אטביזם

בריכת סוֹמְס בי הֶעירה, מאז ומעולם, חִיל ושבר -
לא הבריכה הקטנה, אשר בצידה ערבה ושיח,
בה ילדים שׂוחקים בידיהם תופסים דגי-מליח
במים רדודים, חומים בוהקים; אלא זו שמעבר.
שם, במקום בו הכפור בכל התִרזות שולח אש
צהובה כפרחי נופר, והשמים החיוורים קורנים
כצדף מלוטש בינות לאַשׁוּחִיוֹת שחורות ואורנים,
מין דבר משונה באשר נפנה ילך, אותנו צד, מגשש.

תאמרו חלמתי כל זאת, בת נאמנה
לאלו שנשאו בעול זו האימה בזמנים קדומים.
ראו! במקום בו גבעולי שושני-מים מאדימים
שכשוך חרישי תחת פני המים נע,
דמות מחליקה, כנשימה בהם פּרעה;
אדוות רמות שטפו מסיכת מוות צבועה.

מאת אלינור ווילאי (1885-1928)

(תרגום שלי מאנגלית)

הערות

דגי-מליח: במקור Alewives - מדובר בדג Alosa Pseudoharengus, הדומה להרינג (כפי שמלמד שמו הלאטיני)

Atavism

I was always afraid of Somes's Pond:
Not the little pond, by which the willow stands,
Where laughing boys catch alewives in their hands
In brown, bright shallows; but the one beyond.
There, where the frost makes all the birches burn
Yellow as cow-lilies, and the pale sky shines
Like a polished shell between black spruce and pines,
Some strange thing tracks us, turning where we turn.

You'll say I dreamed it, being the true daughter
Of those who in old times endured this dread.
Look! Where the lily-stems are showing red
A silent paddle moves below the water,
A sliding shape has stirred them like a breath;
Tall plumes surmount a painted mask of death.

By Elinor Wylie (1885-1928)