מַה הִפְעִים עַד בְּלוֹת

מַה הִפְעִים עַד בְּלוֹת
מַחֲשֶׁבֶת תַּדְהֵמוֹת?
אֵי דְּרָכַי בָּאוֹת,
כִּי שָׁוְא חִפַּשְׂתִּי אוֹת?
עֵת וֶאֱמֶת מוֹרוֹת,
חִנָּם עָמַלְתִּי זֹאת.

הַיּוֹם נִשְׁקַף בָּהִיר,
רָחוֹק אוֹתִי מוֹתִיר,
יָגוֹן עוֹד צָץ תָּדִיר,
צָהֳלָתִי יַקְדִּיר,
כָּל הַשָּׁנָה אַכִּיר,
רַק חֹרֶף וְסַגְרִיר.

קֹר, עֲצֹר,
שֶׁמֶשׁ תַּקְרִין חֹם,
אָז אַל תִּירָא פִּתְאוֹם.
בָּרוּךְ הַפָּז,
חֵן שָׁם נִתַּז
חֲלוֹם אוֹהֵב בָּאוֹר נֶעֱלָז.

מאת ג'ון דאולנד (1563-1626), מתוך ספר השירים השלישי (1603)

(תרגום שלי מאנגלית) 

המקור:

O what hath overwrough

O what hath overwrough

My all amazed thought?

Or whereto am I brought,

That thus in vain have sought

Till Time and Truth hath taught,

I labour all for nought?

The day I see is clear,

But I am ne’er the near,

For grief doth still appear,

To cross our merry cheer,

While I can nothing hear,

But winter all the year.

Cold, hold,

The sun will shine warm,

Therefore now fear no harm.

O blessed beams,

Where beauty streams

Happy happy light to love’s dreams.

By John Dowland (1563-1626)