סיבה כפולה למסיבה

ברדיו 4 ההולנדי חגגו בשנת 2008 מאה ועשרים שנה להיווסדה של תזמורת הקוצרטחבאו המלכותית והשנה הם חוגגים שמונים להולדתו של המנצח ההולנדי ברנארד הייטינק (מי שהיה במשך כ-25 שנה מנצח ראשי ומנהלה המוזיקלי של התזמורת). לכבוד יום ההולדת הכפול החליטו ברדיו 4 (כמיטב מסורת ההוביטים) להעניק לנו הגולשים מתנה. באתר האינטרנט של תחנת הרדיו הם מציעים (לאחר רישום קצר) הורדה בחינם של מבחר מהקלטות תזמורת הקונצרטחבאו: שלוש הקלטות לכבודו (ובניצוחו של הייטינק) ועשר הקלטות לכבודה של התזמורת בניצוחם של מבחר שמות ידועים. ההקלטות הניתנות להורדה הן של קונצרטים בביצועים חיים ורובן של סימפוניות מהרפרטואר הרומנטי של המאה ה-19.

היתרון, תמצאו כאן הקלטות של אבני דרך בולטות במוסיקה הקלאסית בביצוע של אחת התזמורות הטובות באירופה, בהובלה של מיטב המנצחים. ימצא בהן עניין כל חובב מוסיקה ובמיוחד,כך נראה לי, יש כאן מבוא טוב וחינמי למאזין המתחיל המעוניין להתוודע ליצירות אלה. החסרונות, ההקלטות מוצעות בפורמט MP3 ולא כולן ברמת ההקלטה הטובה ביותר (גם אם לחלוטין לא גרועה). בחלקן תמצאו רעשי קהל, אבל זה כנראה רע הכרחי כשמדובר בהקלטות חיות. עשר ההקלטות לכבודה של התזמורת מובאות בקובץ אחד ללא חלוקה לפרקים (ניתן לחלק את הקובץ בעזרת תוכנת עריכת קול). כל אלו חסרונות קטנים (סיפרו לי כי אין בודקים שיניו של סוס שניתן במתנה).

במשך הזמן אולי אצרף לפוסט הזה את חוות דעתי על הביצועים (דיגמו אותו בעתיד). ביינתיים הנה רשימת היצירות:

שלוש ההקלטות לכבודו של הייטינק ובניצוחו:
1. ז'ורז' ביזה - סימפוניה בדו מג'ור - הקלטה משנת 2000
2. רוברט שומאן - סימפוניה מס' 1 ('האביב') - הקלטה משנת 1981
3. לודוויג ואן בטהובן - סימפוניה מס' 3 ('ארואיקה') - הקלטה משנת 2005

עשר ההקלטות לכבודה של תזמורת הקונצרטחבאו:
1. פראנץ שוברט - סימפוניה מס' 8 ('הבלתי גמורה') - הקלטה משנת 1997 בניצוחו של ניקולאוס הרנונקור
2. לודוויג ואן בטהובן - סימפוניה מס' 2 - הקלטה משנת 2004 בניצוחו של מאריס יאנסונס
3. פליקס מנדלסון - סימפוניה מס' 4 ('האיטלקית') - הקלטה משנת 1979 בניצוחו של קיריל קונדראשין
4. סזאר פראנק -  סימפוניה ברה מינור - הקלטה משנת 2004 בניצוחו של מאריס יאנסונס
5. גוסטאב מאהלר - סימפוניה מס' 1 ('טיטאן') - הקלטה משנת 1987 בניצוחו של לנארד ברנשטיין
6. אנטונין דבוז'אק - סימפוניה מס' 8 - הקלטה משנת 1990 בניצוחו של קארלו-מאריה גוליני
7. קאמי סן-סאנס - סימפוניה מס' 3 ('סימפוניית העוגב') - הקלטה משנת 2005 בניצוחו של מיו-וון צ'ונג
8. יאן סיבליוס - סימפוניה מס' 2 - הקלטה משנת 2005 בניצוחו של מאריס יאנסונס
9. אנטון  ברוקנר - סימפוניה מס' 8 - הקלטה משנת 2005 בניצוחו של ברנארד הייטינק
10. יוהנס ברהמס - סימפוניה מס' 2 - הקלטה משנת 2004 בניצוחו של מאריס יאנסונס

Read more...

שעת הצוענים

Formatia Valea Mare - Departe de Casa - MA Recordings - M060A - CD

להקת ואלאה מארה - רחוק מהבית - תזמורת כלי נשיפה ממתכת צוענית-רומנית

בעבר סקרתי כאן בבלוג אלבום שנגע במוסיקה צוענית מכיוונה של המוסיקה הקלאסית הפופולארית. הדיסק הנוכחי שונה. מוצגת כאן מוסיקה רומנית-צוענית, עממית במובן בסיסי ביותר. המפיק טוד גרפינקל אסף בשנת 2001 ממחילות המטרו בפריס חבורה של נגנים צוענים, מהגרים חסרי רישיון עבודה שנאלצו לנגן תמורת נדבות, ושכנע אותם להקליט אלבום של מוסיקה צוענית כפי שהיו רגילים לנגן במחוזותיהם. מטבע הדברים היה הרכבה של הלהקה אקראי משהו (מי שמעוניין בסיפור המעשה יכול לקרוא אותו בחוברת המצורפת לדיסק או בדף המוקדש לאלבום באתר האינטרנט של החברה). מובילים אותו נגני קלרנית ואליהם מצטרפים מלווים במבחר כלי נשיפה ממתכת ולעיתים גם באקורדיון. המוסיקה, כך נראה לי, מבוססת על נעימות עממיות ומאולתרת ברובה הגדול - מן סוג של ג'אז מזרח אירופאי אם תרצו.
הרצועה הראשונה באלבום פותחת בקולותיהם של הנגנים ה"נכנסים" לקצב משותף, ומיד לאחר מכן בוקעת המוסיקה, מהירה, מצווחת, מקוטעת משהו, לפעמים נשמעת יותר כסקיצה. מזכירה במשהו מוסיקת קלייזמרים, אבל מחוספסת יותר, גמישה פחות. לא יבבות הבוקעות מהנשמה ומתנחשלות לכדי היתוליות קטיפתית, אלא קרקסיות מופרזת משהו. תמצאו כאן מגוון של קולות: קינות עלובות, תרועות אוהדי ספורט שקבוצתם נדונה להפסיד לעד, צפירות של צפצפות מוקיונים, המולת יריד, ריקודי שיכורים בחתונות מזרח אירופאיות ונעימות נוסטלגיות בגרוש - כולן מסתחררות במהירות מטורפת. מעבר לעליצות הנשמעת לאוזן אני מוצא כאן הסוואה של מרירות חיי היום יום ומן אמירה בדבר האבסורדיות שבקיום. נסו לשמוע את הדיסק בזמן נסיעה בתוך התנועה הישראלית המטורפת והמתישה או באוזניות תוך שיטוט ברחובות הערים העלובות שלנו ותגלו כי מראות היום יום הופכים, על רקע המוסיקה, סוריאליסטיים ביותר.

58:02 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 8 (קריטריון לא ממש רלוונטי במקרה זה)
טיב הביצוע: 9
איכות ההקלטה: 10

Read more...

קול מן העבר

J. S. Bach - 6 Suites a Violoncello Solo Senza Basso Vol. 1 (BWV 1007-1009) - Martin Zeller - MA Recordings - M073A - CD

י.ס. באך - מתוך שש סוויטות לצלו סולו (רי"ב 1009-1007) - מרטין זלר

הכלי עליו מנגן מרטין זלר (או שמא צלר?) את הסוויטות מאת באך המיועדות (כנראה) לצ'לו סולו, בהקלטה שלהלן, הוא אחד היחידים ששרדו מתוצרתו של יאקובוס שטיינר (Jacobus Stainer), יצרן וויולים אוסטרי בן המאה ה-17. באתר האינטרנט של MA Recordings מנסים לרגש אותנו באמצעות העלאת הספקולציה כי יתכן ויוהאן סבסטיאן באך עצמו ניגן או שמע יצירות אלו על גבי צ'לו מסוג זה. עם כל חיבתי, בדרך כלל, למה שמכונה 'ביצועים מודעים היסטורית', הרי שניסיון לפתות אותנו לרכוש הקלטה בטוענה שמשוחזרים כאן הצלילים כפי ששמע אותם באך עצמו, נראה לי כקריקטורה של הגישה האותנטית בביצוע מוסיקה עתיקה. הפילוסופיה ההרמנויטית כבר לימדה אותנו כי ניסיונות לשחזור היסטורי מוחלט הם לפעמים נואלים אף יותר ממאמצים לשמור על ניכור היסטורי. בכל מקרה יש להיות מודעים כי פרשנותינו את העבר מושפעת כמעט תמיד גם מבעיות בנות זמננו (ואולי אף השקפות אישיות). לעצם העניין, באופן אישי, אעדיף פרשנות מקורית בנגינה מאשר "אותנטיות של צליל". לדעתי, תרומתה של תנועת הביצוע האותנטי במוסיקה התבטאה, מן הסתם, בהעמדת פרקטיקת הנגינה, שהייתה מקובלת עד אמצע המאה ה-20 לביקורת. דבר שהוביל לגיוון בצורות הביצוע והצליל המופק (אולי תוך ספיגת השפעות של מוסיקה עממית, ג'אז ורוק) ובעקבות התגברות הפופולאריות של ביצועים מסוג זה, לגאולתן של יצירות מוסיקליות נשכחות מן הארכיונים וחידוש העניין במחקר ההיסטורי.

לכן כשלעצמי, לא הייתי טורח להזכיר את ייחוסו של הצ'לו אלמלא צלילו המיוחד המתאפיין לפי מייטב הבנתי והבחנתי בעמימות יחסית של הצליל ברגיסטרים הנמוכים ובאופן כללי בגוון קול נעים. ישנן הקלטות בהן נדמה לעיתים, בנגינת תווים נמוכים, כי הצ'לן ממש מנסר את הצ'לו או את השרפרף עליו הוא יושב. מי שנמנע מלהאזין לביצועים על כלים היסטוריים מאימת חריקות וצרצורים, טוב יעשה אם יעניק הזדמנות נוספת להקלטה זו.

מרטין זלר השוויצרי שיתף כבר פעולה עם הרכבים שונים בהקלטות מצוינות וזו לו הקלטה ראשונה כסולן עבור MA Recordings. נגינתו יפה לטעמי וככל שאני מוסיף ומאזין לדיסק כן אני אוהב אותה יותר. הביצוע מוקפד, מאופק ומדוד. אולם, יש שיאמרו מדוד מידי. לפעמים הוא נדמה כמי שמנגן "כבדרך אגב", מה שעובד יפה חלקים מסוימים ופחות מוצלח באחרים. המשחק בהבדלים בעוצמות הצליל אינו מוגזם. הנגינה, מהירה, אך לא מהירה יחסית לביצועים אותנטיים אחרים שאני מכיר.

ההקלטה טובה מאוד. היא נקייה וכמעט חסרת כל רעשי אולפן או סולן. החיסרון הקטן היחיד (ויש כאלו שלאוזנם יהיה זה דווקא יתרון) שאני מוצא בה הוא בהשתקפותו המועטה של החלל בהקלטה. הצלו מוצג קרוב למאזין וההד הנשמע דל ביותר. לטעמי, דווקא ביצירות אלו של באך, מעט הדהוד מעניק מעין "עומק" או "ליווי" לביצוע. הוא כאילו מאפשר למוסיקה לנשום, מדגיש את השהות למוח לעקל את הקטעים שחלפו זה עתה עם בוא ההפוגות בנגינה.

הצליל הנמוך העמום, הנגינה המדודה וההקלטה חסרת ההד - איזה אופי הן מעניקות לביצוע זה? לטעמי הן מנקות אותו מן הדרמה, הפאתוס ומריקודיות עודפת המודגשים בהקלטות של ביצועים אחרים של היצירות הנ"ל. הוא מצריך שימת לב לפרטים ומצב רוח רגוע בכדי ליהנות ממנו באמת.

בדיסק מקובצות שלוש הסוויטות הראשונות מבין השש שכתב באך. דיסק משלים ובו שלוש הסוויטות הנותרות אמור להיות מוקלט בימים אלו ואני מסתקרן לדגום אותו כאשר ייצא לאור.

60:02 דקות

ההערכה שלי -
רמת התוכן: 10
טיב הביצוע: 9
איכות ההקלטה: 9

העטיפה, דרך אגב, מצאה מאוד חן בעיני, הצ'לן מוצב בבדידות סוריאליסטית משהו בגן בארוקי מהונדס וסימטרי, תחת שמיים קודרים. יש ביצירות אלו ובתמונת העטיפה משהו שהזכיר לי סידרת טלוויזיה מילדותי בשם "האיש משומקום" (The Up and Down, In and Out, Roundabout Man), בה כיכב הפנטומימאי בן בניסון על רקע אתרים שוממים וצלילים דומים.

Read more...