעלי סגנונות מגוונים ובכך הצליחו לשמור על עניין לכל אורך ההאזנה. העיבודים ליצירות הם עשירים ביותר וצבעוניים. בצד הווקאלי תמצאו כאן שתי קבוצות זמרים וזמרות בנות ארבעה חברים כל אחת המשמשות לעיתים כשתי מקהלות. הביצוע עתיר אפקטים ווקאליים, הדים, אנחות וכו.. הכל מתוך התאמה לנושא הבייאנסיקו ולרגשות שהוא מבקש להביע. הליווי הכלי גם הוא רחב למדי. בצדם של כלי הקשת, הצ'מבלו והאורגן נמצא כאן גם גיטרה ספרדית ונבל. הקורנט, השכיח למדי בהרכבים מסוג זה, מחוזק בבסונים וטרומבונים מסוגים שונים דבר המקנה למוסיקה "גוון ספרדי" ייחודי ומנסה לשחזר אולי את צלילה של תזמורת כלי הנשיפה שעמדה בזמנו לרשות המלחין.

איכות ההקלטה מניחה את הדעת. לסיכום, אחד מן הדיסקים המהנים יותר ששמעתי בזמן האחרון. מומלץ.

69:23 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    10
טיב הביצוע:    10
איכות ההקלטה:    9

Read more...

מוסיקת חתונות ואירועים

Bartholomæus Stockmann & Anonymous - Musica Nuptialis - Capella Hafniensis - Allan Rasmussen -  Dacapo - 8.226024 - CD

ברטולומאוס סטוקמאן - מוסיקה נופטיאליס - מוטטים לאירועים וחתונות מדנמרק של 1590- קאפלה האפניאנסיס, מלחין אנונימי - קטעים לעוגב - אלאן ראסמוסן (עוגב)

מוקלטים כאן תריסר מוטטים פרי עטו של המלחין הדני ברטולומאוס סטוקמאן, מסוף תקופת הרנסנס (סביבות 1590). היצירות התגלו בסוף שנות השמונים ובוצעו לראשונה בשנת 2004 בחתונתו של יורש העצר הדני. תשעה מהמוטטים שבאלבום מהווים את האוסף 'מוסיקה נופטיאליס' (בתרגום מלאטינית: 'מוסיקת חתונה'), וכשמם כן הם - מוטטים שחוברו לחתונות, חלקם לפסוקים משיר השירים וחלקם לטקסטים אחרים ביניהם אולי משל המלחין עצמו. שלושה מוטטים אחרים באלבום (אחד מהם בשפה הגרמנית) חוברו לאירועי השנה החדשה בהזמנת ידידו של המלחין, האנס הארטמן.

המוטטים עצמם יפים וענוגים לטעמי וכך גם הביצוע של אנסמבל 'קאפלה האפניאנסיס', המתמחה במוסיקת רנסנס נורדית. אני בהחלט ממליץ להאזין להם (עד סוף החודש ניתן להוריד את האלבום בחינם מאתר החברה). ההקלטה טובה וברורה.

בנוסף תמצאו באלבום חמישה קטעים לעוגב מאת מלחין אנונימי. אני לא מצאתי בהם עניין ולטעמי ניתן לוותר עליהם (גם הביצוע ואיכות ההקלטה אינם "משהו").

56:50 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    9
טיב הביצוע:    9
איכות ההקלטה:    9

Read more...

משהו טרי מממלכת דנמרק

חברת דאקפו הדנית מאפשרת בזמן האחרון להוריד בחינם אלבומים מן הקטלוג הנרחב שלהם. כל חודש, במשך כל החודש, מוצע להורדה אלבום אחר. הקבצים המורדים הם באיכות תקליטור. מעבר לעובדה שמדובר במתנה יפה, עבורי, זו הזדמנות להתוודע למוסיקה מאת מלחינים דנים או למוסיקה מבוצעת בידי מבצעים דנים, שאולי באופן רגיל לא הייתי רוכש הקלטות מוסיקה משלהם.

להלן התרשמותי משני האלבומים הראשונים ששמעתי (בעתיד אפרסם מידי פעם סקירות בפוסטים נפרדים).

Friedrich Kuhlau & C.F.E.Horneman - String Quartets - Copenhagen String Quartet -  Dacapo - 8.224016 - CD

פרידריך קוהלאו וכריסטיאן פרדריק אמיל הורנמן - רביעיות לכלי קשת - רביעיית קופנהגן

באלבום שיצא לאור בשנת 1994 שתי רביעיות לכלי קשת מהמאה ה-19. האחת רביעייה בלה מינור אופ' 122 מאת פרידריך דניאל רודולף קוהלאו (1786-1832), מלחין גרמני שהשתקע ופעל בדנמרק. קוהלאו כתב את הרביעייה סמוך למותו ב-1832 וזו יצירתו האחרונה. היא הושפעה מהרביעייה אופ' 132 של בטהובן, שזכתה לביצוע בכורה כאשר ביקר אותו קוהלאו ב-1825. ניתן למצוא בה נושאים שקוהלאו שואל מהרביעייה של בטהובן ומפתח אותם לפי דרכו, כמו גם השפעה סגנונית כללית של הרביעייה אופ' 132. לאוזני חסרות ההשכלה המוסיקולוגית היא נשמעה כיצירה יפה בסגנון קלאסי עם נגיעות רומנטיות, ואכן הזכירה לי את בטהובן אך גם את מוצרט.
הרביעייה השניה באלבום היא משל המלחין הדני כריסטיאן פרדריק אמיל הורנמן (1840-1906), מס' 2 ברה מז'ור משנת 1861. יצירתו נחשבת כמגשרת בין התקופה הרומנטית במוסיקה הדנית לתקופה המודרנית. הרביעייה המבוצעת כאן נשמעה באוזני כבעלת סגנון רומנטי. לסיכום היצירות באלבום יפות והביצוע של רביעיית קופנהגן טוב מאוד. היה נחמד להכיר.

51:37 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    9
טיב הביצוע:    10
איכות ההקלטה:    8

Christoph Ernst Friedrich Weyse - Piano Sonatas - Thomas Trondhjem -  Dacapo - 8.224140 - CD

כריסטוף ארנסט ויוסה - סונאטות לפסנתר מס' 5-8 - תומאס טרונדהיים (פסנתר)

תמצאו כאן הקלטה משנת 2001 של ארבע הסונאטות המאוחרות לפסנתר מאת המלחין כריסטוף ארנסט ויוסה (Weyse), יליד גרמניה (1774), שקיבל את חינוכו המוסיקלי בדנמרק, בה נשאר ופעל כל חייו עד למותו בשנת 1842. ויוסה נודע במיוחד בזכות יצירותיו הווקאליות, נגינתו בעוגב ובפסנתר ויכולת האילתור שלו. יצירתו לפסנתר הושפעה בעיקר מקלמנטי וממוצרט, ואכן גם לי נשמעו ארבע הסונאטות, מס' 5-7 (משנת 1799) ומספר 8 (משנת 1818) המבוצעות כאן בידיו המוכשרות של תומאס טרונדהיים כבעלות אופי "מוצרטי". אני מצאתי את הסונאטות מספר 5 ומספר 8 כיצירות חביבות, את הסונאטה מספר 6, על פרק הווריאציות שלה, כיצירה יפה ואת הסונאטה מספר 7 כיצירה יפה מאוד (הכל לפי טעמי האישי).

72:09 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    8
טיב הביצוע:    10
איכות ההקלטה:    8

Read more...

אופרה בגרוש

The English Stage Jig - Musical comedies from the 16th and 17th centuries for the Merriment and Delight of Wise Men and the Ignorant - The City Waites - Lucie Skeaping  - Hyperion - CDA67754 - CD

מחזות קומיים אנגליים - קומדיות מוסיקליות מן המאות ה-17 וה-16 לשמחתם והנאתם של בורים ואנשי דעת כאחד - 'דה סיטי ווייטס' ('זמרי ונגני רחובות הכרך') - בהנהלת לוסי סקיפינג

בעבר רכשתי, בעקבות המלצה של רפיא לביא ז"ל בטורו בעיתון 'העיר', דיסק בשם 'שמחות בגרוש', המכיל מבחר שירי רחוב אנגליים מן המאה ה-16. האלבום, בהוצאת 'נקסוס' הזולה, היה מבדר במיוחד והכיל מגוון של שירי רחוב אליזבטנים - טקסטים חכמים למוסיקה פופולארית של התקופה, בביצוע תיאטרלי נפלא של להקת 'דה סיטי ווייטס', עליו אני ממליץ בחום.
לאחרונה החלטתי לדגום עוד מהקלטות האנסמבל הנהדר הזה, בהנהלתה והשתתפותה הפעילה של לוסי סקיפינג. סקיפינג, מגישת תוכניות מוסיקה עתיקה ברדיו 3 של ה-BBC, החלה את דרכה בתחום המשחק והפנטומימה ובנגינה בכינור, ומשנות השבעים מופיעה עם להקתה 'דה סיטי ווייטס' המתמחה בביצוע של בלאדות אנגליות מן התקופה האליזבטנית (היא אף פרסמה ספר בנושא). את זמנה היא מקדישה גם ללהקה אחרת שהקימה, 'הסנה הבוער', המבצעת מוסיקת כליזמר יהודית - ספרדית ומזרח אירופאית ואף למחקר ועריכה מוסיקלית בעבור סרטי קולנוע (ראו למשל 'הפסנתרן' של רומן פולנסקי).
הדיסק שרכשתי יצא לאור בשנת 2008 בהוצאת 'הייפיריון' הבריטית, והוא מכיל מבחר מערכונים מוסיקליים מן המאות ה-16 וה-17 ששוחזרו, לאחר מחקר, בידי סקיפינג ולהקתה, מן הטקסטים המקוריים המעטים ששרדו, כמו גם מתרגומים לגרמנית והולנדית. מדובר במופעי בימה, בעלי אורך משתנה, החל מבלדות ושירים וכלה בהצגות קצרות. מופעים קומיים אלו, בוצעו בדרך כלל בסיומן של מחזות רציניים יותר, בתיאטראות התקופה השייקספיריאנית ולאחריה וזכו לפופולאריות גדולה. מערכונים מחורזים אלו חוברו לנעימות עממיות ופופולאריות ולוו לכל אורכם במוסיקה ובריקודים. תוכנם היה בוטה ואף חתרני. בין השורות ניתן היה לזהות לעג לרשויות בלונדון כמו גם רמזים מיניים וגסויות, בתקופה מסוימת הם אף נאסרו לביצוע בהוראת השלטונות. נודעה להן השפעה על מחזות מוסיקליים מאוחרים יותר בבריטניה ובאירופה.
ניתן למצוא כאן שלל טיפוסים: הטיפש הכפרי, נוכלים וכייסים עירוניים, זונות, פקידי חוק מושחתים, רעיות בוגדניות, רוכלים נודדים, מוכרות דגים גסות ועוד... העלילות, שאינן בדיוק "פוליטקלי קורקט" במונחים של ימינו, כוללות מעשי נוכלות ורמייה, התעמרות של "אנשי חוק" באזרחים (למשל נסיונות אונס של בנות זוגם), נשים נואפות ורמאיות, זונה הנוטשת את תינוקה,  קרב "חתולות" (בין סקיפינג והזמרת הוותיקה קת'רין בוט) וכיו"ב. כל זה מטובל בגסויות, בדיחות ואף נפיחות.

הן המשחק  (תיאטרלי ומלא חיים), הן השירה והן הביצוע המוסיקלי, (בכלים שהיו נפוצים בלהקות נודדות באותה תקופה: חלליות, כינורות, חמתי-חלילים ולאוטה) מעולים. התוכן מסקרן ומהווה הצצה לחיים של אותה תקופה, ואף מהנה לעיתים, בעיקר משעומדים על הדקויות וההלצות (הטקסט מצורף בחוברת הנלווית לדיסק). באופן אישי אני ממליץ יותר על הדיסק הראשון שהזכרתי, המכיל מוסיקה דומה ושירים מתוחכמים יותר.

78:17 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    8
טיב הביצוע:    10
איכות ההקלטה:    10

Read more...

עצמאים בשטח

עולם הקלטות המוסיקה עבר בשני העשורים האחרונים מספר מהפכות, רובן טכנולוגיות הקשורות ברשת האינטרנט. אזכיר כמה מהן: נפחי אכסון גדלים המאפשרים הקלטה רב-ערוצית, פורמטים חדשים, המשתנים חדשות לבקרים, לכיווץ קבצי מוסיקה, אתרי הפצה והורדה של מוסיקה ברשת האינטרנט ושיווק ברשתות חברתיות. לכל אלה הייתה השפעה מטלטלת על האופן בו אנו צורכים מוסיקה, ואפילו על צרכנים שמרנים כמוני שעדין, שומו שמיים, נוהגים לרכוש דיסקים. לא כאן המקום להתייחס לכל השינויים שחלו בשוק התקליטים כמו גם לאתגרים ולבעיות שחולל השינוי, או לתמורות באופן בו יוצרים כיום מוסיקה, הן ה"חובבנית" והן ה"מקצועית" (היכן עובר כיום הגבול בין החובבן למקצוען?).
בפוסט זה אתייחס לשינוי בולט שהתחולל בתחום ההוצאה לאור של הקלטות מוסיקה קלאסית. אם לפני שני עשורים היה מספר לייבלים מצומצם שהקליטו והפיצו מוסיקה כזו הרי שכיום השתנה המצב. החברות הוותיקות נקלעו לקשיים ועברו מיזוגים ורכישות, רובן מוציאות בשנה מספר מצומצם של כותרים חדשים, ומסתפקות בהפצת הקלטות ארכיון בעטיפות חדשות. מנגד התמלא החלל שנוצר בשוק בהוצאות "חדשות" (חלקן חדשות ממש וחלקן וותיקות, שהיו קטנות בעבר, אך הגבירו את כמות וקצב הוצאת הכותרים שברשותן) ו"קטנות" (כיום מספר הכותרים בהוצאות "קטנות" כאלו עובר בהרבה את אלו שמוציאות מי שפעם נחשבו כגדולות). בקיצור השוק התמלא במאות (לא פחות) חברות הקלטה והפצה של מוסיקה קלאסית. השיפורים הטכנולוגיים אפשרו ללייבלים אלו להפיק הקלטות באיכות מצוינת ולהפיצן בהצלחה. רובן פנו לנישות שפעם נחשבו מוזנחות יחסית ומצומצמות וכיום הן פורחות כגון: מוסיקה עתיקה ומוסיקה מודרנית.
אם פעם היו אומנים בתחום חותמים על חוזים בלעדיים עם חברות ההקלטה, הרי שכיום נוהגים אותם אומנים להשתתף בהקלטות עבור מספר לייבלים, בבחינת שיתוף פעולה עם כל המעוניין. לאחרונה נתקלת בתופעה, הגיונית ומתבקשת לדעתי, שניתן אולי לכנותה מיקרו-לייבלים. אומנים שעייפו מלהיות כבולים לחברת הקלטה מסוימת, המגבילה אותם במספר ההקלטות החדשות וברפרטואר אותו הם מבצעים ומקליטים, פרשו והקימו בעצמם לייבלים פרטיים. הם מקליטים ומשווקים את הקלטותיהם בעצמם או בהשתמשם בשרותי חברות גדולות יותר, חופשיים לנסות בהן את כוחם ולהרכיב את תוכנן כראות עיניהם.
לא מזמן נרשמתי באתרי אינטרנט של שני מיקרו-לייבלים כאלו, מייסודם של אומנים יחידים, וכמובטח נשלחו אלי דיסקים המכילים דוגמיות מהקלטותיהם. להלן התרשמותי (שימו לב כי ה"ציונים" מתייחסים לדוגמיות בלבד, ולא לאלבומים השלמים).

Barbara sings the blues - Barbara Hendricks - Magnus Lindgren Quartet - Arte Verum - ARV-005 - CD

שירי בלוז - ברברה הנדריקס - רבעיית מגנוס לינדגרן

ברברה הנדריקס הוותיקה עזבה את EMI והקימה לייבל עצמאי בשם ארטה-וורום. בקטלוג בעיקר הקלטות מוסיקה קלאסית: לידר רומנטיים, שירים ספרדיים, סטאבת מאטר מאת פרגולזי ועוד. דווקא דיסק הדוגמיות שנשלח אלי הוא חלק מצומצם מאלבום המכיל שירי בלוז מוכרים אותם בחרה הגברת הנדריקס לבצע: Mood Indigo הידוע של אלינגטון, Billie's Blues של בילי הולידי והשיר You've Been a Good Old Wagon.

עד כמה שהצלחתי להתרשם הביצועים יפים אך חסרי ייחוד. השירה "אומנותית" מידי, כמו שקורה לעיתים כאשר אומנים מהתחום הקלאסי מבצעים רפרטואר עממי יותר, אך חסרת "נשמה" אמיתית. יש שיאהבו זאת יותר וישנם כאלו שיאהבו זאת פחות (כמוני למשל). הליווי של רבעיית מגנוס לינדגרן השוודית מצוין, ההקלטה טובה ומאוזנת ואם להקיש מן החלק על השלם אזי מדובר כנראה בדיסק חביב למדי.

13:08 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    8
טיב הביצוע:    8
איכות ההקלטה:    8

Pandora's Box - Skip Sempé - Capriccio Stravagante - Paradizo - CD

תיבת פאנדורה - סקיפ סמפה (צ'מבלו) - אנסמבל קאפריצ'יו סטראוואגנטה

הצ'מבליסט האמריקאי סקיפ סמפה, שהקליט במשך השנים תחת מספר רב של לייבלים כחבר במספר הרכבים וכמלווה לרבים מענקי מבצעי מוסיקת הבארוק המודעים היסטורית הקים גם הוא ליבל עצמאי בניהולו בשם פאראדיזו. יצאו בו לאור מספר הקלטות יחיד שלו כמו גם הקלטות של אנסמבל קאפריצ'יו סטראוואגנטה בו הוא חבר ובהשתתפותם של אומנים אורחים. אלבום הדוגמיות שהגיע אלי גדוש בקטעים ממרבית האלבומים שיצאו בהוצאה. הוא מכיל מגוון גדול של מוסיקת בארוק ובארוק מוקדם. יצירות משל באך, טלמן, דוולנד, פרסל, הולבורן, דומניקו סקארלטי, צ'יפריאנו דה-רורה, רמו, מרה, סנט-קולומב, מישל-דה-לה-בר ועוד. האלבום אפילו בתור אוסף דוגמיות יפה מאוד. גם אם לא כל היצירות זוכות כאן לביצוע מושלם, הרי שהרמה בכללותה גבוהה מאוד. אשמח לקנות את האלבומים המלאים בעתיד ואולי גם לדווח עליהם כאן בבלוג.
תשאלו באלו אלבומים כדאי להתחיל? למרות שאינני אוהד גדול של ביצועים בכלי זה, התרשמתי במיוחד מכל קטעי הסולו של סמפה בצ'מבלו. נגינתו ווירטואוזית והצ'מבלו שלו מפיק צליל פעמונים. תמצאו כאן ביצועים נהדרים לסונטות של דומניקו סקארלטי, ליצירות של רמו ושל מלחינים צרפתיים אחרים. הביצוע שלו ליצירה 'מארש הסיקיתים' (La Marche des Scythes) של המלחין הצרפתי Joseph-Nicolas-Pancrace Royer הוא לא פחות מעוצר נשימה. כמו כן התרשמתי מאוד משני הקטעים מדיסק המכיל מיצירות טלמן.

ההקלטה קרובה מאוד וחזקה בעוצמתה (אולי חזקה מידי).

73:11 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    10
טיב הביצוע:    9
איכות ההקלטה:    10

לסיום הנה קטע יוטיוב ובו סמפה מבצע את המארש המדובר לעיל:

Read more...

חיקויים

Carlo Farina - Capriccio stravagante & Sonate - Ensemble Clematis - Stéphanie de Failly - Leonardo García-Alarcón - Ricercar - RIC-285 - CD

קארלו פארינה - סונאטות וקאפריצ'יו סטרווגנטה - אנסמבל קלמאטיס - סטפני דה פלי (כינור) - לאונרדו גרסייה אלארקון (עוגב), אנדראה דה קארלו (ויולה דה גאמבה)

לפעמים נדמה כי הסצנה של מבצעי מוסיקה מודעים היסטורית, למרות הפופולאריות ההולכת וגדלה שלהם, היא בעצם מועדון מצומצם. אותם מבצעים צצים שוב ושוב בהרכבים מגוונים בהקלטות עבור חברות תקליטים שונות. לא מזמן סקרתי הקלטה נהדרת מיצירות באך של אנסמבל 'מרה נוסטרום' בהנהלתו של נגן הויולה דה גאמבה אנדראה דה קארלו ובהשתתפות נגן העוגב לאונרדו גרסייה אלארקון והנה צצו שוב שני המבצעים המוכשרים הללו בדיסק אחר שרכשתי כחברי אנסמבל 'קלמאטיס' בהובלת נגנית הכינור סטפני דה פלי. האמת היא שאת הדיסק רכשתי בעיקר בגלל עטיפתו. בזמן האחרון הפכתי חובב חתולים והציור על עטיפת האלבום מצא חן בעיני (חלק מ'קונצרט החתולים' של הצייר הפלמי דויד טנייר השני). לאלו מכם המעוניינים גם בהצצה במה שיש בו בקנקן מוגשת בזאת סקירה קצרה.

הדיסק מכיל ביצועי יצירות משל הכנר והמלחין קארלו פארינה (1600-1639 לערך), יליד מנטובה שכנראה גם החל את חינוכו המוסיקלי תחת כנרים בולטים בחצר המקומית (כסלומונה רוסי וג'ובאני בטיסטה בונמנטה). מאוחר יותר בחייו פעל בגרמניה, בין השאר בחצר בדרזדן תחת ניהולו של היינריך שיץ. עיקר פרסומו בא לו ככנר. מכלול יצירתו מבוסס בעיקר על צורות ריקוד, וחלקו הקטן על צורות איטלקיות כקנצונות וסונאטות, אשר דווקא להן מוקדש חלקו הארי של האלבום שלפנינו.

כרבע מהאלבום תופס ביצוע יצירתו המוכרת ביותר כיום של פארינה, הקפריציו סטרווגנטה, שכבר זכתה להקלטות קודמות בעבר, ולה גם ייחוד סגנוני ביחס לשאר היצירות בדיסק. מדובר באוסף של קטעים קצרים, ריקודיים, עתירי אפקטים, המחקים קולות של כלי נגינה שונים ומשונים וכמו כן קולות של בעלי-חיים, כדוגמת יללת חתולים בזמן מריבה. זו יצירה חביבה ומסקרנת המאפשרת לנגני האנסמבל להפגין את יכולתם הווירטואוזית. לי היא הזכירה יצירות דומות מאוחרות יותר, המחקות בעלי חיים וקרבות משל שמלצר וביבר. מבין הסונאטות מצאה חן בעיני הסונאטה האחרונה שכתב פארינה - 'סונאטה דטה לה דספרטה' - יצירה אקספרסיבית, המביעה, אולי, כפי שמעידה כותרתה, על  תחושת ייאוש. הריקודים הקצרים, הם יצירות זניחות, שלא הרשימו אותי במיוחד.

נגינת האנסמבל יפה מאוד, העיבודים טובים ואיכות ההקלטה מצוינת. נראה לי כי הדיסק מומלץ במיוחד כתוספת למי שאוהב במיוחד את ז'אנר הסונאטות מן הבארוק המוקדם. מתחילים ימצאו, לדעתי, עניין בהקלטות מגווונות יותר של יצירות מלחינים ידועים מאותה תקופה, ואולי כדאי להם להתחיל דווקא עם יצירות ביבר או שמלצר המאוחרים יותר, אך המזכירים את פארינה מבחינת הסגנון. בכל מקרה הקפריציו משעשע ושאר הסונאטות יפות, גם אם האזנה רציפה עשויה לעיתים להיות מייגעת.

65:12 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    8
טיב הביצוע:    10
איכות ההקלטה:    10

Read more...

מתנות חג המולד

בהיותי יהודי אינני חוגג את חג המולד אבל אנשים טובים מן העולם הנוצרי שם בחוץ בחרו להעניק לי בחג האחרון שתי מתנות מוסיקליות. למרות שלא נהוג לבדוק את שיניו של סוס שניתן במתנה, הנה בכל זאת סקירה קצרה:

Christmas Choral Highlights 3 - The Oxford Choir, Christopher Robinson - OUP - LC14383 - CD

מבחר מוסיקה מקהלתית לחג המולד מס' 3 - מקהלת אוקספורד בניצוח כריסטופר רובינסון

מדובר בדיסק חינמי שהוציאה ההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד באנגליה. הוא נועד למטרה שיווקית - קידום אלבומים וספרי תווים למקהלות שייצאו בהוצאה - ודומה לשני דיסקים שהגיעו אלי בעבר וכבר דיווחתי עליהם. בדיסק הנוכחי מקובצים מבחר מזמורי חג מולד מתוך מספר אלבומים של ההוצאה בשירת מקהלת האוניברסיטה. קשה להתייחס לדיסק העמוס לעייפה במבחר שכזה, או להסיק ממנו על טיבם של האלבומים השלמים ביותר מרמיזה. בכל זאת הנה התרשמותי הכללית.
רוב מזמורי החג שבאוסף הם לחנים מקוריים לטקסטים אנגליים או עיבודים לשירים אנגליים מסורתיים (יוצאים מן הכלל הם שיר ערש קטאלוני ושני שירים ג'מייקאנים). תמצאו כאן ערב-רב של סגנונות. אאפיין את התרשמותי הכללית בתואר 'פופולאריים'. לא הרגשתי כאן בחדשנות של ממש בהלחנה. הלחנים המקוריים, לכל רוחב הסקאלה למן הסגנון הקלאסי ועד לעממי ולמוסיקת הפופ, הם במקרה הטוב, בעלי אופי פופולארי, מוסיקה נעימה לאוזן אך חסרת משקל, ובמקרה הרע קיטש מחזות זמר עכשווי. גם מן העיבודים ללחנים עממיים לא ממש התלהבתי, באופן אישי אעדיף לשמוע אותם בסגנונות עיבוד המקובלים בתחום ביצועי המוסיקה העתיקה המודעים היסטורית. נראה לי כי עיבודים כאלו ייטיבו להדגיש את יופיים העממי מבלי להיגרר לבנאליות. בעיקרון נראה לי כי רוב האלבומים המיוצגים באסופה מכוונים לטעמו של הקהל הרחב הנוצרי בעולם המערבי דובר האנגלית.
יוצאים מן הכלל, לפחות לטעמי, הם שני השירים האחרונים באלבום - שתי הדוגמאות מתוך אלבום של מוסיקה מג'מייקה. למרות שלא מדובר כאן בביצועים אותנטיים אלא בעיבודים לפסנתר ומקהלה, הם מצאו חן בעיני בגלל פשטותם, יופיים ואהבת החיים שבהם. אולי ארכוש את האלבום בעתיד ואציג סקירה מקיפה יותר שלו. כרגע, בהתחשב בדוגמאות שהובאו באוסף הנוכחי, האלבום הג'אמייקאני הוא היחיד שנראה לי שווה דגימה.

78:43 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    6
טיב הביצוע:    9
איכות ההקלטה:    8

Europäische Weihnachtschöre - Chormusik a Cappella - EuropaChorAkademie - Joshard Daus, Wieslaw Delimat, Povilas Gylys - Glor - GC09261 - CD

מוסיקת מקהלות אירופאית, לחג המולד, מבוצעת א קפלה - האקדמיה האירופאית למקהלות, בניצוח יושרד דאוס, וויסלב דלימט, פוווילאס גיליס

המתנה השנייה הגיעה מגרמניה, בעקבות השתתפות בחידון נושא פרסים.

עיקר עיסוקה, כך נראה לי, של חברת גלור הגרמנית, הוא הוצאת אלבומים של הקלטות מוסיקה קלאסית בביצועה של מקהלת האקדמיה האירופאית למקהלות. באלבום שהגיע אלי אוסף של יצירות מאת מלחינים ממוצא אירופאי הקשורות בחג המולד. רובן מבוצעות א קפלה (למעט קטע אחד בליווי עוגב, וצלצול פעמון מיותר בסיומו של קטע אחר). כשליש מהיצירות באלבום הולחנו או עובדו בידי מלחינים מליטא, לא מדובר דווקא בלחנים עממיים או מסורתיים (שמעו למשל עיבוד חדש לשירו הידוע של בינג קרוסבי 'חג-מולד לבן'). שליש אחר מונה יצירות ועיבודים, חלקם לשירים עממיים, של מלחינים פולניים. השליש האחרון הוא של מוסיקה קלאסית, המתקשרת למולד ישוע, משל מלחינים גרמניים. בין השמות הידועים יותר תמצאו את מנדלסון ובלוך. בנוסף ישנה גיחה קצרה אל מעבר לתעלה - 'המנון לבתולה' פרי עטו של בריטן.

גם באלבום זה לא תמצאו יצירות "גדולות" אך המוסיקה בו יפה יותר לטעמי מאשר זו שבאלבום הקודם שנסקר למעלה. למרות שהלחנים קליטים יש כאן פחות קיטש. בעיקר מצאה חן בעיני המוסיקה של המלחינים ממזרחה של אירופה.

הביצוע הוא טוב אך "חיוור" במקצת. אולי האשמה לא במבצעים אלא בעיבודים. למרות שיתרונם ויופיים בפשטותם יתכן שעיבוד צבעוני יותר - יותר משחק בגוון הקולות, היה מוסיף לחלק מן היצירות. אולי האשמה בהקלטה, שלמרות צלילותה, היא מרוחקת מעט מידי לטעמי (כנראה בניסיון לקלוט את מלוא היקפה של המקהלה הגדולה).

לסיכום דיסק יפה, שאולי לא הייתי קונה מיוזמתי, אך שמחתי לקבל במתנה, ובו לחנים נעימים. הוא הסב לי הנאה ושמחתי להכירו.

62:20 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    8
טיב הביצוע:    8
איכות ההקלטה:    8

Read more...

סוס במוזיאון

Max Reger - Serenaden Op.141a & 77a, Klarinettenquintett Op.146 - Oxalys - Fuga Libra - FUG 553 - CD 

מקס רגר - סרנאדות לחליל וכלי קשת אופ' 77a, 141a וחמישיית קלרנית אופ' 146 - אנסמבל אוקסאליס

בחוברת המצורפת לדיסק (עמוד 19) מצוין בנוגע למקס רגר כי 'הצרוף של מחוות בארוקיות ומרכיבים רומנטיים המאפיינים את יצירתו, מעניקים לה, לעיתים קרובות, אופי מפוזר, לפחות בשמיעה ראשונה. אך המוסיקה שלו היא מן הסוג הדורש התעמקות, לא רק מצדם של מבצעיה, אלא גם מן המאזינים לה. חושפת היא אז - ורק אז - את סודותיה ואוצרותיה. הגמול על מאמצים אלו ועל תהליך האזנה פעילה שכזה הוא רב.' לאחר האזנה ממושכת לאלבום, נראה לי כי הצדק עם כותב המאמר.

יש להקדים ולומר כי שלוש היצירות המנוגנות באלבום מייצגות צד קליל יותר במכלול יצירתו של רגר, בניגוד אולי ליצירותיו לעוגב. יצירה אחת, סרנאדה אופ' 77a לחליל כינור וויולה, היא אפילו קומוניקטיבית בהחלט. מצאתי אותה יפה, קלאסית ביותר, בעלת פרק ווריאציות נהדר שהזכיר לי את רביעיות החליל של מוצרט. אולי לא אופיינית למלחין המתואר כיורשו של באך מבחינת השימוש בקונטרפונקט וכממשיכו של ברהמס מבחינה מבנית. שתי היצירות האחרות (שתקופת חיבורן מאוחרת יותר - שנת 1915), סרנאדה אופ' 141a לחליל כינור וויולה, וחמישיית קלרנית, תובעניות יותר, אך אכן, כאשר מתרגלים לאופי הקוטבי של פרקיהן מתגלה גם הסדר הלוגי והמלודי שבהן. מדובר ביצירות נאות ומהנות. חמישיית הקלרנית הזכירה לי במשהו את זו של ברהמס למרות שהיא אכן "מפוזרת" יותר לכאורה. יותר מדויק אולי יהיה לומר כי ביצירות אלו משמשים במשולב בכל אחד מפרקיהן, נושאים בעלי אופי נוסטלגי-רומנטי מחד גיסא, ונושאים קפריזיים-תיאטרליים מאידך גיסא, ולכן מציגים קו מלודי מפתיע ובלתי צפוי. כל היצירות מתחברות ליצירת אווירה אחידה, שיש בה, אם להתפייט, משהו מאווירת עונות המעבר - מלנכוליה של הלך העובר בשדרות בהן מרקדים בין רגליו עלי הסתיו, או דילוגיו של אוהב אפוף קדחת אביבית.

בתור חוות דעת כללית אומר כי היצירות שבאלבום, מלבד זאת שמצאו חן בעיני, אף הצליחו לעורר בי עניין בהאזנות חוזרות ונשנות. שמחתי להכירן. אין לי מקור אחר להשוואה אך גם הביצוע וגם איכות ההקלטה נשמעו לי בסדר גמור.

68:30 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    9
טיב הביצוע:    9
איכות ההקלטה:    9

נ.ב. הציור על עטיפת הדיסק כמו גם על עטיפות חלק מהדיסקים האחרים של חברת פוגה-ליבֵּרה הוא משל האומן הבלגי אנטוּן ורביק  (Antoon Verbeeck). המוטיב המאפיין את עטיפת הדיסקים של אנסמבל אוקסאליס הוא של בעלי-חיים המשוטטים במוזיאון לצד יצירות אומנות ידועות. באלבום בו עסקינן נראה הציור 'פיגמליון וגלטאה' של ז'אן-לאון ז'רום כאשר ברקע מטייל לו סוס. אולי הוא מייצג היטב את השילוב הנוסטלגי-קפריזי של היצירות המוקלטות. אשאיר לכם קוראי את הפרשנות ורק אציין שהציור מצא חן בעיני. מי שרוצה להתרשם מציוריו של ורביק יכול לצפות בעטיפות הדיסקים האחרים של אנסמבל אוקסאליס באתר של Outhere, חברה המאגדת תחת כנפיה מספר הוצאות דיסקים איכותיות (ביניהן פוגה-ליברה), או באתר האומן עצמו.

Read more...

היו צלילים בברזיל

Mil Suspiros dió Maria - Sacred and Secular Music from the Brazilian Renaissance - Continens Paradisi - Ricercar - RIC 246 - CD

מאריה נאנחה אלפי אנחות - מוסיקת קודש ומוסיקה חילונית שנשמעו בברזיל בתקופת הרנסאנס - אנסמבל קונטיננס פאראדיזי

אין סיבה להיאנח, אלא מנחת.
אך תחילה יש להעמיד דברים על דיוקם. האלבום הנ"ל מנסה להעניק לנו תמונה מן העולם המוסיקלי בו פעלו מיסיונרים, ילידים ומתנחלים בברזיל, במחצית השנייה של המאה ה-16. אולם תהייה זו טעות להניח כי התמונה שהוא מציג הינה שלמה או כי המוסיקה בו היא מוסיקה ברזילאית במובהק. התיאור אינו מלא מאחר שהוא אינו כולל את המוסיקה שיצרו וביצעו הילידים האינדיאנים באותה תקופה, כמו גם את המוסיקה שהביאו איתם מתנחלים שלא היו ממוצא פורטוגזי. יובן לכן כי המוסיקה אינה "ברזילאית", בהיותה בעצם מוסיקה שהביאו איתם ראשוני המתנחלים והמיסיונרים שהגיעו ליבשת החדשה מפורטוגל. תוכניית הדיסק מייצגת אם כן מוסיקה מחצי האי האיברי של המאה ה-16 - ובכך תוכנו אינו שונה בהרבה מתוכנם של אלבומים אחרים העוסקים ברנסנס הספרדי והפורטוגזי. כמובן שבתקופה שבה עסקינן אין עדיין מקום לדבר על השפעות אפריקאיות על המוסיקה בברזיל, שהגיעו בזמנים מאוחרים יותר עם התפתחות סחר העבדים ולאחר מכן הג'אז הצפון אמריקאי.
מה בכל זאת נמצא כאן? בין היתר - מזמורי תפילה, שירי עבודה, שירי ערש וקאנטיגות, שמקורם בפורטוגל ושספגו לתוכן השפעות מן המוזיקה הילידית המקומית (בין השאר בתוכן המילולי בשל השימוש ב"שפה הכללית" lingua geral, ניב פשוט ממשפחת השפות טוּפי-גווארני, ששימש את הילידים והמתנחלים כאחד, סייע בתקשורת ביניהם וצבר פופולאריות).

דמות מפתח כאן היא דמותו של אחד האבות המייסדים של ברזיל, האב ז'וזה דה אנשייטה, מיסיונר ישועי שהמיסיונים שהקים היוו בסיס לערים מרכזיות בברזיל, ושהיה פעיל בקרב האינדיאנים בני הטוּפי ובתיווך בינם לבין אוכלוסיית המתנחלים הפורטוגזית. מטרתו של אנשייטה הייתה להכניס את האינדיאנים בעול הנצרות הקתולית ולעודד את נאמנותם לכס הפורטוגזי (ילידים אחרים יצרו בריתות עם קולוניות צרפתיות והולנדיות). צורת פעולתו הייתה המרת דת "בדרכי נועם", באמצעות התערות חברתית בקרב האינדיאנים ולמידת תרבותם. בתוך כך סייע רבות למניעת שיעבוד בני הטופי בידי המתנחלים הפורטוגזים ומחה על העוולות שנגרמו להם. (כלפי הפרוטסטנטים גילה סובלנות פחותה. מסופר כי הרג במו ידיו פליט הוגנוטי, לאחר קרב בין הפורטוגזים לקולוניה שכנה, בטוענה כי יש למגר את הכופרים ולאחר שמי שיועד להיות המוציא להורג סירב לבצע את גזר הדין). אחת הדרכים בהם ניסה אנשייטה לקרב את בני הטופי לדת הקתולית הייתה באמצעות המוסיקה. הוא חיבר טקסטים דתיים, מתורגמים לשפת הטופי, למוסיקה אינדיאנית מקורית ולמוסיקה חילונית איברית ולימד אותם את בני הטופי. בכך קיווה להפיץ את עקרונות הנצרות בקרב הילידים וליצור זהות בין גיבורי המיתולוגיה האינדיאנית לקדושי האמונה הנוצרית. אנשייטה קיבץ והוציא לאור את חיבוריו ובכך סיפק לנו חלון (או פתח האזנה) לחלק מן המוסיקה שהייתה נפוצה בתקופת פעילותו בברזיל. (למרות שהיה מלחין בעצמו, לא טרח להעביר לשפה מוסיקלית פורמאלית או לכתוב את תוויהן של המנגינות האינדיאניות המקוריות של הילידים ומכאן התמונה החלקית שיש לנו מן המוסיקה באותה תקופה. דווקא, בתחום הבלשנות דאג לתעד את שפת הטופי, וחיבוריו מהווים מקור חשוב ויחיד כמעט להבנת השפה שנכחדה עם היעלמות והיטמעות בני הטופי באוכלוסייה הכללית במהלך המאה ה-17).
ומכאן לאלבום עצמו. לטעמי, מצאתי את המוסיקה נהדרת, כל יצירה בפני עצמה וכולן ביחד, בבחינת מכלול המצליח ליצור אווירה מוסיקלית צבעונית ומיוחדת. (במיוחד מצא חן בעיני השיר 'אל הכפר הלכתי', A la villa voy, שיר נהדר שזוכה כאן לביצוע מרהיב ומלהיב). הביצוע של אנסמבל 'קונטיננטס פרדיזי' טוב מאוד. הנגינה יפה, העיבודים בחלקם עשירים, קולות הזמרים נעימים ושירתם מצוינת.
איכות השמע טובה גם היא, ההקלטה בעלת נפח ומאוזנת.

65:35 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן:    9
טיב הביצוע:    10
איכות ההקלטה:    10

נ.ב. בחוברת המצורפת לתקליטור מצאתי (בנוסף לחלק מן המידע שהצגתי בסקירה) גם אנקדוטה שאולי ראוי לציינה:

על ריבוי הפנים והצורות של ההיטמעות

מספרים כי האב פרננדז סרדינהה, הבישוף הראשון שנשלח לברזיל, לא ראה בעין יפה את פעילות הישועים להמרת דת בקרב האינדיאנים. בדומה לרבים שאמונתם נוקשה ודעותיהם מוצקות, עורר בו הניסיון להתערות בקרב הילידים, במאמץ לשלב בין תרבותם לדת הקתולית, בלבול וכעס. לעיתים לא היה ברור לו אם מכניסים הישועים את בני הטוּפי אל חיק הכנסייה הקדושה או אם מושכים האינדיאנים את האב אנשייטה והאב נוברגה מטה אל תוככי גיהינום עבודת האלילים. הוא מיהר לדווח על מצב העניינים במכתב לאחראי על מסדר ישוע בליסבון והתריע בפניו שיש להמציא תיקון למצב. זמן לא רב לאחר מכן מיהר "סרדין" זה עצמו (כי זו יש לדעת משמעות שמו בפורטוגזית), לצאת לפורטוגל להתייעצות. אך מעשה שטן, הספינה בה נסע נטרפה והוא מצא עצמו נשטף אל חופי צפון ברזיל. שם נלכד בידי שבט קאניבלים אינדיאני, מקרובי שבטי הטופי, ונבלע (מילולית) בקרבם.

Read more...

סיבה כפולה למסיבה

ברדיו 4 ההולנדי חגגו בשנת 2008 מאה ועשרים שנה להיווסדה של תזמורת הקוצרטחבאו המלכותית והשנה הם חוגגים שמונים להולדתו של המנצח ההולנדי ברנארד הייטינק (מי שהיה במשך כ-25 שנה מנצח ראשי ומנהלה המוזיקלי של התזמורת). לכבוד יום ההולדת הכפול החליטו ברדיו 4 (כמיטב מסורת ההוביטים) להעניק לנו הגולשים מתנה. באתר האינטרנט של תחנת הרדיו הם מציעים (לאחר רישום קצר) הורדה בחינם של מבחר מהקלטות תזמורת הקונצרטחבאו: שלוש הקלטות לכבודו (ובניצוחו של הייטינק) ועשר הקלטות לכבודה של התזמורת בניצוחם של מבחר שמות ידועים. ההקלטות הניתנות להורדה הן של קונצרטים בביצועים חיים ורובן של סימפוניות מהרפרטואר הרומנטי של המאה ה-19.

היתרון, תמצאו כאן הקלטות של אבני דרך בולטות במוסיקה הקלאסית בביצוע של אחת התזמורות הטובות באירופה, בהובלה של מיטב המנצחים. ימצא בהן עניין כל חובב מוסיקה ובמיוחד,כך נראה לי, יש כאן מבוא טוב וחינמי למאזין המתחיל המעוניין להתוודע ליצירות אלה. החסרונות, ההקלטות מוצעות בפורמט MP3 ולא כולן ברמת ההקלטה הטובה ביותר (גם אם לחלוטין לא גרועה). בחלקן תמצאו רעשי קהל, אבל זה כנראה רע הכרחי כשמדובר בהקלטות חיות. עשר ההקלטות לכבודה של התזמורת מובאות בקובץ אחד ללא חלוקה לפרקים (ניתן לחלק את הקובץ בעזרת תוכנת עריכת קול). כל אלו חסרונות קטנים (סיפרו לי כי אין בודקים שיניו של סוס שניתן במתנה).

במשך הזמן אולי אצרף לפוסט הזה את חוות דעתי על הביצועים (דיגמו אותו בעתיד). ביינתיים הנה רשימת היצירות:

שלוש ההקלטות לכבודו של הייטינק ובניצוחו:
1. ז'ורז' ביזה - סימפוניה בדו מג'ור - הקלטה משנת 2000
2. רוברט שומאן - סימפוניה מס' 1 ('האביב') - הקלטה משנת 1981
3. לודוויג ואן בטהובן - סימפוניה מס' 3 ('ארואיקה') - הקלטה משנת 2005

עשר ההקלטות לכבודה של תזמורת הקונצרטחבאו:
1. פראנץ שוברט - סימפוניה מס' 8 ('הבלתי גמורה') - הקלטה משנת 1997 בניצוחו של ניקולאוס הרנונקור
2. לודוויג ואן בטהובן - סימפוניה מס' 2 - הקלטה משנת 2004 בניצוחו של מאריס יאנסונס
3. פליקס מנדלסון - סימפוניה מס' 4 ('האיטלקית') - הקלטה משנת 1979 בניצוחו של קיריל קונדראשין
4. סזאר פראנק -  סימפוניה ברה מינור - הקלטה משנת 2004 בניצוחו של מאריס יאנסונס
5. גוסטאב מאהלר - סימפוניה מס' 1 ('טיטאן') - הקלטה משנת 1987 בניצוחו של לנארד ברנשטיין
6. אנטונין דבוז'אק - סימפוניה מס' 8 - הקלטה משנת 1990 בניצוחו של קארלו-מאריה גוליני
7. קאמי סן-סאנס - סימפוניה מס' 3 ('סימפוניית העוגב') - הקלטה משנת 2005 בניצוחו של מיו-וון צ'ונג
8. יאן סיבליוס - סימפוניה מס' 2 - הקלטה משנת 2005 בניצוחו של מאריס יאנסונס
9. אנטון  ברוקנר - סימפוניה מס' 8 - הקלטה משנת 2005 בניצוחו של ברנארד הייטינק
10. יוהנס ברהמס - סימפוניה מס' 2 - הקלטה משנת 2004 בניצוחו של מאריס יאנסונס

Read more...

קול מן העבר

J. S. Bach - 6 Suites a Violoncello Solo Senza Basso Vol. 1 (BWV 1007-1009) - Martin Zeller - MA Recordings - M073A - CD

י.ס. באך - מתוך שש סוויטות לצלו סולו (רי"ב 1009-1007) - מרטין זלר

הכלי עליו מנגן מרטין זלר (או שמא צלר?) את הסוויטות מאת באך המיועדות (כנראה) לצ'לו סולו, בהקלטה שלהלן, הוא אחד היחידים ששרדו מתוצרתו של יאקובוס שטיינר (Jacobus Stainer), יצרן וויולים אוסטרי בן המאה ה-17. באתר האינטרנט של MA Recordings מנסים לרגש אותנו באמצעות העלאת הספקולציה כי יתכן ויוהאן סבסטיאן באך עצמו ניגן או שמע יצירות אלו על גבי צ'לו מסוג זה. עם כל חיבתי, בדרך כלל, למה שמכונה 'ביצועים מודעים היסטורית', הרי שניסיון לפתות אותנו לרכוש הקלטה בטוענה שמשוחזרים כאן הצלילים כפי ששמע אותם באך עצמו, נראה לי כקריקטורה של הגישה האותנטית בביצוע מוסיקה עתיקה. הפילוסופיה ההרמנויטית כבר לימדה אותנו כי ניסיונות לשחזור היסטורי מוחלט הם לפעמים נואלים אף יותר ממאמצים לשמור על ניכור היסטורי. בכל מקרה יש להיות מודעים כי פרשנותינו את העבר מושפעת כמעט תמיד גם מבעיות בנות זמננו (ואולי אף השקפות אישיות). לעצם העניין, באופן אישי, אעדיף פרשנות מקורית בנגינה מאשר "אותנטיות של צליל". לדעתי, תרומתה של תנועת הביצוע האותנטי במוסיקה התבטאה, מן הסתם, בהעמדת פרקטיקת הנגינה, שהייתה מקובלת עד אמצע המאה ה-20 לביקורת. דבר שהוביל לגיוון בצורות הביצוע והצליל המופק (אולי תוך ספיגת השפעות של מוסיקה עממית, ג'אז ורוק) ובעקבות התגברות הפופולאריות של ביצועים מסוג זה, לגאולתן של יצירות מוסיקליות נשכחות מן הארכיונים וחידוש העניין במחקר ההיסטורי.

לכן כשלעצמי, לא הייתי טורח להזכיר את ייחוסו של הצ'לו אלמלא צלילו המיוחד המתאפיין לפי מייטב הבנתי והבחנתי בעמימות יחסית של הצליל ברגיסטרים הנמוכים ובאופן כללי בגוון קול נעים. ישנן הקלטות בהן נדמה לעיתים, בנגינת תווים נמוכים, כי הצ'לן ממש מנסר את הצ'לו או את השרפרף עליו הוא יושב. מי שנמנע מלהאזין לביצועים על כלים היסטוריים מאימת חריקות וצרצורים, טוב יעשה אם יעניק הזדמנות נוספת להקלטה זו.

מרטין זלר השוויצרי שיתף כבר פעולה עם הרכבים שונים בהקלטות מצוינות וזו לו הקלטה ראשונה כסולן עבור MA Recordings. נגינתו יפה לטעמי וככל שאני מוסיף ומאזין לדיסק כן אני אוהב אותה יותר. הביצוע מוקפד, מאופק ומדוד. אולם, יש שיאמרו מדוד מידי. לפעמים הוא נדמה כמי שמנגן "כבדרך אגב", מה שעובד יפה חלקים מסוימים ופחות מוצלח באחרים. המשחק בהבדלים בעוצמות הצליל אינו מוגזם. הנגינה, מהירה, אך לא מהירה יחסית לביצועים אותנטיים אחרים שאני מכיר.

ההקלטה טובה מאוד. היא נקייה וכמעט חסרת כל רעשי אולפן או סולן. החיסרון הקטן היחיד (ויש כאלו שלאוזנם יהיה זה דווקא יתרון) שאני מוצא בה הוא בהשתקפותו המועטה של החלל בהקלטה. הצלו מוצג קרוב למאזין וההד הנשמע דל ביותר. לטעמי, דווקא ביצירות אלו של באך, מעט הדהוד מעניק מעין "עומק" או "ליווי" לביצוע. הוא כאילו מאפשר למוסיקה לנשום, מדגיש את השהות למוח לעקל את הקטעים שחלפו זה עתה עם בוא ההפוגות בנגינה.

הצליל הנמוך העמום, הנגינה המדודה וההקלטה חסרת ההד - איזה אופי הן מעניקות לביצוע זה? לטעמי הן מנקות אותו מן הדרמה, הפאתוס ומריקודיות עודפת המודגשים בהקלטות של ביצועים אחרים של היצירות הנ"ל. הוא מצריך שימת לב לפרטים ומצב רוח רגוע בכדי ליהנות ממנו באמת.

בדיסק מקובצות שלוש הסוויטות הראשונות מבין השש שכתב באך. דיסק משלים ובו שלוש הסוויטות הנותרות אמור להיות מוקלט בימים אלו ואני מסתקרן לדגום אותו כאשר ייצא לאור.

60:02 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 10
טיב הביצוע: 9
איכות ההקלטה: 9

העטיפה, דרך אגב, מצאה מאוד חן בעיני, הצ'לן מוצב בבדידות סוריאליסטית משהו בגן בארוקי מהונדס וסימטרי, תחת שמיים קודרים. יש ביצירות אלו ובתמונת העטיפה משהו שהזכיר לי סידרת טלוויזיה מילדותי בשם "האיש משומקום" (The Up and Down, In and Out, Roundabout Man), בה כיכב הפנטומימאי בן בניסון על רקע אתרים שוממים וצלילים דומים.

Read more...

ספר עוגב קטן

J. S. Bach - Orgelbüchlein (BWV 599-644) - Ensemble Mare Nostrum - Andrea De Carlo - Celine Scheen, Simon Bomon, Leonardo Gracia Alarcon - MA Recordings - M076A - CD

י.ס. באך - ספר עוגב קטן (רי"ב 599-644) - אנסמבל מרה נוסטרום - בניהולו של אנדראה דה קארלו (ויולה דה גאמבה), סלין שין וסיימון בומון (סופראן), לאונרדו גרסייה אלארקון (עוגב)

ספר העוגב הקטן הינו אוסף של פרלודים קונטרפונקטיים שבאך הלחין על בסיס מנגינות של קוראלים המושרים במהלך השנה הליטורגית הלוטראנית. הוא השלים את הלחנתם של 45 פרלודים מתוך 174 שתוכננו (כנראה), בזמן שרותו בוויימר, ולא חזר לעבוד עליהם לאחר עזיבתו. משערים כי היצירה יועדה לצרכי לימוד ותרגול נגינת עוגב. בהקלטה שלפנינו נעשה שימוש בעוגב (נייד) רק לביצוע אחד או שניים מהתפקידים בקוראל ובשאר התפקידים משמשים, בקומבינציות שונות, קונסורט ויולים, ארכי-לאוטה ולעיתים קול אנושי בשירת מילות הקוראל עצמו. על מספר פרלודים ישנה חזרה, כל פעם בתזמור שונה.

העיבוד מקורי והביצוע יפה, לטעמי במיוחד בקטעים המושרים. ההקלטה, כרגיל אצל טוד גרפינקל מ- MA Recordings, משובחת ותערב לאוזניהם של האודיופילים שבינינו.

70:32 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 10
טיב הביצוע: 10
איכות ההקלטה: 10

Read more...

עניין של טעם

Le Temple du Goút - Rubato Appassionato - Antonia Tejeda, Eyal Streett and Sasha Agranov - MA Recordings - M075A - CD

'מקדש הטעם' - אנסמבל רובאטו אפאסיאונטו - אנטוניה טאחדה (חליל, חליליות ותוף), אייל סטריט (בסון) וסאשה אגרנוב (צ'לו).

שני דברים מאפשרים לדיסק הנ"ל לצוף על פני אוקיינוס ההקלטות של מוסיקת בארוק.

האחד, בחירת רפרטואר טובה, שיש בה ייחודיות המעוררת עניין וגיוון המונע שיעמום. מובא כאן אוסף של סונטות וסוויטות קאמריות, השונות זו מזו מבחינה סגנונית (בהערות המצורפות מגייסים וויכוחים א-לה 'מלחמת הבופונים', בין בעלי הטעם הצרפתי לבעלי הטעם האיטלקי בצרפת של המאה ה- 18, בכדי לתרץ את העניין בהצבה של יצירות צרפתיות ואיטלקיות זו לצד זו), מאת מלחינים שלא מרבים לבצע ולהקליט מיצירותיהם (ניקולא שדוויי, פרנצ'סקו מנצ'יני, ז'וזף בודין דה בויסמורטייר, רוברט וולנטיין ואנדרה פילידור ל'איינאה).

השני, ההרכב הקאמרי, שחברו בו שני ישראלים וספרדייה, המציג שילוב כלים לא שכיח - חליליות, בסון וצלו. שילוב המעניק לאלבום צליל בעל גוון ייחודי (בעיקר, לדעתי, הודות לשימוש הנרחב בבסון).

הוסיפו לכך נגינה יפה במה שמכונה "כלים אוטנטיים" או "כלי התקופה", ואיכות הקלטה מעולה ומזומנת לכם חוויית האזנה מהנה.

62:16 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 9
טיב הביצוע: 9
איכות ההקלטה: 10

Read more...

מקהלה עליזה

בשיטוטי באתר האינטרנט של ההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד גיליתי כי ההוצאה מחזיקה קטלוג גדול של אלבומי מוסיקה, בעיקר של הקלטות מוסיקה למקהלות. ניתן לבקש אלבומי לקט דוגמאות בחינם בכתובת הבאה: http://www.oup.co.uk/music/cusserv/freeCDs/

אני קיבלתי שני דיסקים ולהלן התרשמותי.

Songs for Upper Voices - The Maestros Singers - OUP - MCDUV07 - CD

שירים לקולות גבוהים

בדיסק מגוון שירים: שירי חג-מולד, שירי קודש, שירי-עם אמריקאים בסגנון גוספל, מוסיקה אנגלית ומוסיקה לאטינית. העיבודים, חלקם מודרניים (מאת שמות ידועים כמו בוב צ'ילקוט וג'והן רטר), נאים והולמים את הסגנון העממי של המוסיקה. אין כאן יצירות "גדולות" או מורכבות במיוחד אבל מצאתי בדיסק נעימות יפות ושירים קליטים ששמחתי להכיר.

הביצוע של המקהלה מצוין. השירה פשוטה ויפה ואין בה ווירטואוזיות נפוחה או גלישה לטונים אופראיים שלא היו תואמים את הרפרטואר.

הדיסק החינמי הזה היה מהנה למדי ועורר בי רצון לדגום הקלטות נוספות מהקטלוג, גם כאלה מרפרטואר המוסיקה הקלאסית.

45:17 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 8
טיב הביצוע: 9
איכות ההקלטה: 9

Choral Works by Bob Chilcott - The Oxford Choir - OUP - MCDCHIL06 - CD

מבחר יצירות למקהלת קולות מעורבים מאת בוב צ'ילקוט - מקהלת אוקספורד

בדיסק בעיקר יצירות דתיות ועיבודים למקהלה של שירי חג-מולד מאת המלחין, הזמר והמנצח הבריטי בוב צ'ילקוט (נ. 1955). ניכרת כאן מקצועיות בהלחנה, בעיבודים ובביצוע אולם אין כאן חדשנות. המוסיקה - ג'אז קליט, גוספל, סגנון מחזות זמר, תרועות חצוצרה המהדהדות את הסינפוניטה של יאנאצ'ק ועוד - הכל מעודן, מותאם לטעמן של אוזניים נוצריות שמרניות ולקהל הצרכנים של מוסיקת הפופ. לטעמי, פופולארי וסתמי מידי, יחד עם זאת ניתן למצוא כמה מלודיות יפות ביצירה הנקראת 'יובילטה'.

יוצא דופן הוא העיבוד למזמור חג המולד האנגלי המסורתי הידוע 'שנים-עשר ימי חג-המולד' (משהו בסגנון 'אחד מי יודע?' מאגדת הפסח שלנו). השיר, החבוט מרוב ביצועים, מקבל כאן עיבוד פארודי של סגנונות מוסיקליים שונים ומגוונים לכל אחד מחלקי השיר והתוצאה כובשת לב ומקסימה.

62:04 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 7
טיב הביצוע: 9
איכות ההקלטה: 8

Read more...

כמו צועני

Gipsy Way - Pavel Šporcl - Romano Stilo
Supraphon - SU 3951-2 131 - CD

באופן צועני - פאוול שפורצל (כינור) ולהקת רומאנו סטילו

אלבומי Crossover או Fusion המפגישים סגנונות מוסיקליים שונים נפוצים מאוד בימינו גם בתחום המוסיקה הקלאסית. המפגש בין המוסיקה הקלאסית לסגנונות מוסיקאליים אחרים (או של נגנים של מוסיקה קלאסית עם נגנים מתחומים אחרים) יכול להביא לתוצאות נהדרות (שמעו למשל השילוב של מוסיקה ספרדית עתיקה עם בלאדות ארגנטינאיות ב- 'Tonos y Tonadas', אחד הדיסקים הטובים שאני מכיר בתחום) כמו גם לאכזבות (למשל, לטעמי, הדיסק 'מוצארט במצריים').

בדיסק הנסקר כאן חובר הכנר פאוול שפורצל, שביצועיו בתחום הקלאסי זכו לתשבחות, ללהקת מוסיקאים ממוצא רומני המתמחים במוסיקה צוענית למטרת ביצוע מוסיקה בסגנון זה. מדובר כאן במוסיקה בסגנון כלייזמרי-רומנטי-ג'אזי ולא בהמולת קרנבל של תזמורת רחוב צוענית (לא נעשה כאן שימוש בכלי נשיפה). לגבי התוצאה המתקבלת יש לי מספר הסתייגויות.

ראשית יש לציין כי שפורצל מנגן היטב ונגינתו מלוטשת ווירטואוזית. הצליל שהוא מפיק באלגנטיות מן הכינור נהדר. שאר הנגנים מלווים אותו ואינם מקלקלים. ניכר כי הם מנגנים בתיאום אך בכך מתמצא כל שיתוף הפעולה. לי חסרה כאן ההפריה ההדדית, שלדעתי, מאפיינת מפגשים מוזיקליים המתעלים לרמות גבוהות. שפורצל הוא הכוכב של הדיסק וככוכב הוא נותן הטון והדיסק תפור למידותיו.

ההסתייגות השנייה שיש לי היא לגבי היצירות שבחרו שפורצל וחבריו לבצע. באופן כללי ניתן לתאר את הרפרטואר בדיסק כלקוח ממה שמכונה מוסיקה קלסית "קלה" (ולדעתי מוטב לכנות - קליטה, מוכרת או מלודית) או מתחום המוסיקה העממית, למשל פרלוד של באך, מחול הונגרי של ברהמס, יצירות לכינור של גאורג בולנג'ר וכו... שפורצל וחבריו מצליחים לעיתים להעניק גם ליצירות חבוטות אלו גוון רענן (למשל, לטעמי, ב'מחול החרבות' של חצ'טוריאן, בהורה רומנית או בפנטסיה על שירי עם רוסיים), אך לפעמים נמצאים גם על סף גלישה למחוזות הקיטש. מה שמפריע לי במיוחד היא העובדה ששפורצל וחבריו בחרו לבצע יצירות קלאסיות שמעצם אופיין כבר מזמינות ביצוע בסגנון צועני (ובחלקם הולחנו מתוך התבססות על מוסיקה עממית). אין בכך רע כמובן, אך לדעתי ביצוע של יצירות מתבקשות פחות מסוג כזה של מוסיקה, היה יוצר עניין רב יותר אצל המאזין ומעמיד בפני המבצעים אתגרים רבים יותר שאם היו עומדים בהם היו יוצרים משהו שונה, חדש.

בקיצור דיסק המתאים בעיקר לחובבי מוסיקה קלאסית "קלה" או לאוהבי הכינור הווירטואוזי.

ההקלטה היא של מופע חי במועדון 'לה פאבריקה' בפראג וכוללת התפרצויות ספונטניות של הקהל, דבר המגביר את האינטימיות מחד גיסא, ומאידך גיסא עלול גם לייגע (בעיקר כשמדובר בסיומם של קטעי הנגינה). איכות ההקלטה טובה. באופן המשקף את אופי הדיסק, צליל הכינור (הכחול!) של שפורצל זוכה כאן להבלטה מסוימת על פני שאר הכלים.

71:27 דקות (כולל רעשי קהל כגון: מחיאות כפיים, תשואות וכיו"ב)

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 7
טיב הביצוע: 8
איכות ההקלטה: 9

Read more...

על הלאומיות - במוסיקה, בשיר ובסיפור גם

Kronos plays Holmgreen - Pelle Gudmundsen-Holmgreen - Kronos Quartet - Paul Hillier - Danis National Symphony Orchestra/DR - Thomas Dausgaard

DACAPO - 6.220548 - SACD

רבעיית קרונוס ופול הילייר מבצעים יצירות מאת המלחין הסקנדינווי פלה גודמונסן-הולמגרין (נ. 1932)

מלחין המבקש לעסוק בנושא הלאומיות כיצד ינהג?

נדמה לי כי במאה ה-19, עם פריחתה של התנועה הרומנטית, הגיע לשיא מסויים החיבור בין המוסיקה ללאומיות. מצד אחד בקשו מלחינים רבים בני התקופה לבטא ביצירתם את לאומיותם, למשל באמצעות תיאור נופי המולדת או האתוסים הלאומיים בפואמות סימפוניות ואופרות, או על-ידי מחקר של מוסיקה "עממית" - מושג מפוקפק ביסודו, מאחר שבין מוסיקה מולחנת למוסיקה עממית, במיוחד בתחום השירה, היתה תמיד השפעה הדדית ולא פעם מוסיקה שנחשבה עממית בתקופה מסויימת הולחנה בעצם בתקופה קודמת לה. מצד שני המוסיקה היתה כלי שרת בידי התנועות הלאומיות שקמו באותה התקופה בפרקטיקה הלאומית, היא הפכה נגישה לשכבות רחבות יותר באוכלוסיה (הבורגנות) וסיגנונות מוסיקליים מסויימים סווגו כשייכים ללאומים שונים.

אולם כיצד ינהג מלחין בן זמננו בבואו לעסוק בלאומיות?

התפיסה הנאיבית או המגוייסת של הלאומיות בסיגנון המאה ה-19 כבר אינה מקובלת (לפחות על חלקנו), ובמרוצת הדורות התרחשו מספר תהליכים שהעמידו אותה בסימן שאלה: הקמתן של מדינות שעיקר אוכלוסייתם מבוססת על הגירה והנותנות עדיפות לליברליזם על פני הגדרה לאומית, האתגרים שמציבה הגלובליזציה (או כפי שנוהגים לכנות אותה אצלנו - אמריקניזציה) בפני התרבות המקומית ורב-תרבותיות - אוכלוסיות מיעוטים המבקשים לשמור על צביונם התרבותי במדינות שבעבר היו בעלות אוכלוסיה הומוגנית.

למלחין הדני פלה גודמונסן-הולמגרין נקרתה הזדמנות לעסוק בשאלת הלאומיות הדנית בת זמננו. הוא הוזמן להלחין יצירה לפרוייקט של "אגדות סמפוניות" לכבוד יום הולדתו המאתיים של האנס כריסטיאן אנדרסן, בעצמו דמות לאומית (אולי הדמות הלאומית הדנית). התוצאה היא Moving Still - H.C. Andersen 200, יצירה מעניינת המופיעה בדיסק שדלעיל, והמעמידה (כמצויין בחוברת הנלווית לתקליטור) את ההגדרות המקובלות ל'דניות' בסימן שאלה. גודמונסן בחר לעסוק בלאומיות הדנית באמצעים של הנגדה ושל מטאמורפוזות מוסיקליות וזאת במספר רמות התייחסות.

היצירה בנויה משני חלקים מנוגדים ומשלימים באופיים, בהקשרם, בתוכנם, בסגנונם ובמרכיביהם המוסיקלים, כפי שיוסבר להלן, ואפילו ביצועה בדיסק דלעיל מדגיש את המסר המורכב שהמלחין מבקש להעביר בנוגע ללאומיות הדנית. כל אחד משני החלקים נבנה סביב לטקסט מאת אנדרסן, בחירת הטקסטים נעשתה על-ידי המלחין. הטקסטים עוסקים שניהם בלאומיות מנקודת מבט רומנטית של בן המאה ה-19, אך הם שונים מבחינת סוגם ותוכנם.

הטקסט בו עושה הולמגרין שימוש בחלק היצירה הראשון הוא מעין סיפור עתידני קצרצר של אנדרסן בשם 'בעוד אלפי שנים' (צירפתי למטה תרגום שלי ליצירה). הסיפור, מעניין ככל שיהיה, מצומצם לתימה מרכזית אחת - תיירים אמריקאים נמרצים אך שטחיים המבקרים את שרידיה של אירופה ומאמינים כי הצליחו להכיל את כל תרבותה בתום סיור של שבוע ימים. אנדרסן אינו מתגלה כאן כז'ול-וורן שני (למרות מספר תחזיות שלו שהתממשו - גם אם התרחשו במציאות בתוך פחות ממאה שנה ולא לאחר אלפי שנים), אך הוא מאפשר להולמגרין למפות את המתח שבין הגלובליזציה ללאומיות. הניגוד מודגש כי הסיפור, יותר משהוא חוזה את עתיד הלאומיות האירופית, מדגיש בעצם את תפישת הלאומיות הרומנטית של המאה ה-19. לפי תפישה זו הלאומיות היא סטטית בעיקרה - ישן יוצא בפני חדש. אמריקה היא התרבות החדשה שמאפיינת אותה המודרניות עצמה ואירופה על לאומיה השונים היא שרידים מתפוררים לעבר מפואר. אנדרסן, בן המאה ה-19, לא חזה (ואולי לא יכול היה, מעצם תפישתו הסטטית את מושג הלאומיות) מצב בו התרבות האירופית והתרבות האמריקאית ישכילו להתפתח יחדיו תוך השפעה הדדית ולשרוד שתיהן כשתי תרבויות מודרניות. יחד עם זאת דווקא הצגה קיצונית כזו מדגישה את המתח שבין התרבות הגלובלית (אמריקאית) ללאומיות כאשר אנו מטילים אותו בגרסתו העכשווית על בורותם ויחסם של האמריקאים הצעירים לאירופה השוקעת כפי שהם מצטיירים בסיפור.

אותו מתח רעיוני מתבטא גם בייצוג המוסיקלי של הסיפור. את האמריקאים הצעירים מיצגת ביצירה של הולמגרין מוסיקה שהיא מעין הומאז למלחינים מינימליסטים אמריקאים (סגנון שהולמגרין עצמו הושפע ממנו בתקופה מוקדמת יותר). מוסיקה קצבית החוזרת על עצמה, בעלת גוון מכאני (המייצג את מכונות הקיטור המעופפות, היתרון הטכנולוגי, של האמריקאים הצעירים בסיפור), מבוצעת בידי רבעיית מיתרים העושה שימוש בקולות מוקלטים. לעומת ייצוג זה, אירופה השוקעת מיוצגת באמצעות דקלום של הסיפור עצמו. הסיפור מוקרא בפי קריין - כאן מדובר בקול אנושי ולא מכאני, בקצב איטי המתנגן בתאטרליות כסיפור אגדה.

המתח נשמר, גם אם בצורה רופפת יותר, בהקשר הכללי של ביצוע היצירה - הסיפור עצמו מסופר באנגלית (ולא במקור הדני) והרבעייה המבצעת היא רבעייה אמריקאית - רבעיית קרונוס שבעצמה מתמחה בביצוע של מוסיקה אמריקאית מודרנית (לא רק). כלומר יש כאן סיפור דני בשפתם של האמריקאים הצעירים ויצירה מוסיקלית של מלחין דני המבוצעת על-ידי מוסיקאים שאינם דנים.

בחלקה השני של היצירה משתמש הולמגרין בטקסט מפורסם יותר של אנדרסן, הפעם בשיר (שבחוברת המצורפת לתקליטור מצויין שהוא מעין המנון לא רשמי של דנמרק) - 'בדנמרק נולדתי'. בניגוד לשימוש בסיפור העתידני בחלק היצירה הראשון, הרי שהשיר מייצג המשכיות ומסורת (השיר הולחן בעבר על ידי שורה של מלחינים ובהם קארל נילסן). השיר הוא אינטימי יותר, הוא מתאר את דנמרק (ולא את אירופה כולה), נופיה ואת יחס המחבר (או המבצע) אליה.

השיר מושר ללחן מקורי של הולמגרין המזכיר לי מוסיקה "עממית", שהיא בתחילתה רגועה (בניגוד למוסיקה הקצבית בחלק הראשון). בהערת אגב אציין כי השיר נשמע לי יפה כל-כך עד כי רציתי להיעשות, ולו לרגע אחד, דני בעצמי. עם התמשכות הביצוע עובר הלחן מטאמורפוזות המציינות את מצבה המשתנה של החברה הדנית העכשווית. הוא הופך בחלקים מסויימים לאירוני ומוקצן יותר, הופך לפתע למנגינה בסגנון רגטיים (שוב השפעות הגלובליזציה) ואז משתנה למוסיקה בסגנון ערבי (ביטוי אולי לאוכלוסיות מהגרים בדנמרק). אולם אף אחת משפע הווריאציות הללו אינה פוגמת בהמשכיות היצירה או ביופי השיר. בניגוד לתפישה הסטטית הנוקשה של הלאומיות בחלקה הראשון של היצירה כאן מוצגת הלאומיות הדנית (האירופית) כגמישה וכמישתנה בעקבות השפעות פנימיות וחיצוניות.

השיר מבוצע במקור הדני שלו (דבר המנוגד לשפה האנגלית אליה מתורגם הסיפור בחלק הראשון, ומגביר את האינטימיות של השיר). אולם גם כאן יש לזכור כי המבצעים הם אמריקאים וכי הקריין, פול הילייר, הוא אנגלי במקורו (וכפי שמצויין בחוברת הנלוויית, מאזינים דנים יזהו בודאי על-פי מבטאו כי אינו דני מלידה). כך, גם בהקשר הביצוע, מדגישה יצירתו של הולמגרין דרך השיר, הלאומי כל כך הזה, במובן הרומנטי של המושג, השפעות גלובליות והשפעות של הגירה על התרבות הדנית (השפעות שאינן מזיקות דווקא).

באופן כללי היצירה נשמעת לי מורכבת, מעניינת, מקורית ומהנה והיא מצאה חן בעיני.

עוד בדיסק 'קונצ'רטו גרוסו', יצירה לרבעיית מיתרים ולתזמורת. היצירה מורכבת, מעניינת (גם בשמיעה חוזרת) ומשעשעת לפרקים. היא מהווה לדברי המלחין מעין התכתבות עם הקונצ'רטו גרוסו ההיסטורי מתקופת הבארוק. לי היא הזכירה יצירות של מסיין ולוק פרארי. אחרונה יצירה קצרה בשם Last Ground לרביעיית מיתרים ולסרט הקלטה ובו מוקלטים רחשי האוקינוס. ז'אנר זה של שילוב קולות מוקלטים עם נגינה יכול להיות נהדר במיטבו, אולם לאוזני הבלתי מוסיקליות בעליל לא נשמע כי יצירתו של הולמגרין מוסיפה לו משהו, בבחינת 'בסרט (ההקלטה) הזה כבר היינו'.

הביצוע של כל היצירות בידי רבעיית קרונוס, המתמחה ברפרטואר מסוג זה, יפה מאוד (כולל זה של הקונצ'רטו גרוסו שהוקלט בהופעה חיה). גם המשתתפים האחרים, פול הילייר הוותיק והתזמורת הסימפונית הלאומית הדנית מבצעים את תפקידם היטב. ההקלטה איכותית.

66:57 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 8
טיב הביצוע: 10
איכות ההקלטה: 10

בעוד אלפי שנים / הנס כריסטיאן אנדרסן (1805-1875)

כן, הם יבואו בעוד אלפי שנים על כנפי קיטור, דרך האוויר, מעל לאוקיאנוס! האמריקאים הצעירים יבקרו את אירופה הזקנה. הם באים אל המונומנטים שכאן, אל הערים השוקעות, כפי שאנו כיום מבקרים את ההדר המתפורר של דרום-מזרח אסיה. בעוד אלפי שנים הם יבואו!

התמזה, הדנובה, הריין עודם זורמים. מון-בלאן עומד, שלג על פסגתו. הזוהר הצפוני עדין זורח מעל לארצות הצפון, בעוד שדורות על דורות כבר הפכו לאבק. השמות הגדולים של היום כבר נשכחו כשמם של אלה השקועים בשינה תחת התל עליו יושב סוחר התבואה העשיר ומשקיף אל שדות הדגן אשר לו, הפרושים הרחק, מתנועעים ברוח. 'לאירופה!', קוראים האמריקאים הצעירים, 'אל ארץ אבותינו, ארץ הזיכרון המתוק והפנטסיה, אירופה!'.

ספינת האוויר מגיעה, גדושת אנשים, מאחר שכך מהיר יותר מאשר בדרך הים. הכבל האלקטרו-מגנטי שתחת לאוקיאנוס כבר העביר מברק אודות גודלה של שיירת האוויר. אירופה מתגלה, זהו חופה של אירלנד, אולם הנוסעים ישנים עדין, הם יקיצו משנתם כאשר יהיו מעל אנגליה. כאן הם דורכים לראשונה ב'ארצו של שייקספיר' – כפי שהיא מכונה בפיהם של בני התרבות; 'ארץ המכונות' או 'ארץ הפוליטיקה' כפי שמכנים אותה אחרים.

שהייה של יום אחד שלם, זמן כה רב יכול הדור העסוק הזה להקדיש לגדולתן של אנגליה וסקוטלנד.

ממשיכים הלאה, מתחת לקרקע דרך מנהרת התעלה אל צרפת, ארצם של קארל הגדול ונפוליאון. מולייר מוזכר בפיהם של המשכילים שביניהם המצויים באסכולות, הקלאסית והרומנטית, של העידנים הרחוקים ההם. הם מריעים לגיבורים, משוררים ואנשי מדע, שעדין אינם ידועים בזמננו אנו ואשר ייוולדו מאוחר יותר באותו אגן ניקוז של אירופה: פריז!

ספינת הקיטור של האוויר, תטוס מעל הארץ ממנה הפליג קולומבוס, שם נולד קורטז ובה שר קלדרון את מחזותיו בחריזה מהדהדת. עלמות טובות מראה עודן שוכנות ויולדות באותם עמקים מלבלבים; שירים עתיקי יומין עודם מזכירים את אל-סיד ואלהמברה.

ואז דרך האוויר, מעבר לים, לאיטליה, שם עמדה פעם רומא העתיקה והנצחית. היא נמחתה מהנוף. מחוז קמפניה הוא כעת מדבר. קיר בודד, הרוס, מוצג כשריד מכנסיית פטרוס הקדוש, אולם קיים ספק באשר למקוריותו.

הלאה ליוון, לישון לילה אחד במלון יוקרה על פסגת האולימפוס, רק בכדי שיוכלו לומר שהיו שם. וממשיכים לנוע אל הבוספורוס, לנוח שם מספר שעות ולהביט על המקום בו שכנה בעבר ביזנטיון; דייגים עניים עדין פורשים את רשתותיהם היכן שניצבו, כך האגדות מספרות, גני ההרמון בימי התורכים.

מעל לשרידי ערים אדירות לאורך הדנובה הגדולה, ערים שאנו בימינו איננו מכירים עדין, הם מרחפים – לעיתים נוחתים כאן ושם, בין שרידי העשירות שבהן שעודן עתידות להיבנות, ואז שוב ממריאה השיירה האווירית אל-על.

שם מתחת – גרמניה, זו שהייתה מרושתת בצפיפות במסילות ברזל ותעלות – מחוזות בהם נאם לותר, שר גתה ומוצרט אחז בשרביט המוסיקה! הם קוראים בשמם של אנשים דגולים, אנשי מדע ואומנות, שמות שלנו עדין אינם אומרים דבר.

יום אחד מוקדש לגרמניה ואחד לכל האזור הנורדי, לארצות אבותיהם של אורסטד ושל ליניאוס ולנורבגיה ארצם של הגיבורים הקדומים ושל אנשי הצפון הצעירים. באיסלנד מבקרים בדרך חזרה הביתה; הגייזרים כבר אינם מתפרצים, הר הגעש הקלא כבוי; אך האי עדין ניצב כסלע איתן בלב הים הגועש - עדות לסאגות הנצחיות!

'באירופה יש הרבה לראות!' אומרים האמריקאים הצעירים, 'וראינו אותה בשמונה ימים, דבר אפשרי בהחלט, ממש כפי שטען הנוסע הגדול' (ששמו ידוע רק לבני זמנו העתידיים) 'בחיבורו המפורסם: לראות את אירופה בשמונה ימים'.

(חובר ב-1853)

חלקה הראשון של היצירה Moving Still - לראות את אירופה ב-8 ימים


חלקה השני של היצירה Moving Still - בדנמרק נולדתי

Read more...

היפים והנאהבים

Beloved & Beautiful - Meine Freundin, du bist schön - The Netherlands Bach Society - Jos van Veldhoven - Johannette Zomer - Antoinette Lohmann

Channel Classics - CCS-SA-27308 - SACD

היפים והנאהבים - הינך יפה רעייתי - אגודת באך ההולנדית - יוס ואן ולדהובן - יוהנטה זומר - אנטונט לוהמן


נחמד לפתוח את הבלוג במצב-רוח לאהבה עם פוסט ביקורת על דיסק נהדר מבית היוצר של Channel Classics.
בחרתי בו במקרה לאחר שזכיתי בהגרלה באתר האינטרנט שלהם והוא התברר כהפתעה נעימה, אפילו נעימה מאוד.
בדיסק שלוש יצירות (של מלחינים מהבארוק הגרמני המוקדם) שהמשותף להן הוא שימוש בפסוקים מתוך 'שיר השירים' וכתוספת קנטטת חתונה קצרצרה מאת יוהן סבסטיאן באך.
כל היצירות נהדרות והביצוע של 'אגודת באך ההולנדית', בהובלת יוס ואן ולדהובן, מצויין.
במיוחד בולטת הקנטטה 'הינך יפה רעייתי' מאת יוהן כריסטוף באך (1642-1702), דודו של באך הידוע, ובה פנינה אמיתית - האריה 'אני לדודי ודודי לי' בשירתה של הסופראן יוהנטה זומר ובנגינתה של הכנרת אנטונט לוהמן.
זומר, אחת הסופראניות הבולטות כיום (לפחות מבחינת הכמות אם לשפוט על-פי עשרות ההקלטות שנטלה בהן חלק בעשור האחרון) שרה היטב ומצטיירת כ"חולת אהבה" אמיתית, הכנרת לוהמן מפליאה ללווותה בנגינה כובשת.
ההקלטה טובה ומאוזנת. בקיצור, דיסק מומלץ ביותר.

61:53 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 10
טיב הביצוע: 10
איכות ההקלטה: 9

Read more...